ארכיונים

אסף הרדוף – רחוק מהעין, רחוק מהמצפון: מימון ישראלי לאכזריות זרה לבעלי חיים

אסף הרדוף – רחוק מהעין, רחוק מהמצפון: מימון ישראלי לאכזריות זרה לבעלי חיים חברות רבות מתנערות ממחויבויותיהן לזכויות אדם באמצעות מיקור חוץ והעברת הבעיות למשטרים שלא בהכרח רואים בהן בעיות, אלא הזדמנויות. למשל, ייבוא מוצרים זולים ממדינות בלתי־מפותחות הוא תופעה עולמית רחבה. אף שניתן לטעון ערכית נגדה, יש בה היגיון כלכלי ופוליטי. שונים הדברים באשר […]

תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי

תמיר שאנן וגיא אזולאי – יש לך סיגריות? המס עליהן הורג אותי נושא איכות הסביבה זכה בשנים האחרונות למקום של כבוד בסדר היום הציבורי במדינת ישראל. הדיון בנושא זה התמקד על פי רוב בעלויות השליליות שהתנהגויות שונות יוצרות הגורמות לנזקים סביבתיים (עלויות שליליות שהמזיקים או המזהמים נושאים בהן לכל היותר באופן חלקי). עם זאת, למרות […]

עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה

עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה השימוש בתקשורת הסלולרית נסמך על שידור וקליטה של אותות אלקטרו-מגנטיים, שהשפעתן הבריאותית נחקרת כבר שנים רבות. באשר לחשיפה ממכשירים סלולריים, הדעות חלוקות, ואילו באשר לקרינה מאתרי הבסיס קיימת הסכמה מדעית נרחבת כי מדובר ברמות חשיפה נמוכות ביותר, ולפיכך האפשרות לקיומם […]

יפעת הולצמן־גזית – ארץ, עיר, צומח: הסדרי המשפט בתחום ההגנה על עצים במרחב העירוני

יפעת הולצמן־גזית – ארץ, עיר, צומח: הסדרי המשפט בתחום ההגנה על עצים במרחב העירוני מאמר זה מנתח את החוקים והנהלים החלים בישראל בנושא הגנת עצים במרחבים עירוניים. כללי המשפט הנוגעים לעצים בעיר מעוגנים בפקודת היערות המנדטורית משנת 1926 ובחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965. המאמר מתמקד בתיקוני חקיקה שבוצעו בחוקים אלו ב- 2008 ו-2012 שמכוחם […]

לימור זר־גוטמן – דבר העורכת

לימור זר גוטמן – דבר העורכת

יורם רבין ואלון רודס – תניות סילוקין בצוואה

יורם רבין ואלון רודס – תניות סילוקין בצוואה הכלל הידוע לפיו "מצווה לקיים דבר המת" ניצב בבסיס דיני הצוואות. השאלה אם יש לאפשר לאדם להכתיב, ללא כל הגבלה, באיזה אופן יחולק רכושו לאחר מותו העסיקה הוגים ושופטים מאז ומקדם. חרף המשקל שראוי להעניק לרצונו של המצווה, בשל זכותו לחירות ולאוטונומיה, ניתן להצביע על טעמים המצדיקים הטלת […]

שרון חנס – האם הימנעות מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים מהווה עבירה?

שרון חנס – האם הימנעות מעסקה בנייר ערך בשל מידע פנים מהווה עבירה? האם הימנעות מעסקה בנייר ערך עשויה לעלות לכדי הפרת האיסור על סחר במידע פנים? תשובתי לשאלה זו שלילית. הימנעות מעסקה בנייר ערך אינה עולה, לשיטתי, כדי סחר אסור במידע פנים, גם כאשר אין ספק שהעסקה לא יצאה אל הפועל בשל מידע פנים. מסקנה […]

חמדה גור־אריה – על מצוקתו של האדם (שלא) מן היישוב: בעקבות פסק דינו של השופט דנציגר בפרשת בן חיים

חמדה גור־אריה – על מצוקתו של האדם (שלא) מן היישוב: בעקבות פסק דינו של השופט דנציגר בפרשת בן חיים מאמר זה עוסק בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת בן חיים. בפרשה זו קבעה דעת הרוב, בין השאר, כי חיפוש משטרתי יכול להתבצע אף בהיעדר סמכות על פי דין, ובלבד שהחיפוש בוצע על סמך הסכמתו […]

יניב ואקי – סיכוי סביר להרשעה – סבירותו של סיכוי

יניב ואקי – סיכוי סביר להרשעה – סבירותו של סיכוי העמדה לדין היא החלטה בעלת השלכות גורליות. היא מטילה אחריות כבדה על התביעה הכללית, אשר לה נתונה סמכות שיקול הדעת בנושא. הגשת כתב אישום קובעת את גורלו של הנאשם ומשפיעה על נפגע העבירה ועל הציבור כולו. המאמר דן בשאלת הרף הראייתי שללא קיומו לא ניתן […]

דפנה ברק־ארז – פרשנות, שוויון והעצמה

דפנה ברק־ארז – פרשנות, שוויון והעצמה נקודת המוצא של המאמר היא שלפרשנות יש ממד ערכי, ולכן היא עשויה לשמש הן ככלי רגרסיבי והן כאמצעי לתיקון פערי כוחות ולצמצום של אי שוויון. בהתאם לכך המאמר בוחן את תפקידן ותרומתן של בחירות פרשניות המסייעות להעצמתם של צדדים מוחלשים במשפט, ובעיקר לקידומו של ערך השוויון. הדיון מתמקד בשני מקרי […]

רפי נץ – מדיניות בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בנוגע לצווי מניעה נגד שביתות

רפי נץ – מדיניות בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בנוגע לצווי מניעה נגד שביתות מאמר זה יסודו במחקר של המדיניות המיושמת על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (להלן: "בית הדין") בכל הנוגע להוצאת צווי מניעה נגד שובתים (להלן: "המדיניות" או "צווי מניעה"). המדיניות נחקרת במאמר לגבי שתי שנות משפט: 1993 – 1994 ו-1996 – […]

ישראל דורון ועידו גל – מניעה ותכנון משפטי בזקנה

ישראל דורון ועידו גל – מניעה ותכנון משפטי בזקנה. במאמר זה נתמקד בממד אחד מתוך המודל בכללותו: ממד המניעה והשימוש בכלי תכנון משפטיים לקראת הזקנה ובמהלכה. בממד זה לא מסתפקת מערכת המשפט בהגנה על הזקנים או בתמיכה באלה המטפלים בהם, אלא מפנה את מוקד ההתעניינות ליצירת כלים משפטיים המאפשרים לזקנים לעצב בכוחות עצמם את חייהם, […]

פבלו לרנר – הרהורים בעניין האכלת חתולי רחוב (בעקבות ת"פ 897/01 מ"י נ' יורובסקי)

פבלו לרנר – הרהורים בעניין האכלת חתולי רחוב (בעקבות ת"פ 897/01 מ"י נ' יורובסקי). אתייחס לפסק הדין ולבעיית האכלת החתולים משתי זוויות: זווית אחת היא המתח שבין הסבל שעלול להיגרם לחתולים בעקבות מניעת האוכל לבין הבעיות התברואתיות הנובעות מהאכלת החתולים ברחובות. הזווית השנייה – אשר לא קיבלה לדעתי דגש מספיק בפסק הדין – היא זו […]

חיה זנדברג – הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים

חיה זנדברג – הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. מטרתו של מאמר זה היא לבחון כיצד בפועל מוארך מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים, וכיצד – אם בכלל – השפיעה חקיקתו של סעיף 61 לחוק המעצרים על הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. על מנת להשיב על שאלה זו, בדקנו את כל ההחלטות שנתקבלו בבית המשפט העליון […]

משה טלגם – הטיפול בחולה "הנוטה למות" וניסיונות החקיקה

משה טלגם – הטיפול בחולה "הנוטה למות" וניסיונות החקיקה. שמו של המאמר לקוח מהצעות החוק שהוגשו לכנסת ה- 15, בהן נקטו בכינוי "נוטה למות" לגבי החולה באחרית ימיו; הביטוי "חולה סופני" נדחה משום שבמחשבה שנייה – הרי כולנו סופניים, ומשעת לידתנו אנו פוסעים בנתיב שסופו קבוע מראש; מי שחולה במחלה סופנית עשוי להאריך ימים במחלתו, […]

יוסי גרין – "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (יבמות ס"ט, ב) – האומנם היתר להשמדת ביציות מופרות?

יוסי גרין – "עד ארבעים יום מיא בעלמא" (יבמות ס"ט, ב) – האומנם היתר להשמדת ביציות מופרות? מטרת מאמר זה כפולה: להוכיח כי אין בהיגד בדבר היות העובר עד ארבעים יום "מיא בעלמא" ולא כלום כדי לבסס היתר להשמיד ביציות מופרות ולהתיר או לאסור מחקר בתאי נבט, ובד בבד, למצוא את הבסיס ההלכתי, ככל שהוא […]

דניאל סינקלר – הזרעה מלאכותית והפריה חוץ-גופית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים

דניאל סינקלר – הזרעה מלאכותית והפריה חוץ-גופית במשפט העברי: היבטים השוואתיים, הלכתיים-מתודולוגיים ומוסריים. מאמר זה ידון בחלקו הראשון בהזרעה מלאכותית, ובחלקו השני בהפריה חוץ-גופית. הדיון יתמקד ביחס שבין המשפט למוסר בתחום רגיש זה, ובמסגרת זו אציג את ההבדל העקרוני כין גישת המשפט העברי ובין גישתה של הכנסייה הקתולית לרבייה מלאכותית; אבחן את סוגיית הנטורליזם (Naturalism), […]

סוזי נבות – קביעת שכרם של חברי הכנסת: "המחליטים הם גם הזוכים" בעקבות בג"ץ 99 /971 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת

סוזי נבות – קביעת שכרם של חברי הכנסת: "המחליטים הם גם הזוכים" בעקבות בג"ץ 99 /971 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת. במסגרת המאמר, בוחנת נבות באופן ביקורתי את בג"ץ 971/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ועדת הכנסת. הרקע לעתירה, היא החלטת ועדת הכנסת להעניק לחברי הכנסת שכיהנו בכנסת שלוש שנים בלבד, קצבת […]

ידידיה שטרן – כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים – דיני חברות במבט השוואתי ולגלובלי

ידידיה שטרן – כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים – דיני חברות במבט השוואתי ולגלובלי. כל אחת משלוש הכלכלות המובילות – ארצות-הברית, גרמניה ויפן – נבדלת מחברתה בפרמטרים מרכזיים כגון מבנה הבעלות בהון, אתוס סוציאלי, מערך פוליטי, תשתית תרבותית ועוד. סביר להניח כי צורתו של המשטר והמבנה הנהוג בחברות עסקיות בכל אחת ממדינות אלו קשורה […]

ד"ר מאיר מינרבי – מוסד הבעלות במשפט הרומי

ד"ר מאיר מינרבי – מוסד הבעלות משפט הרומי הבעלות איננה יכולה להיות של שניים במלואה. כלל זה, שנקבע על-ידי Celsus הבן ומצוטט על-ידי Ulpianus בספר 28 של חיבורו Ad Edictum, משקף נאמנה את תפיסת המשפט הרומי של מוסד הבעלות. אם כי המשפטנים הרומיים לא הגדירו מה היא הבעלות, ניתן להבין מהמקורות כי היא השליטה הכללית והרחבה […]

ד"ר מאיר מינרבי – ההתחייבות במשפט הרומי

ד"ר מאיר מינרבי – ההתחייבות במשפט הרומי השפה הלטינית מהווה נדבך מרכזי בתרבות העולם המערכי בכלל ובתרבותו המשפטית בפרט. הקודקס הידוע של הקיסר יוסטיניאנוס מן המאה ה-6 לספירה הוא, כמובן, בשפה זו, וזוהי גם שפתה של הכנסייה הקתולית.

יורם אלרואי – יישוב סכסוכים – אפשר גם אחרת

יורם אלרואי – יישוב סכסוכים – אפשר גם אחרת "תעשיית" הסכסוכים היא תעשייה פורחת. אין חשש שהמיתון יפגע בה בעתיד הנראה לעין. חברתנו נעשית "חברה מתדיינת" יותר ויותר, ועם זאת הולכת וגוברת אי-שביעות הרצון מן השירות, אשר המערכת המשפטית מסוגלת לספק לצרכניה. תורים מתמשכים לשמיעת תיקים בבתי המשפט, דחיות בלתי מוסברות למתדיינים, עלויות משפט העולות בסחרור, ולעתים חוסמות […]

פרופ' מיכאל קורינאלדי – סמכות ומהות בענייני גיור (פרשת פלונית נ' ביה"ד הרבני רחובות)

פרופ' מיכאל קורינאלדי – סמכות ומהות בענייני גיור (פרשת פלונית נ' ביה"ד הרבני רחובות) בפסק דין שניתן בבג"צ 3023/90 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי רחובות, נידונה השאלה, האם נתונה לבית דין רבני סמכות שיפוט ייחודית או סמכות שיפוט על פי הסכמה, בענייני גיור. באותו מקרה גוירה קטינה (גיור אורתודוכסי) בארה"ב ואומצה להורים מישראל. ההורים המאמצים פנו […]

ד"ר ארנה בן־נפתלי – אנשי המשפט של אונורה דומייה

ד"ר ארנה בן־נפתלי – אנשי המשפט של אונורה דומייה האמנות היא, בין היתר, סוג של רטוריקה חברתית: הסמכות הפוליטית, האליטות החברתיות והמקצועיות, כולן זקוקות למסגרת תרבותית בתוכה הן מגדירות את עצמן ומבטאות את העקרונות עליהם בנוי כוחן. במסגרת תרבותית זו באות לידי ביטוי, כמובן , גם האופוזיציה הפוליטית והביקורת החברתית. במובן זה, האמנות עשויה לשקף […]

ד"ר ארנה בן־נפתלי – תורת המשפט ביצירותיו של הצייר גוסטב קלימט

ד"ר ארנה בן־נפתלי – תורת המשפט ביצירותיו של הצייר גוסטב קלימט תפיסתה של חברה נתונה את המשפט ומערכת הצדק בכללותה מוצאת את ביטויה המובהק בחוקים ובכללים הנוהגים בה, אך אינה מתמצה בהם. עולם התרבות האנושית, על שלל הבעותיו היצירתיות, נמשך מקדמא דנא אל עולמו של המשפט. משיכה זו, שיש בה מן האהבה ומן השנאה, מקורה בכך שהן […]

עו"ד מ. שקל ורו"ח א.אלעד – מס הכנסה על הכנסות שמקורן בחו"ל

עו"ד מ. שקל ורו"ח א.אלעד – מס הכנסה על הכנסות שמקורן בחו"ל מאמר זה סוקר מספר היבטים ביחס לשאלה האם ובאילו תנאים הכנסות שנצמחו בחו"ל לחברה זרה או הכנסות שמקורן בהכנסות כאמור עלולות להיות בנות חיוב במס בישראל, וזאת בנסיבות בהן המחזיקים במניות החברה הזרה, כולן או חלקן, הינם תושבי ישראל.

