ארנה בן־נפתלי וקרן מיכאלי – סמכות השיפוט האוניברסלית והשיח המשפטי המדינתי

מאמר מאת: ארנה בן נפתלי וקרן מיכאלי

ארנה בן־נפתלי וקרן מיכאלי – סמכות השיפוט האוניברסלית והשיח המשפטי המדינתי

התמורות הרבות שעברו על המשפט הבינלאומי הפלילי בשנים האחרונות עוררו תהודה בעולם בכלל ובישראל בפרט . תמורות אלו, ששיאן בהקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי ובהפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית על ידי מספר מדינות, דומה שערערו את הנחת היסוד של הסדר הקיים, שעל פיה המתרחש בתוך מדינה ריבונית – לא כל שכן מדינה המגדירה עצמה כדמוקרטית – אינו עניין למדינות אחרות לתת דעתן עליו, וכי היא לבדה הנה השופטת הראויה בענייניה. המתח המתקיים בין ריבונותה של מדינה מזה, לבין ההגנה על זכויות אדם של אנשים הנתונים תחת סמכותה – הגנה העשויה להיות מושטת הן על ידי מדינות זרות והן על ידי הקהילה הבינלאומית בכללה – מזה, אכן דורש בחינה מחודשת. טענתנו ברשימה זו היא כי ההתפתחויות בשיח המשפטי הגלובלי, נועדו דווקא לקדם – ולא לקעקע – את השיח המשפטי המדינתי: המדינה ומוסדותיה השיפוטיים נתפסים עדיין כגורם המרכזי שלו זכות הראשונים לדון ולהכריע במקרים של הפרות חמורות של זכויות אדם העולות כדי פשעים על פי המשפט הבינלאומי הפלילי. רק הימנעותה של המדינה הרלוונטית מלאכוף את החוק, תהווה הזמנה למוסדות שיפוטיים של הקהילה הבינלאומית או של מדינות זרות הפועלות כסוכנותיה תוך הפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית, לתקן את העוול ולהעמיד לדין חשודים בביצוע פשעים אלה. השימוש בסמכות שיפוט אוניברסלית או בינלאומית נועד אפוא להשלים שיטה לאומית כושלת ולהמריצה לפעול כראוי בעתיד. משכך, מעדך הכוחות השיפוטי הגלובלי בנוי לעודד מדינות להפעיל את סמכות השיפוט שלהן. הוא מיועד לאותת לבתי המשפט הלאומיים כי בהפעילם סמכות שיפוט על חשודים בהפרות חמורות של זכויות אדם , הם מקדמים , ולא מסכנים, את האינטרס הלאומי. על בתי המשפט הישראליים לראות בהתפתחות זו הזדמנות שיש לקבלה בברכה. רשימה זו עוסקת כביסוס הטענה לעיל ככל שהיא נוגעת לסמכות השיפוט האוניברסלית. פרק ב, סוקר בקצרה נקודות ציון מרכזיות בהתפתחות המשפט הבינלאומי הפלילי בעשור האחרון ואת עמדת ישראל בנוגע אליהן. פרק ג' מתמקד בסמכות השיפוט האוניברסלית, מגדירה, ודן באופן שבו היא מופעלת רק לאחר מתן זכות ראשונים להכרעות שיפוטיות של בתי המשפט של המדינה בעלת מרב הזיקות לפורע על פני הכרעות של בתי משפט זדים. פרק ד' חותם את הרשימה תוך דיון בשיקולים הפרגמטיים והנורמטיביים שבבסיס העדיפות המוקנית לבתי משפט לאומיים וממשיך להצביע על יתרונותיו של הליך שיפוטי מדינתי מנקודת מבט של משפט ומדיניות כאחד.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן