דניאל שולמן – הפעולה האנונימית במרחב המקוון ובמישור המשפטי
דניאל שולמן – הפעולה האנונימית במרחב המקוון ובמישור המשפטי מאמר זה דן בפעולה האנונימית במובנים תיאוריים ונורמטיביים. תקומתה של רשת האינטרנט יצרה תשתית לביצוע פעולות אנונימיות באופן מקוון. האנונימיות בעולם הגשמי ככלל, ובעולם הווירטואלי בפרט, מאפשרת במידה רבה לבצע פעולה מבלי שניתן לייחס אותה לעושה הפעולה. במישור המשפטי, קישור הפעולה לעושה הפעולה הוא קישור יסודי […]
ברוריה פרידמן פלדמן – הטרור באינטרנט: תקיפות סייבר שמטרתן היא פגיעה בפרטיות
ברוריה פרידמן פלדמן – הטרור באינטרנט: תקיפות סייבר שמטרתן היא פגיעה בפרטיות מאמר זה מציג את הצורך לעדכן את חוק המאבק בטרור כדי להתמודד עם תצורות אקטואליות של איומים קיברנטיים. החוק כיום כולל סוגים מסוימים של תקיפות רשת קיברנטיות (CNA) תחת הגדרת הטרור, אך אינו מתייחס לפעולות סייבר מסוג איסוף (CNE), חדירה למערכות וניצול המידע שמושג […]
דבר העורכת – כרך ל
שירי רגב-מסלם ודנה דרזנין – שבירת פרדיגמות: "גירושין בשיתוף פעולה" בעולם המשפט המסורתי
שירי רגב-מסלם ודנה דרזנין – שבירת פרדיגמות: "גירושין בשיתוף פעולה" בעולם המשפט המסורתי המאמר בוחן את תפיסת התפקיד של עורכי דין אשר עברו הכשרה בתחום "גירושין בשיתוף פעולה", אך המשיכו לעסוק בעריכת דין מסורתית. הרקע למחקר הוא שיח ביקורתי ביחס לתפקידו של עורך הדין והתפתחותה של עריכת דין שיתופית, המדגישה פתרון בעיות ושיתוף פעולה במקום […]
מתן בלוך פינקלמן – שפיטת רגשות כשיפוט – הצעה חדשה לניתוח רגשות דתיים במשפט המנהלי
מתן בלוך פינקלמן – שפיטת רגשות כשיפוט – הצעה חדשה לניתוח רגשות דתיים במשפט המנהלי במסגרת עילת השיקולים הזרים, ישנם שיקולים רבים שנחשבים כרלוונטיים (ולא זרים), אף שאינם מהווים תכלית ספציפית של הסמכות שהעניק המחוקק לרשות, משום שהם נתפסים כתכלית כללית שהרשות יכולה ונדרשת לשקול בכל החלטה. אחת התכליות הללו היא פגיעה ברגשות הציבור, ובפרט […]
מתן בלוך פינקלמן – שפיטת רגשות כשיפוט – הצעה חדשה לניתוח רגשות דתיים במשפט המנהלי
מתן בלוך פינקלמן – שפיטת רגשות כשיפוט – הצעה חדשה לניתוח רגשות דתיים במשפט המנהלי במסגרת עילת השיקולים הזרים, ישנם שיקולים רבים שנחשבים כרלוונטיים (ולא זרים), אף שאינם מהווים תכלית ספציפית של הסמכות שהעניק המחוקק לרשות, משום שהם נתפסים כתכלית כללית שהרשות יכולה ונדרשת לשקול בכל החלטה. אחת התכליות הללו היא פגיעה ברגשות הציבור, ובפרט […]
יהונתן חסון ז"ל – השפעת התחקור הפיקודי על קבילות הודאות חיילים ועל טוהר ההליך הפלילי
יהונתן חסון ז"ל – השפעת התחקור הפיקודי על קבילות הודאות חיילים ועל טוהר ההליך הפלילי במאמר זה אבחן את התרחיש שבו ממצאי תחקיר צבאי או בירור שנעשה על ידי מפקד בצבא עשויים להיזקף כנגד חייל בהליך משפטי פלילי – ואם המשפט נותן מענה במצב שבו נפגעות זכויות החייל בשל כך. כמו כן, אבחן אם יש […]
נגה שמואלי־מאייר – עמימות בקשר לקטינות בדין הפלילי – משמעויות והצעות לתיקון
נגה שמואלי־מאייר – עמימות בקשר לקטינות בדין הפלילי – משמעויות והצעות לתיקון בדין הפלילי נודעת חשיבות רבה לגילם של השחקנים השונים במשפט. בפרט הדברים נכונים ביחס לנאשם בדין פלילי. למשל, פרמטר הגיל יכול לעשות את ההבדל בין העמדה לדין לפטור מוחלט מאחריות; בין שפיטה וענישה מתוך תפיסה טיפולית שיקומית לבין שפיטה וענישה בראי עקרון הגמול […]
רחל רינגורט ואיילת סלע – פרטיות ואוטונומיה בהליכי גישור דיגיטליים: מיפוי הסיכונים והצעות לפתרון
רחל רינגורט ואיילת סלע – פרטיות ואוטונומיה בהליכי גישור דיגיטליים: מיפוי הסיכונים והצעות לפתרון תחום הגישור הדיגיטלי התפתח רבות בעשור האחרון, וביתר שאת בעקבות תקופת מגפת הקורונה. פלטפורמות גישור דיגיטליות מוטמעות במערכות פרטיות וציבוריות ומאפשרות לקיים גישורים באמצעים מגוונים, החל בתוכנות היוועדות חזותית וכלה בפלטפורמות ייעודיות שנסמכות על מגוון כלים טכנולוגיים והליכיים, ובהם כלים מבוססי […]
אסף הרדוף – החוק יורד על ברכיו, המשפט מרים ידיים: כיצד הוצאה להורג הופכת, לכל היותר, להמתה בקלות דעת
אסף הרדוף – החוק יורד על ברכיו, המשפט מרים ידיים: כיצד הוצאה להורג הופכת, לכל היותר, להמתה בקלות דעת בבוקר 30.11.2023 שני מחבלים רצחו שלושה ישראלים בירושלים. דיווחים ראשוניים העלו שלאזור חתרו באומץ אזרח וחיילי מילואים וקטלו את המחבלים; אלא שלאחר "ירי דו־צדדי" או "ירי בשוגג", האזרח מת מירי חיילינו. בהמשך הבוקר פורסם ריאיון רדיו […]
רותם קדוש נוסבאום – פגיעה בזכויות אדם בשל שימוש משטרתי באמצעים טכנולוגיים למעקב ושיטור מנבא
רותם קדוש נוסבאום – פגיעה בזכויות אדם בשל שימוש משטרתי באמצעים טכנולוגיים למעקב ושיטור מנבא בעשור האחרון גדל באופן משמעותי היקף השימוש המשטרתי בטכנולוגיות חדשניות למעקב ושיטור מנבא. כלים טכנולוגיים כגון: מצלמות, מיקרופונים, איכון טלפונים ניידים ותוכנות רוגלה מאפשרים למשטרת ישראל לאסוף מידע רב על מעשים, שיחות ומחשבות אנושיים. בינה מלאכותית משמשת את משטרת ישראל […]
עודד מאור ויוחאי רוזנר – בינת שיקול הדעת, מלאכותית ואנושית: מודל שיפוטי משולב בענישה פלילית
עודד מאור ויוחאי רוזנר – בינת שיקול הדעת, מלאכותית ואנושית: מודל שיפוטי משולב בענישה פלילית המהפכה התעשייתית במאה ה־18 והמהפכה הדיגיטלית בסוף המאה ה־20 השפיעו באופן דרמטי על היבטים רבים של חיי האדם. כעת, אנו בעיצומה של מהפכה חדשה שתשפיע על מערכות חברתיות, פוליטיות וכלכליות בעולם: מהפכת הבינה המלאכותית. מערכת המשפט אינה חסינה מפני השפעות […]
נטע נדיב – השפעת העומס השיפוטי על החלטות שיפוטיות לסיום התובענה בתיקי תביעות קטנות