ד"ר דליה אבן־להב – כינוס נכסים לשם גביית חוב מס

ד"ר דליה אבן־להב – כינוס נכסים לשם גביית חוב מס אשתקד, בוצע תיקון בפקודת המסים (גביה), באמצעות חוק ההוצאה לפועל, לפיו יכול נציב מס הכנסה או מנהל המכס ומע"מ, למנות כונס נכסים לנכסי חייב לגביית חובות מסים המגיעים ממנו. עד לתיקון היתה הסמכות נתונה לראש ההוצאה לפועל ולבתי המשפט בלבד. מסירת סמכות יוצאת דופן זו […]

ד"ר דן ביין – "מחיר" תכנון מס שנכשל

ד"ר דן ביין – "מחיר" תכנון מס שנכשל רשימה זו מבוססת על הרצאה שד"ר דן ביין נשא בכנס רואי החשבון בישראל שנערך בטבריה ביום 21.2.92. השאלה של האבחנה בין "הימנעות ממס" הנחשבת לגיטימית ו"השתמטות ממס" הנחשבת כפסולה, נידונה בהרחבה בפסיקה ובספרות הן במישור העקרוני והן במישור הקונקרטי יותר של יצירת מבחנים לעניין השימוש בסמכות לסווג מחדש […]

דפנה ברק־ארז – אכיפתו של תקציב המדינה וחוזי המנהל

דפנה ברק־ארז – אכיפתו של תקציב המדינה וחוזי המנהל ודאי וברור הוא, שרשויות המנהל מחויבות לפעול במסגרת התקציב שיועד לפעולתן. חובה זו היא מיסודות המנהל התקין. אולם, מבחנו של העיקרון הוא במידה שבה שיטת המשפט נותנת תוקף מעשי לחובה ואוכפת אותה. מכיוון שמרבית ההוצאות התקציביות של הרשויות נעשות במסגרות חוזיות, השאלה החשובה היא אם קיומה […]

ח"כ אברהם פורז – חוק התכנון והבנייה – תיקוני חקיקה בכנסת לזירוז הליכי התכנון

ח"כ אברהם פורז – חוק התכנון והבנייה – תיקוני חקיקה בכנסת לזירוז הליכי התכנון מטרת רשימה זו היא להציג את חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965. חוק זה החליף את פקודת בגין ערים המנדטורית משנת 1936. הרשימה תעסוק בשינויים שהחוק הביא, השפעותיו, הסעיפים המשעותיים  בו ותכליתו העיקרית.

השופט אורי שטרוזמן – האמת קבורה ב"עדות שמיעה"

השופט אורי שטרוזמן – האמת קבורה ב"עדות שמיעה" המאמר כולל את הפרקים הבאים: הרצח והרוצח – התעלומה; המשפט; החשש מ"עדות שמיעה"; סעיף 10 א' לפקודת הראיות; הפלית המשפט האזרחי; התרשמות השופט; הדין הראוי.

סגן־אלוף יעל קלוגמן – "שותפות" בעבירת התרשלות

כידוע, קיים קושי עיוני להכיר בקיומה של שותפות בעבירת התרשלות, אך הפסיקה והספרות המשפטית מצביעות על כך שקושי זה אינו בלתי עביר ובתנאי שהדבר ייעשה בזהירות הראויה. הפרקים המובאים במאמר: האירוע והבעיה; התיתכן "שותפות" בעבירת התרשלות?; המבחן הנכון – מודעות וכוונה משותפת; מקרים בהם ניתן להצביע על שותפות לעבירת התרשלות; מקרים בהם לא הוכר קיומה […]

השופט אורי שטרוזמן – הגנת החשוד מפני הודאת שווא

המאמר מורכב מהפרקים הבאים: אמצעים פסולים ורצון חפשי כמגיעים להודאות שווא; מגבלות כוחה של הסניגוריה להוכחת פסול בגבית ההודאה; שינוי השיטה; עת למחשבה חדשה.

הרשעה על סמך הודאה – האם יש בישראל סכנה להרשעת חפים מפשע

קישור למאמר המלא האם יש סיכוי ממשי של הרשעת חפים מפשע על פי הודאותיהם בשיטת המשפט שלנו? התשובה לשאלה זו תלויה בתשובה לשתי שאלות משנה : 1 . האם קיים סיכוי של ממש שתתקבל הודאה, שבה הודה נחקר במה שלא עשה ? 2 . אם כן, מהי מידת הסיכוי שנאשם יזוכה אחרי שנתקבלה הודאה כזו […]

השופט דב לוין – גוזרים את הדין

מתוך הרצאה בפני שופטים במכון להשתלמות שופטים. מסופר על גמלאי שעם פרישתו מעבודה בקש להעסיק עצמו בעבודה כלשהי שתמנע ממנו בטלה ותעניק לו מידה מסוימת של שלווה נפשית. הוצעה לו עבודה בחקלאות. כל שהוטל עליו הוא להתייצב מול ערימת בולבוסין ולמיינם לשניים – לגדולים ולקטנים. בסופו של יום נשאל להרגשתו ורשמיו ועל כך השיב : לכאורה העבודה די […]

רויטל ירחי – חוזים אחידים למכירת דירות בידי קבלנים

משרד השיכון נוהג לחייב את קבלני הבניה הקשורים עמו לאשר את החוזים האחידים שהם כורתים עם רוכשי הדירות בבית הדין לחוזים אחידים. לאור פניות רבות קבע בית הדין מספר לא מבוטל של הלכות, אשר חלק מהן זכו גם לבדיקת בית המשפט העליון. כך יצא, שלאחרונה חברו שתי תופעות: האחת, מספר ניכר של הלכות עקביות בנושא […]

ד"ר מאיר חת – הסדרת עסקי חיתום של ניירות ערך בישראל

שוק ניירות הערך הישראלי כבר עבר שני מחזורים של גיאות מרקיעה שאחריה בא שפל עמוק, והגאות האחרונה בשוק ההנפקות היתה מלווה בתופעות שליליות לא מעטות. התנאי היסודי להבטחת התפתחותו התקינה של שוק ניירות הערך לטווח ארוך הוא הסדרת עסקי החיתום בחוק.

