מיכל בן־נפתלי – חנה ארנדט: מעבר לעונג המלנכוליה – דו"ח על מצב הלשון
ט אייכמן לא חדל לעורר עניין מאז יציאתו לאור כספר ב-1963 ,וככל שנקפו השנים התפנו הפרשנים להתמודד באורח פרטני וצלול יותר, הן ברמה היסטוריוגרפית והן ברמה מושגית, עם מה שנתפש כאתגריו הבולטים והחשובים : סוגיות הפוליטיזציה של המשפט, הביקורת על היודנראט ורעיון הבנליות של הרוע. לשונה של ארנדט הובנה , גם על ידי אלו שהיטיבו להנהיר את כוונותיה ודרשו את הקשרים העזים בין השאלות שהעלתה בדו"ח ליצירה ההיסטורית והפנומנולוגית שקדמה לה (כגון מקורות הטוטליטריזם והמצב האנושי), ככלי לביטוי רעיונותיה, כלי ש"החליקה" או הרעה בשימושו, משתלחת, בוטה, לא רגישה.