נטע נדיב – השפעת העומס השיפוטי על החלטות שיפוטיות לסיום התובענה בתיקי תביעות קטנות מהי ההשפעה של עומס שיפוטי על הליכי קבלת החלטות שיפוטיות? המחקר יבקש להתמודד עם שאלה זו ולבחון, בין היתר, האם וכיצד עומס שיפוטי משפיע על קבלת החלטות שיפוטיות בתיקים שהסתיימו במתן פסק דין או בפשרה. כדי להתמודד עם שאלה זו יתבסס […]
עומר דוד – השימוש במושג "מכת מדינה" על ידי בתי המשפט והמחוקק הוא מכת מדינה
עומר דוד – השימוש במושג "מכת מדינה" על ידי בתי המשפט והמחוקק הוא מכת מדינה מאמר זה מבקש להציף מכת מדינה שמצויה במערכת המשפט הישראלית – השימוש במושג "מכת מדינה". השימוש במושג "מכת מדינה" בעולם המשפט הפך עם השנים לנרחב יותר. חרף השימוש הרחב במושג, לא ניתן למצוא לו פרשנות חד־משמעית, ולא קיימים קריטריונים ברורים […]
דבר העורכת – כרך כט
אורית קמיר ויקיר אנגלנדר – תפיסות של גוף וכבוד בדיני בושת במִשְנָה: יחסי גומלין בין תרבות, משפט וגוף
אורית קמיר ויקיר אנגלנדר – תפיסות של גוף וכבוד בדיני בושת במִשְנָה: יחסי גומלין בין תרבות, משפט וגוף מאמר זה מחיל פרספקטיבה של משפט־ותרבות כדי לחשוף ולנתח את תפיסת העולם התנאית המגולמת בדיני הבושת של המשנה, המצויים בפרק ח' במסכת בבא קמא, דיני החובל. כדי לחשוף ולנתח את תפיסת העולם, כלומר את התרבות שעליה מסתמך […]
רועי זנדר – חיתוך הזהב: חילונו של היופי האנושי בשדה המשפטי של תביעות רשלנות רפואית לאחר ניתוחים קוסמטיים
רועי זנדר – חיתוך הזהב: חילונו של היופי האנושי בשדה המשפטי של תביעות רשלנות רפואית לאחר ניתוחים קוסמטיים מאמר זה מציע עיון בתר־חילוני (post-secular) במושג היופי האנושי בשדה המשפטי של תביעות רשלנות רפואית לאחר ניתוחים קוסמטיים בישראל. המאמר דן בשאלה כיצד תיתכן הכרעה משפטית בדבר שינויים אסתטיים המנביעים פיצוי נזיקי בעולם שבו עולמות התוכן הקדומים […]
דלית קן־דרור פלדמן, קרין נהון, ורדית אבידן ורן גלעד בכרך – זיוף, זיוף עמוק (Deep-Fake), חוק הסרטונים ועקרון הפרשנות המצמצמת: מה הדין?
דלית קן־דרור פלדמן, קרין נהון, ורדית אבידן ורן גלעד בכרך – זיוף, זיוף עמוק (Deep-Fake), חוק הסרטונים ועקרון הפרשנות המצמצמת: מה הדין? הטכניקה של יצירת זיופים עמוקים (deep-fake), המאפשרת לכל אחד כמעט לזייף סיטואציה שלא הייתה ולא נבראה, בסרטון, באודיו או בתמונה, מהווה שינוי משמעותי לעומת הזיופים שניתן היה לעשות עד כה. טכניקה זו מאפשרת […]
ענבר מנחם הר־אדיר – לידה, שפה, תרבות: קריאה ביקורתית של בג"ץ 5428/17 יעל רום נ' מדינת ישראל (עניין מרכזי הלידה)
ענבר מנחם הר־אדיר – לידה, שפה, תרבות: קריאה ביקורתית של בג"ץ 5428/17 יעל רום נ' מדינת ישראל (עניין מרכזי הלידה) המאמר בוחן את שאלת השפעתה של השפה על פרקטיקות ומבנים חברתיים בהסתכלות על מבנה הלידה הישראלי ובניסיון לזהות את תפקידה של השפה בהבניה החברתית של הלידה והדרך שבה השימוש בשפה משפיע על הלידה ומשליך על […]
גליה הילדסהימר – שקר החן והבל הפוטושופ: עשור לחקיקתו של החוק להגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות
גליה הילדסהימר – שקר החן והבל הפוטושופ: עשור לחקיקתו של החוק להגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות החוק להגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות הוא חוק חדשני וראשון מסוגו המטיל איסור על העסקת דוגמניות בתת־משקל והמחייב הצגת הבהרה בדבר שימוש בעריכה גרפית לשם הצרת היקפי גוף בעולם הפרסום. מטרת החוק היא להילחם בתופעת הפרעות האכילה, אלא שמאמר זה מלמד […]
דיקלה שמבדל – "'וספרה לה', לעצמה" האומנם? היעדר ההסדרה המשפטית של מקוואות הטהרה הציבוריים וההשלכות על ציבור הטובלות בישראל
דיקלה שמבדל – "'וספרה לה', לעצמה" האומנם? היעדר ההסדרה המשפטית של מקוואות הטהרה הציבוריים וההשלכות על ציבור הטובלות בישראל היעדר ההסדרה המשפטית של מקוואות הטהרה הציבוריים מוביל לפגיעה קשה מנשוא בציבור הנשים הטובלות. הנשים הטובלות עשויות להתמודד עם חדירה לפרטיותן כשהן נשאלות שאלות אינטימיות על אודות וסתן ושמירת הלכות הנידה; פגיעה בכבודן כשנמנע מהן לטבול […]
אלמה גלבוע שכטמן – על גופתי המתה: הסתכלות מחודשת על מרכיבי הזכות לכבוד המת
אלמה גלבוע שכטמן – על גופתי המתה: הסתכלות מחודשת על מרכיבי הזכות לכבוד המת מאמר זה יציע מסגרת חשיבה מחודשת להבנת פשר הזכות לכבוד המת. כפי שאראה, הפסיקה הישראלית הנוגעת לכבוד המת אפופה לעיתים קרובות באי־בהירות מושגית ותאורטית ביחס לטיבו ולאופיו. אי־בהירות זו מביאה להכללת יתר של מרכיבים תחתיו, ונטען כבר לא פעם שעובדה זו […]
רונן אברהם – בנפרד ועדיין שווה? על דרכי ההתמודדות עם מקרי הפליה הנופלים בנפרד מתחולת חוק איסור הפליה
רונן אברהם – בנפרד ועדיין שווה? על דרכי ההתמודדות עם מקרי הפליה הנופלים בנפרד מתחולת חוק איסור הפליה לפני למעלה מ־20 שנים נחקק בישראל חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. ייחודו של החוק היה בכך שהוא אסר על הפליה בשוק הפרטי ובכך הביא לתחולה של ערך השוויון גם בהתקשרויות שבהן לא […]
יפעת ביטון – "פגיעה" מינוס "הפליה" שווה "הטיה": על הטיה והפליה בפיצוי נפגעי תאונות דרכים בישראל
יפעת ביטון – "פגיעה" מינוס "הפליה" שווה "הטיה": על הטיה והפליה בפיצוי נפגעי תאונות דרכים בישראל מאמר זה מבקש לדון בתוצאותיו המטרידות של מחקר אמפירי ייחודי שנערך לאחרונה, שהמחברת הייתה שותפה לו, אשר הראה כי ישנה קורלציה בין שוני אתני, לאומי ומגדרי לבין גובה פסיקות בית משפט הנוגעות לאובדן הכנסות עתידיות בתיקים של תאונות דרכים […]
רונן קריטנשטיין ואליעזר ריבלין – אחריות יחסית בבית ספרנו? העולה כיתה בבית ספרנו?