פרופ' דניאל פרידמן – טעות, הטעיה ותנאים מכללא מכוח הדין

מטרתה של רשימה זו היא להצביע ראשית, על הקשר שבין סוגיית הפגמים התודעתיים (קוגניטיביים) ברצון, היינו טעות והטעיה, לבין ההוראות בחקיקה המטילות חובות רבות ומגוונות על צדדים לחוזה. ושנית, על כך שנושאים שבעבר ניסו להתמודד עימם במסגרת דיני הפגמים ברצון, מוצאים כיום את פתרונם בגדר ההוראות המגדירות את חובות הצדדים (תנאים מכללא מכוח הדין). התפתחות […]

רון דרור – משפט סוקרטס ועיקרון חופש הביטוי

מאמר זה, מתמקד בהבט אחד של משפט סוקרטס ושל סוגית "הדמוקרטיה המתגוננת" המתעוררת בו, ההבט של חרות המחשבה והביטוי, אשר מקורותיה הראשוניים נמצאו באתונה העתיקה, עירו של סוקרטס. וככל שנשתאה להביט בקרקע הפורייה אשר במשך פחות ממאה שנה, הניבה את הדמוקרטיה, המחקר המדעי, הגיאומטריה, הטרגדיה והחשיבה הפילוסופית כך נעמוד נבוכים, מול המעמד של מי שאנו רואים […]

פרופ' נילי כהן – ה"שוויון" מול חופש החוזים

ניתן לומר שחופש החוזים במובנו המסורתי והפליה עולים בקנה אחד. חופש החוזים מאפשר לצדדים למשא-ומתן להתנכר לערך השוויון במקרים מסוימים. האם ניתן לקלוט ערכים כלליים מהמשפט הציבורי לדיני חוזים ? הפרקים אשר מופיעים במאמר: מאינדיווידואליזם לקולקטיביזם בדיני חוזים; הגישה הקלאסית – התנכרות לשוויון בשם חופש החוזים; ערעורו של חופש החוזים – שוויון המוטל על רשות ציבורית […]

פרופ' קלוד קליין – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הערכה נורמטיבית ראשונה

מוזרות הן דרכיה של הדמוקרטיה הישראלית ושל מחוקקיה. היש משקיף רציני שהיה מסתכן, לפני כשנה, והיה צופה קבלתם של אותם החוקים, שהתקבלו בחודש מרס 1992, ואשר מקדמים בצורה משמעותית ביותר את הליך כינון החוקה למדינה? יתרה מזאת, חלק של אותם החוקים שהתקבלו נוגעים בנושא השנוי במחלוקת מכל, כלומר חקיקת מגילת זכויות האדם והאזרח. ההפתעה הינה גדולה : […]

עו"ד רענן הר־זהב – תיקונים קונסטיטוציוניים – סקירה מהכנסת

בשנה האחרונה אופיינה פעולת החקיקה של הכנסת בתיקונים אינטנסיביים ומשמעותיים בהסדרים המשפטיים הקונסטיטוציוניים. מספר רב של תיקוני חקיקה הכניסו שינויים דווקא בתחום משפטי שאמור לכלול את עקרונות היסוד היציבים כשיטה המשפטית. המאמר עוסק בנושאים הבאים: החוק נגד כלנתריזם; מתי דרוש רוב מיוחד לשינוי הוראות משוריינות בחוק יסוד: הכנסת?; העלאת אחוז החסימה; הגדלת סמכות ועדות הכנסת […]

אורי שטרוזמן – על ביזיון בית משפט

אורי שטרוזמן – על ביזיון בית משפט סקירת ספרו של אליעזר בן־שלמה "על ביזיון בית־משפט".

מיכל אלברשטיין – על מקום המשפט ועגנון כסגנון פרשני

מיכל אלברשטיין – על מקום המשפט ועגנון כסגנון פרשני סקירת ספרה של שולמית אלמוג "עיר, משפט, סיפור".

מאיר חת – על דיני ההגבלים העסקיים

מאיר חת – על דיני ההגבלים העסקיים סקירת ספרו של י' יגור "דיני ההגבלים העסקיים".

יובל שני – מסתבך והולך: המשפט הבינלאומי בעידן של תמורות

יובל שני – מסתבך והולך: המשפט הבינלאומי בעידן של תמורות: הפרסום נשוא רשימה זו, הנו גרסה ערוכה של ההרצאות שהעביר רוזן בהאג בקיץ 2001. למעשה מדובר בספר מבוא למשפט הבינלאומי, המציג, כקודמיו בסדרה, את הפרספקטיבה הייחודית של חוקר מוביל בתחום המשפט הבינלאומי על הדיסציפלינה המשפטית האמורה. *תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

יורם רבין – "החוקה החיה" – החוקה האמריקנית בין עבר להווה

יורם רבין – "החוקה החיה" – החוקה האמריקנית בין עבר להווה "החוקה החיה" – אחד הכינויים לחוקה האמריקנית – אינה מסמך תאורטי בלבד, אלא מסגרת לחיים משותפים, גורם מלכד, של קבוצות שונות בחברה האמריקנית בימים עברו וגם כיום. בנוסף, החוקה האמריקנית הנה החוקה הוותיקה בעולם, והיחידה אשר נמצאת בשימוש רצוף מן המאה השמונה־עשרה ועד היום. […]

אסי טבקה – על דם, צדק, נקמה ודמעות

אסי טבקה – על דם, צדק, נקמה ודמעות: ברשימה זו אבקש להציע קריאה שונה של הנובלה. בבסיס פרשנות זו אבקש לערער על תפיסת הצדק המקובלת, כאילו מסע לחיפוש ולהשגת צדק הנו נטול כל מניעים וינדיקטיביים-אישיים, וכל כולו בחיפוש אפלטוני, על אני, אחר האמת. *תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

יפעת הולצמן־גזית – יסודות מרשם המקרקעין במדינת ישראל

יפעת הולצמן־גזית – יסודות מרשם המקרקעין במדינת ישראל: אני סבורה כי ספרו של ד״ר חיים זנדברג על תהליך ההסדר בארץ ישראל ובמדינת ישראל מוסיף תרומה חשובה וייחודית להבנת מאפייני עיצובו של התהליך המשפטי האמור והשלכותיו על דין המקרקעין הישראלי. מחקרו של זנדברג הוא דוגמה יפה לכתיבה משפטית מנקודת מבט חיצונית. בעוד שהחיבורים הקיימים על תהליך […]

עופר גרוסקופף – פשיטת רגל – אחרי (כמעט) עשרים שנה

עופר גרוסקופף – פשיטת רגל – אחרי (כמעט) עשרים שנה: פשיטת רגל הוא בעיקרו ספר המיועד למשפטן המעשי. הוא מתאפיין בדיון ענייני ותמציתי, המביא בפני הקורא את ״השורה התחתונה״ בנוגע למכלול היבטיהם של דיני פשיטת הרגל – דיוניים ומהותיים כאחד. דרך דיון זו מאפשרת לפשיטת רגל לפרוש בפני הקורא את מלוא היריעה, ובד בבד לשמור […]

גבריאלה שלו – פרשנות החוזה – תורת ברק

גבריאלה שלו – פרשנות החוזה – תורת ברק סקירת ביקורת זו מנסה לעשות את הבלתי אפשרי : לתאר בקצרה את תורת הפרשנות הכללית של ברק ואת יישומה של תורה זו בדיני החוזים, כפי שנעשה בשבע-מאות עמודי ספרו. לאחר מכן תציג מספר רעיונות ונושאים שברק עוסק בהם בספרו ותציע דעה שונה.

דניאל פרידמן – חיים כהן – דברים לזכרו

דניאל פרידמן – חיים כהן – דברים לזכרו: חיים כהן הוכר כיחיד בדורו והיה לאגדה בחייו. לפני למעלה מעשרים שנה פרש מבית המשפט העליון. בתקופה ארוכה זו שבה חי כאדם פרטי, ללא סמכות שלטונית, גדלה והתעצמה ההערצה כלפיו ונמשכה ללא הפוגה העלייה לרגל לביתו. בחלקה האחרון של רשימה קצרה זו אתייחס לחידה, שאין לה פתרונים, […]

אליקים רובינשטיין – על הרפואה ועולם המשפט בישראל

אליקים רובינשטיין – על הרפואה ועולם המשפט בישראל לבתי המשפט חלק לא מבוטל בתמורות שחלו בגישה המשפטית לבריאות בחמישים ושלוש שנותיה של המדינה. ההלכה הפסוקה הניבה לא מעט חידושים בעלי חשיבות רבה בתחום הרפואה והמשפט, עליהם מדבר מאמר זה.

