מתוך הרצאה בפני שופטים במכון להשתלמות שופטים.
מסופר על גמלאי שעם פרישתו מעבודה בקש להעסיק עצמו בעבודה כלשהי שתמנע ממנו בטלה ותעניק לו מידה מסוימת של שלווה נפשית. הוצעה לו עבודה בחקלאות. כל שהוטל עליו הוא להתייצב מול ערימת בולבוסין ולמיינם לשניים – לגדולים ולקטנים. בסופו של יום נשאל להרגשתו ורשמיו ועל כך השיב : לכאורה העבודה די מענגת,
התנאים נוחים והאווירה בהחלט נעימה, אולם המתסכל עד לכדי שבירה הוא הצורך התמידי לקבל החלטות מיידיות ולהכריע נכונה לבל ייכשל חלילה בסיווג. כך כאשר ההכרעה הקשה ענינה במיון בולבוסין, כך, ביתר שאת, בהחלטות אמיתיות והכרחיות הנדרשות מכל אדם בשגרת חייו.