רונן קריטנשטיין ואליעזר ריבלין – אחריות יחסית בבית ספרנו? העולה כיתה בבית ספרנו? בפרשת מלול על גלגוליה השונים התגלעה מחלוקת באשר לאפשרות הסטייה מכלל מאזן ההסתברויות. אין ספק כי עניין מלול השני הפך את עניין מלול הראשון, ואם עניין מלול הראשון אפשר סטייה מכלל ההוכחה הרגיל, הרי שעניין מלול השני סגר את הגולל על קביעת […]
רינה ב. פיקל ושגית מור – איזה מין פיצוי? פגיעה בתפקוד מיני והזכות למיניות בדיני הנזיקין
רינה ב. פיקל ושגית מור – איזה מין פיצוי? פגיעה בתפקוד מיני והזכות למיניות בדיני הנזיקין בשנת 2006 נתן בית המשפט העליון, מפי השופט ריבלין, את פסק הדין בעניין ע"א 11152/04 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח (נבו 13.02.2006). פסק הדין ידוע בשל קביעתו הערכית כי מימון שירותי ליווי לניזוקים אינו מתיישב עם עקרון השבת המצב […]
ביקורת ספרים: רינת קיטאי סנג'רו – ביקורת על ספרו של ד"ר יניב ואקי "דיני ראיות"
ספרו החדש של ד"ר יניב ואקי "דיני ראיות" חובק 4 כרכים – 2,261 עמודים ללא ה"מפתחות". בלשון קולחת, המחבר מצליח לשלב בין מתן תמונה בהירה באשר לדין המצוי המשתקף בחקיקה ובפסיקה לבין מתיחת ביקורת עליו ופריסת תשתית תאורטית בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית באשר לעקרונות הפילוסופיים, החוקתיים והדיוניים המנחים את דיני הראיות. די להתבונן בהערות השוליים כדי […]
ישראל גלעד – על תרומתו של השופט ריבלין לדיני הנזיקין
ישראל גלעד – על תרומתו של השופט ריבלין לדיני הנזיקין רשימה זו מעלה על נס את תרומתו הגדולה של השופט ריבלין לפיתוחם ולקידומם של דיני הנזיקין בישראל. תרומה זו מומחשת באמצעות תיאור דרך טיפולו היצירתית, החדשנית והערכית בבעיות שהתעוררו בשורה של סוגיות מרכזיות בנזיקין, בעיות שלהן נתן מענה שיטתי, מתוחכם ואף אמיץ.
בועז שנור – הלכה שנפסקה? על פסיקה נזיקית ללא הלכה
בועז שנור – הלכה שנפסקה? על פסיקה נזיקית ללא הלכה אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון הוא ליצור הלכות מחייבות. כאשר בית המשפט העליון מכריע בסכסוכים העומדים לפניו בלא ליצור הלכות מחייבות, הדבר מביא לחוסר ודאות אצל בתי המשפט הדיוניים ואצל צדדים עתידיים וכך מסבך תביעות עתידיות ומונע פשרות, פוגע בשוויון ויוצר תחושה של חוסר […]
אביחי דורפמן – של מי האובדן הזה? צדק ומוגבלות בדיני הנזיקין
אביחי דורפמן – של מי האובדן הזה? צדק ומוגבלות בדיני הנזיקין פסק הדין בפרשת אבו חנא בעניין חישוב אובדן כושר ההשתכרות נחשב, ובצדק, לפורץ דרך. מטרת רשימה זו היא להצביע על שלוש נקודות עיוורון מהותיות שבפסק הדין. ראשית, כימות אובדן כושר ההשתכרות של ניזוקים בעלי מוגבלות צריך להיעשות באופן שמכבד אותם כיצורים אוטונומיים ושווים, בדיוק […]
אסף יעקב – "תאונה" בספארי
אסף יעקב – "תאונה" בספארי המאמר עוסק בתאונה המשפטית שהתרחשה בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הספארי. המאמר מראה כי פסק דין זה אינו עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת של בית המשפט העליון בהקשר של הגדרת "תאונת דרכים" ואף לא נתמך על ידי שיקולי מדיניות המצדיקים את תוצאתו המשפטית. נקודת המוצא והעוגן למאמר […]
רונן פרי – אבד בתרגום: על זכויות תביעה בנזיקין של חדלי פירעון
רונן פרי – אבד בתרגום: על זכויות תביעה בנזיקין של חדלי פירעון מאמר זה בוחן אם זכות התביעה בנזיקין של חדל פירעון והפיצויים המגיעים או משולמים בעקבות מימושה אמורים להישאר בידי הקורבן או לעבור לידי הנאמן בהליכי חדלות הפירעון לצורך חלוקה בין הנושים. בפרשת ידידיה נקבע על יסוד פרשנות סעיף 21 לפקודת הנזיקין כי תביעה […]
נילי קרקו־אייל – אוטונומיה יחסית (Autonomy Relational): עיון מחודש בפסיקת בתי המשפט בתביעות שהן טענה של היעדר הסכמה מדעת
נילי קרקו־אייל – אוטונומיה יחסית (Autonomy Relational): עיון מחודש בפסיקת בתי המשפט בתביעות שהן טענה של היעדר הסכמה מדעת דוקטרינת ההסכמה מדעת מבוססת היטב במשפט הישראלי, ועיקרה זכות המטופל לקבל החלטות אוטונומיות בעניינים הקשורים לטיפול הרפואי בו. השאלות מהי החלטה אוטונומית ומהם התנאים הנדרשים על מנת שהחלטה תיחשב לאוטונומית העסיקו כותבים רבים. עיון בספרות מגלה […]
Abstracts – Volume 27
Table of Contents – Volume 27
דבר העורכים ותוכן עניינים – כרך כז
תמר גדרון ואורי וולובלסקי – עוד על "ג'נין ג'נין" – הערה בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בסיבוב השני בעניין מגנאג'י נ' בכרי
תמר גדרון ואורי וולובלסקי – עוד על "ג'נין ג'נין" – הערה בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי בסיבוב השני בעניין מגנאג'י נ' בכרי סרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" יִיצֵּר במהלך העשור האחרון שורה של התדיינויות משפטיות וויכוחים לוהטים בשיח הציבורי הישראלי. הסרט, שמומן על ידי הרשות הפלסטינית, מבוסס על הקרב הכבד שניטש במחנה הפליטים בג'נין […]
שרון עצמון־הלוי ורונן עצמון – שפיטה חיובית: פסיכולוגיה חיובית בדיוני בתי המשפט לנוער
שרון עצמון־הלוי ורונן עצמון – שפיטה חיובית: פסיכולוגיה חיובית בדיוני בתי המשפט לנוער אחד הייעודים המרכזיים של בית המשפט לנוער הוא להגדיל את הסיכוי שהקטינים הנדונים לפניו ישתלבו היטב בחברה, יחיו חיים נורמטיביים ויחוו הצלחה. בתי המשפט לנוער הם בעלי אופי תרפויטי, על פי תורת המשפט הטיפולי, ולשופט הנוער יכולת להשפיע במידה רבה על רווחתם […]
עמוס גבריאלי ומיכל אלברשטין – התערבות שיפוטית בהסדרי גישור
עמוס גבריאלי ומיכל אלברשטין – התערבות שיפוטית בהסדרי גישור טשטוש הגבולות בין המרחב הפרטי לציבורי מתבטא, בין היתר, בהתערבות בתי המשפט בתוצרים הסכמיים שמקורם בהליכי גישור. המאמר בוחן את התייחסות השופטים להסדרי פשרה וגישור המובאים לפניהם לשם אישורם כפסקי דין ואת המידה והאופן של ההתערבות במרחב המתגבש בנקודת הממשק שבין סמכות להסכמה. זאת, באופן המחייב […]
דניאלה אסרף ופנינה ליפשיץ־אבירם – ייצוג משפטי במסגרת עסקת התחדשות עירונית: הגיעה העת לשינוי נורמטיבי
דניאלה אסרף ופנינה ליפשיץ־אבירם – ייצוג משפטי במסגרת עסקת התחדשות עירונית: הגיעה העת לשינוי נורמטיבי התחדשות עירונית (Renewal Urban) מתוארת כהתערבות במאפיינים פיזיים וחברתיים של אזורי מגורים עירוניים שמטרתה המוצהרת היא הבטחה של שיפור תנאי המגורים, ובכלל זה חיזוק הבניינים שאינם עומדים בתקן הישראלי לבנייה מפני רעידות אדמה. ריבוי ה"שחקנים" הפועלים לצורך מימוש הפרויקט, משך […]
ניצנה בן־דוד – מי (י)קבע את עתיד ילדינו – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960
ניצנה בן־דוד – מי (י)קבע את עתיד ילדינו – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960 חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך–1960, נועד לתת מענה לבעיית "הילדים העזובים", אשר נתפסה כמאיימת על הסדר החברתי והפוליטי במדינת ישראל של שנות החמישים. החוק נחקק בשיאו של מאבק בין המדינה לבין משפחות עולים "מזרחיים" על חובת המדינה להבטיח תנאי חיים בסיסיים […]
אסף הרדוף – סוגיה ליברלית מופקרת: האם להפליל, להסדיר או להפקיר "בגידה" מינית בנישואין?
אסף הרדוף – סוגיה ליברלית מופקרת: האם להפליל, להסדיר או להפקיר "בגידה" מינית בנישואין? בערכאות דתיות בישראל, ניאוף משליך באופן דרמטי על זכויות הצדדים, בעיקר נשים. בערכאות חילוניות, ניאוף ככלל אינו רלוונטי. דיכוטומיה זו הפכה את הניאוף לעוד סמל למאבק בין דת וחילונות, בין "יהודית" ל"דמוקרטית". אילו ניאוף היה פעולה בלתי־פוגענית בעליל, העמדה "הדמוקרטית" או […]
בנימין ניומן – על הוגנות והדדיות בחקירה הפלילית – להחיות את היפיפייה הנמה: על זכותה של ההגנה לבקש צו להמצאת חפצים לצורכי חקירה על דרך סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי
בנימין ניומן – על הוגנות והדדיות בחקירה הפלילית – להחיות את היפיפייה הנמה : על זכותה של ההגנה לבקש צו להמצאת חפצים לצורכי חקירה על דרך סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי תחילתו של המשפט הפלילי היא בהגשת כתב אישום על ידי התביעה, וזאת לאחר שלשיטתה יש די ראיות המקימות סיכוי סביר להרשעה. בנקודת פתיחה […]
Table of Contents – Volume 26
Abstracts – Volume 26
דבר העורכים ותוכן עניינים – כרך כו
נתנאל הנסל – אסירים ואינטרנט – שילוב מופרך? קריאה לשינוי בראי ההווה והעתיד
נתנאל הנסל – אסירים ואינטרנט – שילוב מופרך? קריאה לשינוי בראי ההווה והעתיד האינטרנט הניע מהפכות בכל תחומי הפעילות האנושית והוכר במשפט הבין־לאומי כחיוני למימושן של זכויות רבות, אך בדלת אמות הכלא נוכחותו דלילה, וככלל, האסיר והטכנולוגיה זרים זה לזו. החששות רבים ומוצדקים – הטכנולוגיה מסכנת את סביבת האסיר ואת שיקומו, וכן את הסדר והמשמעת […]
אסף הרדוף – ידיד ניכר בעת מחלה: על המתת בעלי חיים בשם בריאות הציבור
אסף הרדוף – ידיד ניכר בעת מחלה: על המתת בעלי חיים בשם בריאות הציבור שני חוקים עיקריים בישראל עוסקים בפגיעה בבעלי חיים כדי לשמור על בריאות הציבור מפני מחלות שלהם, בכוח או בפועל: פקודת הכלבת, 1934 ופקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985 .המאמר מראה שהפקודות כוללות הוראות […]
רות פלאטו־שנער – חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019: הגנת הצרכן הפיננסי בעולם של שירותי תשלום דיגיטליים
רות פלאטו־שנער – חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019: הגנת הצרכן הפיננסי בעולם של שירותי תשלום דיגיטליים המאמר עוסק בחוק החדש החל על אמצעי התשלום המתקדמים: חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019. חוק שירותי תשלום הוא חוק חדשני שנועד לספק מעטפת משפטית למהפכה המתרחשת בימים אלה בעולם התשלומים בישראל – מעבר משימוש באמצעי התשלום המסורתיים לאמצעי תשלום דיגיטליים, תוך […]
אסף חמדני וקובי קסטיאל – בעלות מבוזרת, שליטה ושיתופי פעולה בין גופים מוסדיים במינוי דירקטורים
אסף חמדני וקובי קסטיאל – בעלות מבוזרת, שליטה ושיתופי פעולה בין גופים מוסדיים במינוי דירקטורים בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות חדשה וייחודית לשוק ההון הישראלי: שיתוף פעולה בין גופים מוסדיים לצורך מינוי דירקטורים בחברות ציבוריות ללא בעל שליטה. מגמה זו מחדדת את החשיבות בסימון קו הגבול שבין אקטיביזם של גופים מוסדיים לבין שליטה. אקטיביזם של […]
דב סולומון ואופיר ויצמן – חובות אמונים, חובות זהירות ושיקול הדעת העסקי של גופים מוסדיים
דב סולומון ואופיר ויצמן – חובות אמונים, חובות זהירות ושיקול הדעת העסקי של גופים מוסדיים מהו המשטר המשפטי האופטימלי לאחריות הגופים המוסדיים כלפי החוסכים בכל הנוגע לניהול כושל של השקעות? המאמר קורא להחיל על נושאי משרה בגופים פנסיוניים את כלל "שיקול הדעת העסקי", שמפחית את החשיפה לאחריות בשל הפרת חובת זהירות, משני טעמים: ראשית, ניהול […]
עידו באום, ליאור אלונה גולדמן ורולא חליחל – מחשבות על הכוונות והיישום של חוק החברות בחלוף עשרים שנים – שיחה עם דוידה (דידי) לחמן־מסר