כפיר מזרחי – מה בין צדק, חקר האמת והסדרי טיעון?

כפיר מזרחי – מה בין צדק, חקר האמת והסדרי טיעון? ביום 99. 12. 27 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כתב אישום חמור שעורר הדים רבים במדינה, נגד עופר נמרודי, עורך עיתון מעריב ומי שכיהן כמנכ"ל חברת הכשרת היישוב. על פי כתב האישום המקורי הואשם נמרודי בתשעה אישומים. התביעה, שהצהירה במועד הגשת כתב האישום כי […]

ליאור אורן – נבל ברשות דיני ההגבלים העסקיים

ליאור אורן – נבל ברשות דיני ההגבלים העסקיים לראשונה מזה שנים רבות יוצא תיק משפטי שליבתו בשאלות שבבסיס דיני ההגבלים העסקיים מדל"ת אמות בין הדין להגבלים עסקיים והחלטות הממונה. לא זו אף זו , אלא שמקרה זה מגיע לדיון משפטי נרחב, בהרכב של שבעה שופטים, במרומי הערכאות המשפטיות תוך שהכרעתו הנה חידוש פסיקתי מהדהדי. מטרתו […]

יחיאל שמיר – גביית עדות באמצעות שיחת ועידה בווידאו בהתדיינות בינלאומית

יחיאל שמיר – גביית עדות באמצעות שיחת ועידה בווידאו בהתדיינות בינלאומית הגשת "תובענה ממוכנת" באמצעות תקשורת בין מחשבים וקודם לכן הוספו תקנות המאפשרות המצאת כתבי בי-דין באמצעות מכשיר הפקסימיליה. יתרה מכך, מערכת בתי המשפט המשתדלת לצעוד בקו אחד עם הטכנולוגיה, עברה תהליך של מחשוב (כיום ניתן לבדוק ולקרוא החלטות שונות ופסקי דין שונים באמצעות שימוש […]

אסף ניב – הפעלת "סעיפי סל" במקום בו קיימת עברה ספציפית בדין המשמעתי של עורכי הדין

אסף ניב – הפעלת "סעיפי סל" במקום בו קיימת עברה ספציפית בדין המשמעתי של עורכי הדין עברות המשמעת של עורכי הדין נחלקות, מבחינת מהותן, לשתי קבוצות עיקריות: עברות שהן הפרה של איסור סטטוטורי מפורש, שנקבע בחוק או בתקנה, ועברות שהן הפרה של סעיף 61(3) לחוק הלשכה, המאגד בתוכו הגדרה אמורפית של "כל מעשה או מחדל", […]

אברהם וינרוט – חסינות של גופים דו-מהותיים מפני תביעות

אברהם וינרוט – חסינות של גופים דו-מהותיים מפני תביעות קיימת בפסיקה מגמה ברורה להעלות את הרף הנורמטיבי ולהחיל חובות מן המשפט הציבורי על גופים פרטיים המוגדרים כגופים דו-מהותיים עקב סמכויות שלטוניות המופקדות בידיהם. האם לא נכון יותר בהקשר זה לראות בהענקת חסינות מפני תביעות לגוף שכזה, ואת העלאת הרף הנורמטיבי- בגדר תרתי דסתרי- כך שאף אם […]

מאיר הופמן – שפיטות החלטות בעניין פרס ישראל – עד מתי?

מאיר הופמן – שפיטות החלטות בעניין פרס ישראל – עד מתי? מטרת רשימה זו הנה לחזק ולתמוך בדברי הביקורת שהועלו על ידי פרופ' פרידמן, במיוחד לאור העתירה בבג"צ סיעת המפד"ל שהסתמכה, רובה ככולה על התקדים שנקבע בפרשת מאסלה, ושהוגשה על רקע אישורו של שר החינוך ליתן לגב' שולמית אלוני (שרת ממשלה וחברת כנסת לשעבר) את […]

יורם רבין וקרן מידר – בית המשפט תוקע יתד: על הזכות לחינוך והזכות לשוויון בחינוך בשדה החינוך המיוחד

יורם רבין וקרן מידר – בית המשפט תוקע יתד: על הזכות לחינוך והזכות לשוויון בחינוך בשדה החינוך המיוחד רשימה זו מבקשת להאיר את פסק הדין בעניין יתד ממספר נקודות מבט, והיא כוללת ארבעה חלקים : החלק הראשון עוסק בזכות לקבל חינוך, שהנה רק אחת מתוך מספר זכויות מרכזיות מתחום החינוך. ננסה להראות, כי עניין יתד […]

בלהה כהנא וחיה זנדברג – מעקב אחר שחרורם של משוחררים בערובה

בלהה כהנא וחיה זנדברג – מעקב אחר שחרורם של משוחררים בערובה מאמר זה עוסק בשחרור בערובה של כלל אוכלוסיית הנאשמים. מתוך כך הוא עוסק בשתי השאלות העולות בפסיקה בסוגיה זו : השאלה האחת היא, עד כמה יש מקום להתחשב בהתמשכות המעצר, למרות החלטת שחרור בערובה, כטעם להקלה בתנאי השחרור בערובה. השאלה השנייה מוגבלת להליך עיון חוזר, […]

חיים זנדברג – ירושלים – הסדר והפקעת זכויות במקרקעין

חיים זנדברג – ירושלים – הסדר והפקעת זכויות במקרקעין מטרתה של רשימה זאת לנסות ולזהות את "טביעות האצבע" של ירושלים בתהליכי הסדר מקרקעין והפקעתם.

חנה הרדוף – שתי אלמנות וקצבה אחת בקרן פנסיה

חנה הרדוף – שתי אלמנות וקצבה אחת בקרן פנסיה מינוי מוטב יכול להיעשות לא רק בהוראה בכתב לקרן פנסיה – או לכל קופת גמל אחרת – אלא גם בצוואה. בית המשפט העליון טרם קבע הלכה מחייבת בשאלה אם הוראה בצוואה חייבת להגיע לידיעת קופת הגמל לפני מות המצווה. כל עוד לא ייקבע, בהלכה מחייבת שתצא […]

דניאל פרידמן – לפרשנות המונח "פרשנות" והערות לפסק דין אפרופים

דניאל פרידמן – לפרשנות המונח "פרשנות" והערות לפסק דין אפרופים חוזה הוא מכשיר לתכנון . הביטחון החוזי הוא אפוא ערך בעל חשיבות מרכזית. ברור שאין זה הערך היחיד עליו מושתתים דיני החוזים. ברור גם שאין להכיר, בשם הביטחון החוזי, בתוקפם של חוזי עושק או חוזים הפוגעים בתקנת הציבור. אך מן הראוי לאפשר לצדדים, שהגיעו להסכמה […]

אלון ריחני – התיישנות העילה החוזית בגין הפרת חוזה: ממועד הפרת החוזה או ממועד גרימת הנזק

אלון ריחני – התיישנות העילה החוזית בגין הפרת חוזה: ממועד הפרת החוזה או ממועד גרימת הנזק השאלה העומדת במרכזו של מאמר זה הנה : האם על-אף שהתיישנה עילתו החוזית של לוי בגין הפרת ההסכם על ידי שמעון, לא התיישנה עילתו של לוי מכוח סעיף 10 לחוק התרופות ? מאמר זה מחולק לשלושה חלקים. בחלק הראשון תיסקרנה […]

