עדי אייל ורונן הראובני – המאבק המשפטי בקרינה סלולרית: העדפת פרוצדורה על מהות – וכישלונה
השימוש בתקשורת הסלולרית נסמך על שידור וקליטה של אותות אלקטרו-מגנטיים, שהשפעתן הבריאותית נחקרת כבר שנים רבות. באשר לחשיפה ממכשירים סלולריים, הדעות חלוקות, ואילו באשר לקרינה מאתרי הבסיס קיימת הסכמה מדעית נרחבת כי מדובר ברמות חשיפה נמוכות ביותר, ולפיכך האפשרות לקיומם של נזקים בריאותיים נמוכה מאוד. עם זאת, הקמתם של אתרי בסיס סלולריים באזורי מגורים בכלל, ובאזורים הנתפסים כרגישים בפרט, מעוררת לא אחת התנגדות ציבורית. התנגדות זו באה לידי ביטוי במחאות ציבוריות, בפנייה לערכאות, ולא אחת גם בצעדים אלימים. במחקר זה אספנו וניתחנו את כל פסקי הדין בערכאות השונות, שעסקו בקרינה סלולרית. התמונה המצטיירת היא של התנגדות ציבורית חריפה להצבת אנטנות ולהפעלתן, תוך שימוש אינטנסיבי בערכאות מנהליות ובטענות פרוצדורליות כדי להשיג תוצאה מהותית – הרחקת אנטנות ממקומות מגורים. ברוב המקרים, ההתנגדויות נכשלות בהשגת מטרתן. עדיין יש ריבוי תביעות, מיעוט הצלחות והתעסקות מוגברת דווקא באנטנות הסלולריות, המהוות מקור חשיפה הרבה פחות משמעותי מאשר הטלפונים הסלולריים עצמם. המאמר סוקר את הממצאים האמפיריים ומשמעותם, ומאפשר הצצה לקרבי המערכת המשפטית והאינטרסים השונים שהיא מייצגת.