עידו באום, ליאור אלונה גולדמן ורולא חליחל – מחשבות על הכוונות והיישום של חוק החברות בחלוף עשרים שנים – שיחה עם דוידה (דידי) לחמן־מסר דוידה (דידי) לחמן־מסר היא דמות מפתח בתהליך חקיקתו של חוק החברות ובתפקידים שונים שמילאה בשירות המדינה, החל מתפקידה כמרכזת ועדת ברק לחקיקת חוק חברות חדש, ובהמשך, בגיבוש הצעת החוק ובהובלת החקיקה […]
מיכל אגמון־גונן – לא עוד מועדון לגברים בלבד: חובתם של המשקיעים המוסדיים לקדם שוויון לנשים בדירקטוריון
מיכל אגמון־גונן – לא עוד מועדון לגברים בלבד: חובתם של המשקיעים המוסדיים לקדם שוויון לנשים בדירקטוריון נשים מהוות כיום כ-50% מאוכלוסיית העולם. אך בכל הנוגע לשוויון בין נשים לגברים, העולם רחוק מלהיות שוויוני. אי־השוויון בין גברים לנשים הוא אחד הקדומים והמושרשים בחברה האנושית. לא, אתן לא טועות, אתם לא טועים, זהו מאמר העוסק בדיני חברות, […]
רונית דוניץ־קידר ועופר סיטבון – דיני החברות בישראל: משיח של תכלית לשיח של חובות ואחריות
רונית דוניץ־קידר ועופר סיטבון – דיני החברות בישראל: משיח של תכלית לשיח של חובות ואחריות בשני העשורים שחלפו מאז חקיקתו, סעיף 11 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, העוסק בתכלית החברה, לא הטביע את חותמו על דיני החברות בישראל. למרות שלשון החוק עצמה פרוגרסיבית יחסית, ועשויה הייתה להוות כר נרחב למחשבה משפטית מחודשת על תכלית התאגיד המודרני, בתי […]
עלי בוקשפן – עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני
עלי בוקשפן – עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני מאמר זה, אשר נכתב במלאת עשרים שנים לחקיקת חוק החברות ומאה שנים לפסק הדין Dodge v. Ford, שעסק בשאלת תכליתה של החברה ובהיקף שיקול הדעת וחובותיהם של נושאי המשרה בה, בוחן את התמורות המשמעותיות שחלו מאז, […]
אודליה מינס – תכלית החברה העסקית – הרהורים בעקבות ספרו של יוסי רחמים "אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים"
אודליה מינס – תכלית החברה העסקית – הרהורים בעקבות ספרו של יוסי רחמים "אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים" ספרו של ד"ר יוסי רחמים "אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים" יצא לאור במהלך שנת 2019 והשתלב בספרות המחקרית בנושא תכלית החברה העסקית. ספרו של ד"ר רחמים תרם תרומה משמעותית לשיח התאגידי, זאת באמצעות הצפת הסוגיה הנוגעת למעמדם […]
איל בן זקן – תכלית החברה על ציר חדלות הפירעון
איל בן זקן – תכלית החברה על ציר חדלות הפירעון מאמר זה עוסק בבחינת תכלית החברה על ציר חדלון הפירעון. הבחינה נעשית מתוך התייחסות לחוק החברות, התשנ"ט–1999 ולחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018 והשוואה ביניהם. המאמר מתמודד עם נקודות המבט השונות, המתח בין החוקים ושאלת תכליתה של החברה על ציר חדלות הפירעון באמצעות הצגת מודל […]
ערן רוזמן – "החזקה" ו"רכישה" בחוק החברות
ערן רוזמן – "החזקה" ו"רכישה" בחוק החברות המונחים "החזקה" ו"רכישה" מופיעים בהוראות רבות בחוק החברות. הגדרתם המאוחדת מפנה להגדרה ארוכה ומורכבת בחוק ניירות ערך. המאמר מציג שלוש תכליות גנריות לשימוש במונחים אלה, בהתאם לשלוש זכויות טיפוסיות הנובעות ממניות – זכויות הוניות, כח לסחור במניה וכוח הצבעה – ואת ההשלכה של הסיווג האמור על הפרשנות של […]
עידו באום ועדי ארן – "מה עשה הכסף שלנו היום?" (חוסר) שקיפות בהצבעות הגופים המוסדיים באספות כלליות של בעלי מניות
"מה עשה הכסף שלנו היום?" (חוסר) שקיפות בהצבעות הגופים המוסדיים באספות כלליות של בעלי מניות – עידו באום ועדי ארן בכל חודש מפריש ציבור העובדים בישראל משכרו לטובת קרן פנסיה או קופת גמל. הכסף מועבר לגופים מוסדיים שתפקידם להשקיע בכספי הציבור בנאמנות כחיסכון לטווח ארוך. מכוח השקעתם בחברות ציבוריות, הגופים המוסדיים הופכים לבעלי מניות שיש […]
אוריאל פרוקצ׳יה – הנחות היסוד של חוק החברות במבט לאחור
אוריאל פרוקצ׳יה – הנחת היסוד של חוק החברות במבט לאחור מלאכת הכנתו של חוק החברות ללבוש סטטוטורי מחייב התפרשה על פני כשבע עשרה שנים. במהלכה של תקופה ארוכה זו העושים במלאכה הסתמכו על כמה הנחות יסוד שלאורן ניתן היה להתכנס לפתרונות ספציפיים. חלקן של הנחות יסוד אלה הוכיחו את עצמן במהלך השנים. החשובות שבהן הן […]
ארנה בן־נפתלי ולימור זר־גוטמן – ״והגית בו יומם ולילה״ – סימפוזיון: שלוש קריאות בספרה של דפנה ברק־ארז, ׳לקרוא משפטים בתנ״ך׳ פתח דבר
צבי טריגר – ״אנחנו בני אותה שכבה ארכאולוגית בעתיד״: על לקרוא משפטים בתנ״ך
צבי טריגר – ״אנחנו בני אותה שכבה ארכאולוגית בעתיד״: על לקרוא משפטים בתנ״ך "ַמה ֶשָּׁהָיה הוּא ֶשִׁיְּהֶיה, וַּמה ֶשַּׁנֲּעָשׂה הוּא ֶשֵׁיָּעֶשׂה,ְ וֵאין ָכּל ָחָדשׁ ַתַּחת ַהָשֶּׁמשׁ."לכאורה,רק לכאורה, הפסוק המפורסם הזה צריך היה להיות המוטו של ספרה החדש של שופטת בית המשפט העליון, פרופ' דפנה ברק-ארז, "לקרוא משפטים בתנ"ך: על צדק תנ"כי ומשפט ישראלי". זאת משום […]
יורם רבין – "וְאֶת בְנִי נֹאכַל מָחָר: קניבליזם על ציר הזמן המשפטי" / על 'לקרוא משפטים בתנ"ך' מאת דפנה ברק־ארז
יורם רבין – "וְאֶת בְנִי נֹאכַל מָחָר: קניבליזם על ציר הזמן המשפטי" / על 'לקרוא משפטים בתנ"ך' מאת דפנה ברק־ארז ספרה של השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז "לקרוא משפטים בתנ"ך" פונה אל התנ"ך כאל מקור השראה לחשיבה על המשפט. עיונה בתנ"ך, שנעשה מתוך חיבה עמוקה למקורות, אינו עיון דתי אלא היסטורי, ספרותי, מוסרי ומעל לכל, משפטי. […]
אסנת ברתור – על הספר לקרוא משפטים בתנ"ך – על צדק תנכי ומשפט ישראלי מאת דפנה ברק־ארז