הלל סומר – חוק חופש המידע: הדין והמציאות

הלל סומר – חוק חופש המידע: הדין והמציאות רשימה זאת בוחנת את הניסיון שהצטבר בהפעלתו של חוק חופש המידע בשנים הראשונות לקיומו . הבחינה תיערך בנוגע לשלושת הגורמים הקשורים בהפעלתו של החוק : הציבור, בעל הזכות, הרשות הציבורית, בעלת החובה הקורלטיבית למסור את המידע ובתי המשפט שתפקידם, מחד, לעצב את גבולותיה של הזכות לקבלת מידע, […]

מרדכי בן דרור – כיצד קובעים כללים להתנהגות שופטים

מרדכי בן דרור – כיצד קובעים כללים להתנהגות שופטים ניתן לצפות, כי השאלה הראשונה בפי כל שופט חדש (אם לא בקרב השופטים כולם) תהיה היכן ניתן למצוא וללמוד את הכללים שעל פיהם חייבים לנהוג השופטים ? על אף חשיבותו הרבה של נושא זה, קשה לומר שיש בידינו תשובה נאותה לשאלה זו. ואם חשבנו כי יש […]

שמעון שטרית – תהליך מינוי שופטים: הליכים ואמות מידה

שמעון שטרית – תהליך מינוי שופטים: הליכים ואמות מידה במאמר זה ינותחו מספר נושאים הקשורים למינוי שופטים ובכלל זה עקרון הרשות השופטת המשקפת, התכונות הנדרשות מהשופט (מיומנות מקצועית, מזג אישי והתנהגות אישית), כשירות השופט, משוב על ידי עורכי דין, שימוע מוקדם על השקפות ולא רק על כישורים ומיומנות מקצועית, ערך השקיפות בהליך המינוי, סוגיית המינוי בפועל […]

אמנון רובינשטיין וברק מדינה – החוקה של מדינת ישראל

אמנון רובינשטיין וברק מדינה – החוקה של מדינת ישראל עמדם של חוקי-היסוד כחוקה של מדינת ישראל. טענתו העיקרית היא כי ההכרה במעמד החוקתי של חוקי-היסוד התבססה על הכרעה ערכית, שלפיה ראוי להגביל את כוחה של הכנסת בדרך של החלת ביקורת שיפוטית על החקיקה, בצד ההערכה כי לשם השגת הכשר ציבורי לכך מוטב להסתמך על מגבלות […]

שי בידרמן – הסביר, השונה ומה שביניהם: משפט ותרבות פופולרית בסדרה "סיינפלד"

שי בידרמן – הסביר, השונה ומה שביניהם: משפט ותרבות פופולרית בסדרה "סיינפלד": ״תרבות״ נתפסת כיום כמכלול בר הבחנה של משמעויות, הנצרכות, מופצות ונדרשות בתהליך אנושי משותף. אוסף ההתנהגויות המזהה קהילה – במרחב או בזמן – מובחן ככזה על בסיס המשמעויות והפרשנויות האפשריות שהוא מעניק לפעולה, לסמל, לדינמיקה ולהקשר. מערכת הסמלים התרבותית, המתורגמת למדרג הייררכי – […]

עופר דרורי – סיפורו של בארטלבי, והמשפט כחווה ולילית

עופר דרורי – סיפורו של בארטלבי, והמשפט כחווה ולילית מאמר זה עוסק ביצירה ספרותית שנכתבה לפני כמאה וחמישים שנה , החושפת אמיתות שונות אודות תופעת המשפט ואודות כוחה רב-הפנים – אמיתות שהן רלוונטיות גם כיום.

אירה כהן – תראה את הגוף – תבין את הכאב

אירה כהן – תראה את הגוף – תבין את הכאב הנחת המוצא של רשימה זו היא כפולה : ראשית, אחת ממסגרות הכוח המובהקות העוסקות בשיפוטי גוף היא המערכת המשפטית, במיוחד שעה שהיא עוסקת בעברת האונס . שנית, שדה היצירה והשיח האמנותי עוסק אף הוא בייצוגים ובאינטרפרטציות של הגוף, אך בניגוד לשיח המשפטי- עושה זאת מזווית […]

גלית ברונשטיין – כולם היו בנינו? שיח שכולים ושיקולי השכול

גלית ברונשטיין – כולם היו בנינו? שיח שכולים ושיקולי השכול: ברשימה זו אעסוק בקריאה נרטיבית של מספר פסקי דין שעסקו בנושא ואעמת את אופן עיסוקם עם האופן בו מעמידה את הנושא הסופרת בתיה גור בספרה ״אבן תחת אבן", ספר הנטווה סביב סיפורה של שולה מלט ז״ל. עימות זה חושף את המתח השורר בין לפחות חלק […]

מיכל בן־נפתלי – חנה ארנדט: מעבר לעונג המלנכוליה – דו"ח על מצב הלשון

מיכל בן־נפתלי – חנה ארנדט: מעבר לעונג המלנכוליה – דו"ח על מצב הלשון ט אייכמן לא חדל לעורר עניין מאז יציאתו לאור כספר ב-1963 ,וככל שנקפו השנים התפנו הפרשנים להתמודד באורח פרטני וצלול יותר, הן ברמה היסטוריוגרפית והן ברמה מושגית, עם מה שנתפש כאתגריו הבולטים והחשובים : סוגיות הפוליטיזציה של המשפט, הביקורת על היודנראט ורעיון […]

יופי תירוש – על קציר וליסבון כמקומות לימינליים במאבקים למימוש עצמי ולשוויון

יופי תירוש – על קציר וליסבון כמקומות לימינליים במאבקים למימוש עצמי ולשוויון מאמר זה מנתח שני מקרים המתמקדים בשלב לימינלי של ניסיון למצוא את המקום הנכון, מקום ההגשמה העצמית. שני המקרים מצויים באותה נקודת מפגש נזכרת לעיל, בין חירות לשוויון. המקרה האחד הוא בדיוני-ספרותי והשני שאוב מעולם המשפט הישראלי בן ומננו. גיבור ספרו של ז'וזה […]

ארנה בן נפתלי, אסף ברם והילה תירוש – איך זה שכוכב אחד מעז… למען השם?

ארנה בן נפתלי, אסף ברם והילה תירוש – איך זה שכוכב אחד מעז… למען השם? השוואה נרטיבית בין ת"פ 93/305 מ"י נ' דרעי, לבין ת"פ (ת"א) 96/329 מ"י נ' אולמרט.

עופר דרורי – על משפטנות משכנעת בורחס סיפור סיפורים

עופר דרורי – על משפטנות משכנעת בורחס סיפור סיפורים למרות השוני הרב המבדיל בין הספרות לבין המשפט, הקשר שביניהם בולט לעין . אם נתבונן לרגע בשתי הדיסציפלינות נוכל לראות, כי בשתיהן משמשים השפה והטקסט מושא לפרשנות, ובה בעת גם כלי שכנוע בידי מפרש הטקסט המבקש לטעון טענה כלשהי ביחס אליו. מאחר שמעטים הם הטקסטים הסובלים […]

שי פרוגל – משפטו של סוקרטס

שי פרוגל – משפטו של סוקרטס סוקרטס הועמד לדין על כך שלא עבד את האלים של המדינה (אתונה) ועל כך שהשחית את הנוער. משפטו הפך לאחד מן המשפטים המפורסמים בהיסטוריה. מפורסם , לא מפני שהשפיע באופן מכריע על החברה בה נערך ואף לא מכיוון שהוביל לתמורות מרחיקות לכת בתורת המשפט. משפטו של סוקרטס הוא משפט […]

נילי כהן – שחרורן של יוסטיציה וקליו – הרהורים על משפט והיסטוריה אגב "הכלה המשחררת"

נילי כהן – שחרורן של יוסטיציה וקליו – הרהורים על משפט והיסטוריה אגב "הכלה המשחררת" ספרו של א'ב' יהושע הכלה המשחררת נוגע בשני התחומים המקצועיים שלי – אקדמיה ומשפט. הגיבור, יוחנן ריבלין, הוא פרופסור להיסטוריה, וא'ב' יהושע מציג אותו בחולשותיו בצורה סלחנית, נעימה, ואת האקדמיה בצורה משעשעת, כפי שאכן ראוי לעשות לפעמים.

