רועי זנדר – חיתוך הזהב: חילונו של היופי האנושי בשדה המשפטי של תביעות רשלנות רפואית לאחר ניתוחים קוסמטיים

רועי זנדר – חיתוך הזהב: חילונו של היופי האנושי בשדה המשפטי של תביעות רשלנות רפואית לאחר ניתוחים קוסמטיים

מאמר זה מציע עיון בתר־חילוני (post-secular) במושג היופי האנושי בשדה המשפטי של תביעות רשלנות רפואית לאחר ניתוחים קוסמטיים בישראל. המאמר דן בשאלה כיצד תיתכן הכרעה משפטית בדבר שינויים אסתטיים המנביעים פיצוי נזיקי בעולם שבו עולמות התוכן הקדומים – שאפשרו שיפוטים אסתטיים ראויים מבחינה מוסרית – אינם קיימים עוד. הטיעון המרכזי הוא כי ההכרה המשפטית בשינוי קוסמטי, והשלכותיו האפשריות, נשענה על הטמעה מחולנת של תבונות דתיות על אודות יופיו האידיאלי של העולם, לצד הכחשת ההטמעה הזו בעת ובעונה אחת.

המאמר מבוסס על ניתוח השוואתי של שלושים ושישה פסקי דין, שימוש בכלי עבודה של מדעי הרוח הדיגיטליים ורשמים מתצפית משתתפת חלוצית שנערכה בכנס פלסטיקאים, ומראה שלעומת ההנחה הרווחת כי מוטב לדבר על יופי במונחים מדעיים ו/או אישיים־סובייקטיבים, השחקנים המשפטיים השונים התחקו אחר המושג הכללי של היפה, שאותו מצאו, מבלי משים לב, בגלגולים היסטוריים של מודלים גרקו־רומיים שבהם יופי (הבריאה) נובע מהטוב (האלוהי). עוד יטען המאמר שבעצם השימוש המוכחש באמות מידה דתיות לבחינת החבות והפיצוי הנזיקיים מקודמות שלוש סגולות פרדוקסליות של "הגוף המחולן": צמצום מחושב של סבל על ידי גרימת סבל וסכנה של ממש; ניסיון לבסס תמונת מציאות מודרנית על ידי שימוש בסמלים מיסטיים; וחשיבות שחרור יופיין האותנטי של התובע/ות תוך הישענות על מודלים דתיים תקניים הדרושים בו. לבסוף, המאמר קורא לעיון פילוסופי במקורותיה המוכחשים של תנועת החילון כדי לשרטט דרכים חדשות לחשוב על תביעות נזקי גוף לאחר ניתוחים פלסטיים.