אסנת ברתור – על הספר לקרוא בתנ״ך – על צדק תנכי ומשפט ישראלי מאת דפנה בר־ארז יש אין ספור דוגמאות לשימוש בשיח משפטי בתנ"ך. הוא קיים בכל הז'אנרים – בפרוזה הסיפורית ובספרות החוכמה, בספרות המזמורית ובנבואה, וכמובן בקובצי החוקים. לכן אין תּמהּ שבשני הסיפורים הראשונים, שעוסקים ביחסים שבין בני האדם ובינם לבין אלוהים – סיפור […]
דבר העורכים – כרך כה
דלית קן־דרור פלדמן וניבה אלקין קורן – שקיפות פעולות המדינה בסביבה הדיגיטלית: אכיפה "אלטרנטיבית" של עבירות ביטוי באמצעות ענקיות הרשת
דלית קן־דרור פלדמן וניבה אלקין קורן – שקיפות פעולות המדינה בסביבה הדיגיטלית: אכיפה "אלטרנטיבית" של עבירות ביטוי באמצעות ענקיות הרשת חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 מעגן את זכותו של האזרח לקבל מידע מהרשות. משטר משפטי זה מניח כי ניתן לרסן את השימוש בכוח בידי השלטון באמצעות הגברת השקיפות. בסביבת המידע נאלצת המדינה לבצע תפקידי ממשל רבים […]
לורנס לסיג – (לא) נגד שקיפות
לורנס לסיג – (לא) נגד שקיפות שקיפות כשלעצמה לעולם אינה תנאי מספק. אם אנחנו רוצים אמון ציבורי בממשל, אנחנו צריכים לייצר ממשל שראוי לאמון הציבור. ראוי כשלעצמו, להלכה ולמעשה. לשם כך אנחנו צריכים להתמקד בגורמי ההשפעה האמיתיים על הממשל ולוודא שהם ממשל שמחויב לאינטרס הציבורי. כך שכשהציבור יסתכל על מערכת הגורמים המניעים את הממשל תהיה […]
אלעד שילד – מותו של סוכן? על אחריותן המשפטית של סוכנויות הנסיעות כלפי לקוחותיהן בדין הישראלי
אלעד שילד – מותו של סוכן? על אחריותן המשפטית של סוכנויות הנסיעות כלפי לקוחותיהן בדין הישראלי ענף סוכנויות הנסיעות מרכז פעילות כלכלית בהיקף ניכר בתחום התיירות, תחום פעילות שחשיבותו בעולם המודרני הולכת וגדלה. עם זאת, בחיקוקים הרבים החלים על עסקה להזמנת שירותי נופש, כמו גם בפסיקה, אין תשובה ברורה לגבי מהות תפקידה של סוכנות הנסיעות […]
אזי לב־און – הערות על אודות המאפיינים והתוצאות של הדמוקרטיזציה של השיח הציבורי על משפט וצדק: הפעילות למען צדק לרומן זדורוב כמקרה בוחן
אזי לב־און – הערות על אודות המאפיינים והתוצאות של הדמוקרטיזציה של השיח הציבורי על משפט וצדק: הפעילות למען צדק לרומן זדורוב כמקרה בוחן המאמר בוחן את מאפייני הדמוקרטיזציה בשיח הציבורי על אודות משפט וצדק במדיה החברתית המקוונת, ובודק מהן השלכותיה, תוך שימוש בפרשת זדורוב כמקרה בוחן. בפרק השני אציג רקע כללי על פרשת רומן זדורוב. […]
טליה גורן ואיתי בארי – דעת קהל במדיה חברתית ואג'נדה של נבחרי ציבור מקומיים: נגזרת של מאפיינים אישיים ומבניים
טליה גורן ואיתי בארי – דעת קהל במדיה חברתית ואג'נדה של נבחרי ציבור מקומיים: נגזרת של מאפיינים אישיים ומבניים בשנים האחרונות נעשה שימוש נרחב במדיה חברתית על ידי הציבור כמו גם על ידי מוסדות השלטון השונים. מחקרים רבים בעבר ובהווה התמקדו בניתוח דפוסי השימוש במדיה חברתית של גופים ציבוריים, נבחרי ציבור והציבור עצמו, אך עדיין […]
אסף הרדוף – חופש המידע נגד חופש ההסתרה, חופש הביטוי נגד חופש העינוי: ניסויים בבעלי חיים מאחורי דלתות המעבדה
אסף הרדוף – חופש המידע נגד חופש ההסתרה, חופש הביטוי נגד חופש העינוי: ניסויים בבעלי חיים מאחורי דלתות המעבדה ניצול בעלי החיים והפגיעה בהם בימינו הם הקשים בהיסטוריה האנושית, כמותית ואיכותית. אף שהאדם הטיפוסי יודע שבעלי חיים נוצלו ונפגעו לשם הפקת מוצרי צריכה, הוא רחוק מלדעת את הפרטים הקטנים והגדולים: כמה בעלי חיים נוצלו, כיצד […]
רבקי דב"ש – חקיקה פסיבית מול מציאות אקטיבית: האם חוק חופש המידע עדיין משרת את מטרתו?
רבקי דב"ש – חקיקה פסיבית מול מציאות אקטיבית: האם חוק חופש המידע עדיין משרת את מטרתו? מטרתו של המאמר היא לשרטט בקווים כלליים את תיקוני החקיקה הנדרשים בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בחלוף עשרים שנה מעת חקיקתו. השינויים המוצעים הם שילוב של שני תהליכים: הראשון, תיקונים שהציע צוות השקיפות בפורום הממשל הפתוח בראשות כותבת המאמר, והשני, […]
שרון ידין – צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם
שרון ידין – צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם צו מוסכם הוא כלי אכיפה סטטוטורי המאפשר לממונה על הגבלים עסקיים (בשמו החדש – הממונה על התחרות) לערוך חוזים רגולטוריים עם גורם מפוקח על רקע הפרות בתחום התחרות. המאמר מבקש לבחון את הצו המוסכם מנקודות המבט של ספרות האכיפה הרגולטורית, הרגולציה ההסכמית, הדמוקרטיה ההשתתפותית והבחירה הציבורית, […]
אליקים רובינשטיין – "לב שומע" – על מעשה השפיטה
אליקים רובינשטיין – "לב שומע" – על מעשה השפיטה השיפוט הוא עיסוק ייחודי. קשה לדבר עליו רק במונחי מקצוע; אי-אפשר שלא לדבר עליו במונחי שליחות. בהתמנותם על ידי נשיא המדינה מצהירים השופט או השופטת על התחייבותם "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" (להלן אשתמש לשם הנוחות במונח […]
אודליה מינס – טשטוש הגבולות בין קניין לחיוב בהליכי חדלות פירעון
אודליה מינס – טשטוש הגבולות בין קניין לחיוב בהליכי חדלות פירעון ההבחנה בין הזכות הקניינית לבין זכות החיובית הינה הבחנה יסודית במשפט. בנסיבות של חדלות פירעון היא מסייעת להבדיל בין נושים ולקבוע את מדרג העדיפות ביניהם. במאמר זה אני מצביעה על מגמה שניתן לדעתי לאבחן בעשורים האחרונים, שבמסגרתה מיטשטש הגבול בין קניין לבין חיוב בחדלות […]
דברי ברכה – אליקים רובינשטיין
דברי ברכה – אליקים רובינשטיין דברי ברכה לכבוד יציאתו של ספר יורם דנציגר, מאת כבוד השופט בדימוס, אליקים רובינשטיין.
