אליקים רובינשטיין – "לב שומע" – על מעשה השפיטה

מאמר מאת: אליקים רובינשטיין

אליקים רובינשטיין – "לב שומע" – על מעשה השפיטה

השיפוט הוא עיסוק ייחודי. קשה לדבר עליו רק במונחי מקצוע; אי-אפשר שלא לדבר עליו במונחי שליחות. בהתמנותם על ידי נשיא המדינה מצהירים השופט או השופטת על התחייבותם "לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים" (להלן אשתמש לשם הנוחות במונח "שופט", אך כוונתי כמובן גם לשופטת, ובעידן זה כדאי להזכיר כי השפיטה, כמו השירות המשפטי הציבורי בכלל, היא בין תחומי העיסוק שבהם חלקם של נשים גדול; למעלה ממחצית מכלל השופטים בישראל הן נשים, כולל ארבע בבית המשפט העליון).
השפיטה – ואוכל לדבר עליה רק בראשי פרקים ועל קצה המזלג – כוללת את כל מגוון בעיות האנוש; היא מטילה אחריות רבה מאין כמוה; ניתנו בידך עט או מקלדת ואתה מחליט בגורלו של הזולת, לרבות שלילת חירותו לשנים רבות; אתה מכריע בממונו של הזולת, שלפי חכמינו הוא "שמעמידו על רגליו"; אתה מכריע בזכויותיו אל מול השלטון ובדרכי ההתנהלות של השלטון כלפי האזרח, התושב והשוהה בישראל או בשטחים שבשליטתה.

דילוג לתוכן