כרך ח

גבריאלה שלו – פרשנות החוזה – תורת ברק סקירת ביקורת זו מנסה לעשות את הבלתי אפשרי : לתאר בקצרה את תורת הפרשנות הכללית של ברק

דניאל פרידמן – חיים כהן – דברים לזכרו: חיים כהן הוכר כיחיד בדורו והיה לאגדה בחייו. לפני למעלה מעשרים שנה פרש מבית המשפט העליון. בתקופה

אליקים רובינשטיין – על הרפואה ועולם המשפט בישראל לבתי המשפט חלק לא מבוטל בתמורות שחלו בגישה המשפטית לבריאות בחמישים ושלוש שנותיה של המדינה. ההלכה הפסוקה

כפיר מזרחי – מה בין צדק, חקר האמת והסדרי טיעון? ביום 99. 12. 27 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כתב אישום חמור שעורר

ליאור אורן – נבל ברשות דיני ההגבלים העסקיים לראשונה מזה שנים רבות יוצא תיק משפטי שליבתו בשאלות שבבסיס דיני ההגבלים העסקיים מדל"ת אמות בין הדין

יחיאל שמיר – גביית עדות באמצעות שיחת ועידה בווידאו בהתדיינות בינלאומית הגשת "תובענה ממוכנת" באמצעות תקשורת בין מחשבים וקודם לכן הוספו תקנות המאפשרות המצאת כתבי

אסף ניב – הפעלת "סעיפי סל" במקום בו קיימת עברה ספציפית בדין המשמעתי של עורכי הדין עברות המשמעת של עורכי הדין נחלקות, מבחינת מהותן, לשתי

אברהם וינרוט – חסינות של גופים דו-מהותיים מפני תביעות קיימת בפסיקה מגמה ברורה להעלות את הרף הנורמטיבי ולהחיל חובות מן המשפט הציבורי על גופים פרטיים

מאיר הופמן – שפיטות החלטות בעניין פרס ישראל – עד מתי? מטרת רשימה זו הנה לחזק ולתמוך בדברי הביקורת שהועלו על ידי פרופ' פרידמן, במיוחד

יורם רבין וקרן מידר – בית המשפט תוקע יתד: על הזכות לחינוך והזכות לשוויון בחינוך בשדה החינוך המיוחד רשימה זו מבקשת להאיר את פסק הדין

בלהה כהנא וחיה זנדברג – מעקב אחר שחרורם של משוחררים בערובה מאמר זה עוסק בשחרור בערובה של כלל אוכלוסיית הנאשמים. מתוך כך הוא עוסק בשתי השאלות

חיים זנדברג – ירושלים – הסדר והפקעת זכויות במקרקעין מטרתה של רשימה זאת לנסות ולזהות את "טביעות האצבע" של ירושלים בתהליכי הסדר מקרקעין והפקעתם.

חנה הרדוף – שתי אלמנות וקצבה אחת בקרן פנסיה מינוי מוטב יכול להיעשות לא רק בהוראה בכתב לקרן פנסיה – או לכל קופת גמל אחרת

דניאל פרידמן – לפרשנות המונח "פרשנות" והערות לפסק דין אפרופים חוזה הוא מכשיר לתכנון . הביטחון החוזי הוא אפוא ערך בעל חשיבות מרכזית. ברור שאין

אלון ריחני – התיישנות העילה החוזית בגין הפרת חוזה: ממועד הפרת החוזה או ממועד גרימת הנזק השאלה העומדת במרכזו של מאמר זה הנה : האם

הלל סומר – חוק חופש המידע: הדין והמציאות רשימה זאת בוחנת את הניסיון שהצטבר בהפעלתו של חוק חופש המידע בשנים הראשונות לקיומו . הבחינה תיערך

מרדכי בן דרור – כיצד קובעים כללים להתנהגות שופטים ניתן לצפות, כי השאלה הראשונה בפי כל שופט חדש (אם לא בקרב השופטים כולם) תהיה היכן

שמעון שטרית – תהליך מינוי שופטים: הליכים ואמות מידה במאמר זה ינותחו מספר נושאים הקשורים למינוי שופטים ובכלל זה עקרון הרשות השופטת המשקפת, התכונות הנדרשות

אמנון רובינשטיין וברק מדינה – החוקה של מדינת ישראל עמדם של חוקי-היסוד כחוקה של מדינת ישראל. טענתו העיקרית היא כי ההכרה במעמד החוקתי של חוקי-היסוד

שי בידרמן – הסביר, השונה ומה שביניהם: משפט ותרבות פופולרית בסדרה "סיינפלד": ״תרבות״ נתפסת כיום כמכלול בר הבחנה של משמעויות, הנצרכות, מופצות ונדרשות בתהליך אנושי

עופר דרורי – סיפורו של בארטלבי, והמשפט כחווה ולילית מאמר זה עוסק ביצירה ספרותית שנכתבה לפני כמאה וחמישים שנה , החושפת אמיתות שונות אודות תופעת

אירה כהן – תראה את הגוף – תבין את הכאב הנחת המוצא של רשימה זו היא כפולה : ראשית, אחת ממסגרות הכוח המובהקות העוסקות בשיפוטי

גלית ברונשטיין – כולם היו בנינו? שיח שכולים ושיקולי השכול: ברשימה זו אעסוק בקריאה נרטיבית של מספר פסקי דין שעסקו בנושא ואעמת את אופן עיסוקם

מיכל בן־נפתלי – חנה ארנדט: מעבר לעונג המלנכוליה – דו"ח על מצב הלשון ט אייכמן לא חדל לעורר עניין מאז יציאתו לאור כספר ב-1963 ,וככל

יופי תירוש – על קציר וליסבון כמקומות לימינליים במאבקים למימוש עצמי ולשוויון מאמר זה מנתח שני מקרים המתמקדים בשלב לימינלי של ניסיון למצוא את המקום

ארנה בן נפתלי, אסף ברם והילה תירוש – איך זה שכוכב אחד מעז… למען השם? השוואה נרטיבית בין ת"פ 93/305 מ"י נ' דרעי, לבין ת"פ

עופר דרורי – על משפטנות משכנעת בורחס סיפור סיפורים למרות השוני הרב המבדיל בין הספרות לבין המשפט, הקשר שביניהם בולט לעין . אם נתבונן לרגע

שי פרוגל – משפטו של סוקרטס סוקרטס הועמד לדין על כך שלא עבד את האלים של המדינה (אתונה) ועל כך שהשחית את הנוער. משפטו הפך

נילי כהן – שחרורן של יוסטיציה וקליו – הרהורים על משפט והיסטוריה אגב "הכלה המשחררת" ספרו של א'ב' יהושע הכלה המשחררת נוגע בשני התחומים המקצועיים

ארנה בן נפתלי – הקדמה לסימפוזיון: המשפט ומחוזות התרבות גיליון נושא זה של "המשפט" עניינו בבחינת מספר מן האופנים בהם המשפט מכונן תרבות ומתכונן על