מיכל אגמון־גונן – התאגיד במשפט הפלילי – חישוב מסלול מחדש
מיכל אגמון־גונן – התאגיד במשפט הפלילי – חישוב מסלול מחדש מאחורי ההגה של הפעילות הכלכלית בעולם כולו נמצאים התאגידים. לרבים מהם, בעיקר הגלובליים, יש יותר כוח כלכלי ופוליטי מהמדינות שבהן הם יושבים. מכירותיהם של חלק מתאגידים אלו עולים על התל"ג של מדינות רבות. מרבית הפעילות הכלכלית בארץ ובעולם מתבצעת באמצעות תאגידים. השפעת התאגידים על החברה […]
עופר גרוסקופף ויפעת נפתלי בן ציון – ״תָּפַשְׂתָּ מְרֻבֶּה, לֹא תָּפַשְׂתָּ״ , האומנם? על נורמות התנהגות, מנגנונים פרוצדורליים וביקורת שיפוטית בדיני התאגידים
עופר גרוסקופף ויפעת נפתלי בן ציון – ״תָּפַשְׂתָּ מְרֻבֶּה, לֹא תָּפַשְׂתָּ״ , האומנם? על נורמות התנהגות, מנגנונים פרוצדורליים וביקורת שיפוטית בדיני התאגידים מאמר זה מבקש להציג מודל אנליטי להטלת אחריות על נושאי משרה בתאגיד, באופן שיאפשר מתן מענה סדור לשאלה כיצד על נושא משרה בישראל לפעול בעת קבלת החלטות עסקיות אם ברצונו "להימנע מצרות משפטיות". […]
ניל הנדל ומיכאל כהן – ראיה נסיבתית בעניין מעמדן של ראיות נסיבתיות בפלילים – מבט אמפירי על הרשעות שגויות
ניל הנדל ומיכאל כהן – ראיה נסיבתית בעניין מעמדן של ראיות נסיבתיות בפלילים – מבט אמפירי על הרשעות שגויות שופטי בית המשפט העליון חלוקים בשאלת הדרך הראויה לניתוח ראיות נסיבתיות בפלילים. גישה אחת מציעה מבחן תלת-שלבי, שבמסגרתו הנאשם נושא ב"נטל" להוכיח כי המסקנה המרשיעה אינה המסקנה הסבירה היחידה. גישה שנייה, המסתייגת ממבחן כזה, הביע השופט […]
אסף חמדני ורות רונן – מי שולט בתביעה הנגזרת?
אסף חמדני ורות רונן – מי שולט בתביעה הנגזרת? המאמר עוסק בשאלה עקרונית בתחום התביעות הנגזרות: מתי יש להפקיד בידי דירקטוריון החברה את ההחלטה בנוגע לגורל התביעה, וזאת מבלי שבתי המשפט יפעילו ביקורת שיפוטית על החלטה זו. אנו מתמקדים במקרים שבהם דירקטורים שאין להם עניין אישי בתביעה מחליטים בנוגע לתביעה של החברה כנגד נושאי המשרה […]
עמודי פתיחה ותקצירים באנגלית
אברהם טננבוים וסיון רצון – על הוועדה לבחירת שופטים תובנות מתורת המשחקים, חכמת ההמונים ואינטליגנציה קבוצתית לשיפור הרכבה ונהליה
אברהם טננבוים וסיון רצון – על הוועדה לבחירת שופטים תובנות מתורת המשחקים, חכמת ההמונים ואינטליגנציה קבוצתית לשיפור הרכבה ונהליה הוויכוח הציבורי על הרכבו ופועלו של בית המשפט העליון אינו חדש. חלקו של הוויכוח קשור לדרך בחירת השופטים ולהרכב הוועדה הבוחרת אותם התומכים בהרכב הוועדה. על רקע הדיון הפוליטי בנושא מעמדו של בית המשפט העליון ובנושא […]
משה בר ניב ורן לחמן – "צדק תרדוף" מניעי השופטים בישראל להתמנות לכהונת שופט
משה בר ניב ורן לחמן – "צדק תרדוף" מניעי השופטים בישראל להתמנות לכהונת שופט מאמר זה מתמקד בבחינת המניעים שהביאו את השופטים, המכהנים בבתי משפט השלום והמחוזי בישראל, לרצות לכהן בתפקיד השיפוטי. המאמר מבוסס על ניתוח אמפירי של דיווח השופטים עצמם לגבי המניעים שהניעו אותם להתמנות, ובכך הוא ייחודי וראשוני מסוגו.
סוזי נבות – הנמקה חוקתית
סוזי נבות – הנמקה חוקתית עד כמה השפה של פסקי הדין מתייחסת להקשר הפוליטי והחברתי שבמסגרתו פועלים בתי המשפט החוקתיים? כיצד היא משפיעה על התנהגותם של בעלי הדין הציבוריים והפרטיים המופיעים בפניהם? המחקר מתמקד בניתוח פסקי דין חוקתיים בולטים סביב העולם, תוך שילוב ניתוח איכותני וכמותני.
אסף הרדוף – פסיביזם שיפוטי ומשפט פלילי פיקטיבי: על הרשעות בלתי יסודיות ובעיית השקר המשפטי
אסף הרדוף – פסיביזם שיפוטי ומשפט פלילי פיקטיבי: על הרשעות בלתי יסודיות ובעיית השקר המשפטי חרף האפשרות להעלות לא רק טיעונים עובדתיים בתיקם, אלא גם טיעונים משפטיים שמשליכים על האפשרות להרשיעם, נאשמים רבים מודים בבית המשפט. תגובתו המיידית של בית המשפט היא הרשעתם, אף שייתכן למשל שיסודות העבירה אינם עולים מכתב האישום. התנהלות כזו היא […]
הדר מסורי – תיקון 113 – מצליח לתקן?