ארנה בן נפתלי – הקדמה לסימפוזיון: המשפט ומחוזות התרבות

ארנה בן נפתלי – הקדמה לסימפוזיון: המשפט ומחוזות התרבות גיליון נושא זה של "המשפט" עניינו בבחינת מספר מן האופנים בהם המשפט מכונן תרבות ומתכונן על ידה . שורשיו המודרניים של העיסוק בקשרים שבין תרבות לבין משפט מצויים בשינויים שחלו הן בלימודי תרבות והן בתורת המשפט, שינויים שעיקרם בהוצאתם של שני תחומי המחקר הללו מן הארון […]

מישאל חשין – אמון הציבור בבית המשפט – תגובה למאמרו של השופט חיים כהן ז"ל ולהרהורי הכפירה שלו במושג אמון הציבור

מישאל חשין – אמון הציבור בבית המשפט – תגובה למאמרו של השופט חיים כהן ז"ל ולהרהורי הכפירה שלו במושג אמון הציבור חיים כהן היה אחד. אחד, יחיד ומיוחד. חיים כהן היה איש רוח, גם אם את מרב עתותיו בילה במעשה. עיסוקו העיקרי היה במשפט, ואולם לו ביקש לו עיסוק אחר, היה חיים כהן מכונן עצמו […]

אליעזר גולדברג – הפיקוח על מגזר הצדקה בראי ביקורת המדינה

אליעזר גולדברג – הפיקוח על מגזר הצדקה בראי ביקורת המדינה. בדיחה ידועה מספרת על רב ששב הביתה מדרשת השבת, ושואלת אותו הרבנית: "על מה דרשת היום?" משיב לה הרב – "על מצוות הצדקה". שואלת הרבנית "נו, ואיך הייתה הדרשה ? " משיב לה הרב – "הצלחתי במחצית. הצלחתי לשכנע את העניים לקבל ". המחצית השנייה […]

ליאורה בילסקי – תפקידו של המשפט במאבק בטרור

ליאורה בילסקי – תפקידו של המשפט במאבק בטרור ברמה הבסיסית ביותר, הטרור הוא התקפה על ההבחנות האנושיות. הטרור אינו מבחין בין אזרח לחייל, בין קטין לבגיר, בין טנק לאמבולנס, בין בית למוצב, מחנה צבאי ומקום קדוש. נהפוך הוא, כל הבחנה מנוצלת לרעה על ידי הטרוריסט, היודע כי הצד האחר ישתדל לכבד אותה ככל שביכולתו. בהתעלמותו […]

עמנואל גרוס – מאבקה של ישראל בטרור שנת 2002 – היבטים משפטיים אגב מצבע "חומת מגן"

עמנואל גרוס – מאבקה של ישראל בטרור שנת 2002 – היבטים משפטיים אגב מצבע "חומת מגן" אכן, גל הטרור הפלסטיני הנוכחי מול מדינת ישראל שפרץ בספטמבר 2000, אף כי הוא כעל תחולה גאוגרפית אזורית, אינו אלא חלק ממאמץ טרור מקיף עולם, שהמשכו בפיגוע הרצחני בארצות-הברית ב-9.11.2001 המאבק הפך להיות בין העולם החופשי לבין ארגוני הטרור […]

מיכאל ספרד – ליטיגציה בינלאומית בבית המשפט המקומי: בין דילול משפטי לבדלנות שיפוטית – תמונת מצב

מיכאל ספרד – ליטיגציה בינלאומית בבית המשפט המקומי: בין דילול משפטי לבדלנות שיפוטית – תמונת מצב. בחיבור זה אבחן תחילה את תחולת המשפט הבינלאומי החוקתי בישראל באופן כללי, ואחר כך אתמקד בשדה המשפטי הרלוונטי ביותר למצבה של מדינת ישראל דהיום – המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בדבריי להלן אתייחס בעיקר לאופן שבו מתקבל המשפט הבינלאומי על ידי […]

שמואל בכר – "לא-תשבע עין לראות, ולא תמלא-אוזן משמוע": הגיעה העת ל"חדש תחת השמש" בחינוך המשפטי

שמואל בכר – "לא-תשבע עין לראות, ולא תמלא-אוזן משמוע": הגיעה העת ל"חדש תחת השמש" בחינוך המשפטי בעשורים האחרונים חלו שינויים רבים באקדמיה בכלל ובאקדמיה המשפטית בפרט. כך, למשל, נפתחו פקולטות ובתי ספר רבים למשפטים, ומספר המוסדות למשפטים יותר מהכפיל את עצמו בעשרים השנים האחרונות. כיום ניתן לרכוש השכלה משפטית באוניברסיטאות ובמכללות; מתוקצבות ושאינן מתוקצבות, בערים גדולות ובפריפריה. בה בעת […]

ארנה בן־נפתלי וקרן מיכאלי – סמכות השיפוט האוניברסלית והשיח המשפטי המדינתי

ארנה בן־נפתלי וקרן מיכאלי – סמכות השיפוט האוניברסלית והשיח המשפטי המדינתי התמורות הרבות שעברו על המשפט הבינלאומי הפלילי בשנים האחרונות עוררו תהודה בעולם בכלל ובישראל בפרט. תמורות אלו, ששיאן בהקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי ובהפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית על ידי מספר מדינות, דומה שערערו את הנחת היסוד של הסדר הקיים, שעל פיה המתרחש בתוך מדינה […]

יוסף ויילר – עדיין חינוך לשטחיות? מה אומרים הדקאנים

יוסף ויילר – עדיין חינוך לשטחיות? מה אומרים הדקאנים במאמרי עם יניב פרידמן מ-2001 מתחתי ביקורת על התנהלות ההוראה והלימוד בפקולטות למשפטים בארץ. מסקנתי העיקרית הייתה שרמת ה"שיעור" במוסד מרכזי בחינוך המשפטי אינה ממצה את הפוטנציאל הגלום בסגל בעל יכולות והישגים אקדמיים מהגבוהים בעולם וגם בתלמידים בעלי יכולות גבוהות ביותר. טענתי שהשיעור, כפי שהתנהל במקרים רבים, אף תרם להטמעת ערכים […]

צבי טריגר ומנחם מאוטנר – דיאלוג על החינוך המשפטי

צבי טריגר ומנחם מאוטנר – דיאלוג על החינוך המשפטי המאמר עוסק בשבעה נושאים המשקפים את הסוגיות המרכזיות שיש לתת עליהן את הדעת כאשר בוחנים את החינוך המשפטי הישראלי כיום: הפער בין מורי המשפט לבין תלמידיהם; המתח בין כתיבה ומחקר באנגלית לבין אזרחות טובה ומקצוענות; פתיחת המכללות ושאלת השפעתה על החינוך המשפטי; השתלטות הדירוגים והמדידּות על החינוך המשפטי; השינויים הטכנולוגיים והשפעתם […]

נופר אסלמן ושמואל בכר – אושר סטודנטיאלי וחינוך משפטי: לא בבית ספרנו?