הדר מסורי – תיקון 113 – מצליח לתקן? תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 יצר לראשונה הבניה של שיקול הדעת השיפוטי בענישה מתוך מגמה לצמצם את פערי הענישה. המחוקק קבע את שיקולי הענישה והמדרג ביניהם וכן העניק את מעמד הבכורה לעקרו ן ההלימה. מאמר זה בוחן את יישומו של תיקון 113 הלכה למעשה על ידי הערכאות השיפוטיות […]
דבר העורכת לימור זר־גוטמן
גיליון הנושא שם לו למטרה לעסוק בשינויים, תוך ניסיון לשרטט את דמותה העתידית של מערכת המשפט ושל שופטיה ,שכן העיסוק הרב סביב המשפט מוביל לעיסוק במערכת השפיטה ובשופטים עצמם. מושאי המחקר כבר אינם רק תוצרי השפיטה (פסקי הדין), אלא מערכת השפיטה והשופטים עצמם. השאלות העוסקות בשפיטה ובשופטים הם מטבעם תחומיות, ויעיד על כך מגוון המאמרים […]
כרך כד שופטים ושפיטה – דברי פתיחה
דברי פתיחה – ד"ר זר־גוטמן מלאכה נעימה עבורי להודות לכל מי שעבד והשקיע כדי שגיליון זה יראה אור. תודה ראשונה לכל כותבי המאמרים, שזיכו אותנו במחקרים מרתקים ופורצי דרך. תודה גדולה לשני עורכי המשנה המצוינים על השקעתם ושקידתם לאורך חודשים רבים. תודה מיוחדת גם לחברי המערכת, תלמידי בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס ,החוקרים ומשפרים […]
תמיר שאנן – מיסוי משפחות בישראל במאה העשרים-ואחת
תמיר שאנן – מיסוי משפחות בישראל במאה העשרים-ואחת מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את המודל למיסוי תאים משפחתיים בישראל נוכח התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו במשקי הבית למן הקמת המדינה ועד ימינו. המודל למיסוי בני זוג התייחס במקור למשפחות שחיו בתקופה הוויקטוריאנית בבריטניה. מאז חקיקתו תוקן טלאי על טלאי במשך שנים ארוכות, יצר שעטנז בין מודל […]
ד"ר ערן טאוסיג – ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור – זו השאלה
ד"ר ערן טאוסיג – ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור – זו השאלה רשימה זו עוסקת בסוגיה של הגשת בקשת רשות ערעור במקום שבו קיימת למערערים זכות לערער, בין אם בשגגה ובין אם מטעמי נקיטה באמצעי זהירות. הכלל הקבוע בתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 149(9) לתקנות החדשות) קובע כי בית המשפט רשאי לדון בבקשת […]
ד"ר אלקנה לייסט – על כללי התנהגות, כללי שיפוט, ועל קיום משפטי זוטא לבחינת קבילות ראיות חפציות – קריאה חדשה בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נגד שמש
ד"ר אלקנה לייסט – על כללי התנהגות, כללי שיפוט, ועל קיום משפטי זוטא לבחינת קבילות ראיות חפציות – קריאה חדשה בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נגד שמש המאמר יציע קריאה חדשה בדנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נ' שמש, על ידי ההבחנה התאורטית הקלסית שפיתח מאיר דן כהן בין כללי התנהגות לכללי שיפוט. המאמר יראה שההבחנה האמורה מתאימה […]
אמיר וסרמן וצפנת מזר־לייסט – חובת פרסום תשקיף כקו ההגנה של ציבור המשקיעים
אמיר וסרמן וצפנת מזר־לייסט – חובת פרסום תשקיף כקו ההגנה של ציבור המשקיעים השנים האחרונות העמידו במבחן את חובת פרסום התשקיף הקבועה בסעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. חובה ותיקה זו היא הוראת הדין הקובעת את תחולתו של חוק ניירות ערך, וממנה נגזר מתי עסקים המבקשים לגייס כספים מהציבור יהיו כפופים למסגרת הפיקוחית המשמעותית שמשית […]
סלים ג'ובראן וגיא רוה – דיני תעמולת בחירות: עבר, הווה, עתיד
סלים ג'ובראן וגיא רוה – דיני התעמולה – עבר, הווה, עתיד מאמר זה עוסק בתחום שכמעט שאינו עומד לבחינה אקדמית ביקורתית בישראל: דיני התעמולה. תכלית דיני התעמולה היא להתוות את גבולות המותר והאסור מבחינה נורמטיבית בכל הנוגע לפעילות הפוליטית של המפלגות והפוליטיקאים. דיני התעמולה ומערכות הבחירות בישראל מתנהלים בהתאם לחוק ארכאי משנת 1959, ולכן, נשיא […]
איריס סורוקר – רגולציה של סיום הזיכיון
איריס סורוקר – רגולציה של סיום הזיכיון פסיקת השופט דנציגר בפרשת בלום חושפת את הדרמה של הזכיינות, ומחייבת לעיין במוסד חשוב זה מנקודת שבר: כשהצדדים מצויים בסכסוך, ומי מהם מבקש לצאת מהקשר. סיום ההתקשרות מטלטל את הספינה החוזית כולה, וצפוי להשליך על כדאיות העסקה. הרגולציה של סיום הזיכיון מבנה את התמריצים הפועלים על הצדדים להתקשרות: […]
עידו באום, טל וינטרויב ודנה מנחם־ינאי – "חופש העיצוב" במבחן המעשה: עסקאות Going Private בישראל מפרספקטיבת עורכי הדין
עידו באום, טל וינטרויב ודנה מנחם־ינאי – "חופש העיצוב" במבחן המעשה: עסקאות Going Private בישראל מפרספקטיבת עורכי הדין שתי טכניקות משפטיות מאפשרות לבעל שליטה לרכוש את חלקם של בעלי המניות מהציבור בחברה ציבורית, להפוך אותה לחברה פרטית ואף למחוק אותה מהמסחר בבורסה (תהליך המכונה "עסקת Going Private"). האחת, הצעת רכש מלאה עוגנה בחוק החברות. האחרת, […]
אסף הרדוף – דין פלילי בלתי-מוסמך: עקרון חוקיות המנהל פוגש את המשפט הפלילי
אסף הרדוף – דין פלילי בלתי-מוסמך: עקרון חוקיות המנהל פוגש את המשפט הפלילי עקרון חוקיות המנהל קובע ברירת-מחדל עבור הרשות המנהלית: מותר לה לעשות רק מה שהותר לה במפורש בחוק. זהו הכלל הבסיסי במשפט המנהלי, בה"א הידיעה, "יסוד היסודות", והוא מתחדד כשהפעולה המנהלית פוגעת בזכויות אדם. העקרון מקדם מטרות מגוונות כהפרדת רשויות והגבלת כוח, קידום […]
ציפי איסר איציק – סיכונים סביבתיים במרחב הימי של ישראל – מבט אל האופק הרגולטורי
ציפי איסר איציק – סיכונים סביבתיים במרחב הימי של ישראל – מבט אל האופק הרגולטורי המאמר יבקש להפנות לעקרון הניהול המשולב של המרחב הימי, שהוא עיקרון דומיננטי במסמכי מדיניות בין לאומיים ובמחקר האקדמי, ולהציג סקירה השוואתית של מודלים שונים ליישומו .לצורך בחינת המודל המוסדי הרצוי לישראל ייסקרו היתרונות והחסרונות של המודלים השונים , ינותחו השיקולי ם לבחירתו, […]
עידן יהודה – האומנם "אין מוצא" ? על יישוב סכסוכים צרכניים בדרכים חלופיות
עידן יהודה – האומנם "אין מוצא" ? על יישוב סכסוכים צרכניים בדרכים חלופיות במאמר זה אטען כי פתרון סכסוכים בדרכים חלופיות יכול להיות פתרון אפקטיבי לסכסוכים צרכניים רבים. לביסוס טענה זו אציג את השפעת מקורות החולשה של האינטרס הצרכני על מימוש הזכות המשפטית. לאחר מכן אדון בהליכים המרכזיים ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות, אגב בחינת יישום […]
דניאל סינקלר – האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005
דניאל סינקלר – האוטונומיה של החולה ויהדות ודמוקרטיה בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 המאמר בודק את המושג החזק של האוטונומיה של החולה במשפט האנגלו אמריקאי, במיוחד בהקשר שבו הוא מתנגש עם העיקרון של קדושת החיים, ומשווה אותו עם האופי ההטרונומי של המשפט העברי, ועמדתו הכללית שהיא די כחושה בנוגע לחובת השמירה על חיי אדם, כולל […]
איתי אליאב – דיני הסביבה בעידן של קפיטליזם: האם ניתן לפתח את הרגולציה הסביבתית בהתבסס על טעמים ליברטריאניים, ואם כן – כיצד?
איתי אליאב – דיני הסביבה בעידן של קפיטליזם: האם ניתן לפתח את הרגולציה הסביבתית בהתבסס על טעמים ליברטריאניים, ואם כן – כיצד? המאמר יתמודד ע ם הבעייתיות הסביבתית הגלומה במינימליות השלטונית המבוססת על הפילוסופיה הליברטריאנית ויתמקד בתאוריה הליברטריאנית של רוברט נוזיק. תוצג ביקורת סביבתית המראה כי הליברטריאניז הוא אנטי סביבתי. לאחר מכן יטען כי בניגוד למה […]