נופר אסלמן ושמואל בכר – אושר סטודנטיאלי וחינוך משפטי: לא בבית ספרנו? בעשורים האחרונים התבסס ענף מחקרי העוסק בחקר האושר. ענף זה מבקש לבחון את הגורמים המשיאים את האושר האנושי ועל ידי כך לקדמו. להשאת האושר פוטנציאל השפעה חיובי על היבטי חיים רבים. עם אלו נמנים הצלחה אקדמית ומקצועית, שגשוג אישי ובריאות נפשית ופיזית. למרות התבססותו של ענף זה ועל […]

אורית קמיר – חינוך משפטי שתכליתו פיתוח כבוד מחיה מקצועי אישי: הזמנה לטיול בארץ הפלאות

אורית קמיר – חינוך משפטי שתכליתו פיתוח כבוד מחיה מקצועי אישי: הזמנה לטיול בארץ הפלאות מאמר זה מתמקד בהיבט אחד של החינוך המשפטי: פיתוח של כבוד המחיה המקצועי האישי של תלמידי המשפטים, כלומר כיצד יכולה המרצה למשפטים לסייע לתלמידיה לעבור תהליך עומק של צמיחה, התפתחות, התחברות ליכולות ולחזקות האישיות שלהם, מיצוי פוטנציאל אישי ובניית ביטחון עצמי המושתת על […]

קרני פרלמן – יישוב סכסוכים וחינוך משפטי הולם/חלופי למשפטן

קרני פרלמן – יישוב סכסוכים וחינוך משפטי הולם/חלופי למשפטן המשפט הנוהג בארצות שיטת המשפט האנגלו-אמריקניות, לרבות בישראל, עבר בעשורים האחרונים תמורות משמעותיות שעיקרן מעבר מגישה אדברסרית לגישה שיתופית לניהול ויישוב סכסוכים. הליכים לבירור סכסוכים ופתרונם בגישה שיתופית רווחים בשיטה. תפקידיהם של השופטים ושל עורכי הדין התמלאו בתכנים חדשים שמילוים מצריך ידע ומיומנויות להתנהלות איכותית ויעילה בגישה שיתופית, לעתים טיפולית. לפיכך קיים צורך […]

רועי כהן – דמות המשפטן בחינוך המשפטי: תהליך למידה משפטי-ליברלי וכישורים מקצועיים

רועי כהן – דמות המשפטן בחינוך המשפטי: תהליך למידה משפטי-ליברלי וכישורים מקצועיים דגש מרכזי בחינוך המשפטי מושם על הקניית "ידע משפטי". לעיסוק הרב בהקניית ידע משפטי ביטויים שונים. יש הייררכיה בין קורסים "עיוניים" ל"מעשיים". הקורסים ה"עיוניים" הם מבצרו של נדבך הידע המשפטי בהשכלה המשפטית. הם עוסקים בהיכרות עם סוגיות, עם תאוריות ועם דוקטרינות מרכזיות, אשר ידיעתן נתפסת הכרחית. עקב כך, […]

ירון זילברשטיין ויעל עפרון – לימודי משפטים כתמריץ לשינוי חברתי מגזרי וחוץ -מגזרי: המקרה של סטודנטים ערבים למשפטים במכללת צפת

ירון זילברשטיין ויעל עפרון – לימודי משפטים כתמריץ לשינוי חברתי מגזרי וחוץ -מגזרי: המקרה של סטודנטים ערבים למשפטים במכללת צפת שנות התשעים של המאה הקודמת סימנו מהפכה של ממש בתחום הוראת מקצוע המשפטים בישראל. עד לתקופה זו נלמד מקצוע זה בישראל באוניברסיטאות בלבד. תנאי הקבלה הגבוהים מנעו מרבים ללמוד משפטים בארץ, ופתחו פתח לתנועה ערה של סטודנטים ללימודי […]

ארנה בן-נפתלי וקרן מיכאלי – פרשת לך לך: בין אדם למקום

ארנה בן-נפתלי וקרן מיכאלי – פרשת לך לך : בין אדם למקום סקירת פסק הדין וניתוחו הם עניינה של רשימה זו. בפרק ב, "פרשת הדברים", נשרטט בקצרה את המסגרת הנרטיבית, נציג את השאלה המשפטית העולה ממנה , ונעקוב אחר התשובה הנורמטיבית הניתנת לה – והכול כעולה מפסק הדין. בפרק ג, "פרשנות הדברים", נציע ניתוח משפטי […]

רות לפידות ודורון וויץ – סמכות השיפוט האוניברסלית בישראל

רות לפידות ודורון וויץ – סמכות השיפוט האוניברסלית בישראל במשפט הפלילי, תחולת הדין המהותי וסמכות השיפוט מבוססות, בדרך כלל, על אחד העקרונות הבאים: העיקרון הטריטוריאלי, דהיינו יש סמכות שיפוט לבתי המשפט של המדינה שבה בוצע המעשה או שבה חלו תוצאותיו; התחולה הפרסונלית-אקטיבית, דהיינו, מדינת האזרחות או התושבות של החשוד מוסמכת לדון אותו; התחולה הפרסונלית-פסיבית, עקב […]

אנה סגל – מדוע וכיצד תומך הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בהקמתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי

אנה סגל – מדוע וכיצד תומך הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בהקמתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ניתן לשאול מדוע וכיצד תומך הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (להלן: "ICRC") – ארגון הומניטרי המתבסס על עקרונות של ניטרליות והיעדר משוא פנים – בהקמתו של בית דין קבוע שישפוט אנשים בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי […]

יובל שני – ישראלים על ספסל הנאשמים? – השלכות כניסתה לתוקף של חוקת רומא מבחינת מדינת ישראל

יובל שני – ישראלים על ספסל הנאשמים? – השלכות כניסתה לתוקף של חוקת רומא מבחינת מדינת ישראל כידוע, ישראל חתמה על חוקת רומא ביום 31 בדצמבר 2000( מספר דקות לפני שפג המועד האחרון לחתימה על החוקה), אך לא אשררה אותה. למרות זאת, לחוקת רומא יש השלכות מרחיקות לכת בנוגע למדינת ישראל. כפי שאטען ברשימה זו, […]

שביט מטיאס ומירי שרון – בית הדין הפלילי הבינלאומי

שביט מטיאס ומירי שרון – בית הדין הפלילי הבינלאומי ב- 1998, בטקס חגיגי שנערך ברומא, חתמו 120 מדינות על חוקת רומא – אמנה בינלאומית המכוננת את בית הדין הפלילי הבינלאומי. לראשונה בהיסטוריה האנושית הוחלט להקים בית דין בינלאומי קבוע אשר תהיה לו סמכות שיפוט על יחידים אשר נחשדו בביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, רצח […]

ריצ'רד ג' גולדסטון – Israel and the ICC

ריצ'רד ג' גולדסטון – Israel and the ICC Government of Israel and many of its citizens have a reasonable suspicion of bias against Israel by the United Nations and other international organizations. This is partly the consequence of partial treatment in respect of the Middle East by the United Nations General Assembly, Security Council and […]