דיקלה שמבדל – "'וספרה לה', לעצמה" האומנם? היעדר ההסדרה המשפטית של מקוואות הטהרה הציבוריים וההשלכות על ציבור הטובלות בישראל

דיקלה שמבדל – "'וספרה לה', לעצמה" האומנם? היעדר ההסדרה המשפטית של מקוואות הטהרה הציבוריים וההשלכות על ציבור הטובלות בישראל

היעדר ההסדרה המשפטית של מקוואות הטהרה הציבוריים מוביל לפגיעה קשה מנשוא בציבור הנשים הטובלות.
הנשים הטובלות עשויות להתמודד עם חדירה לפרטיותן כשהן נשאלות שאלות אינטימיות על אודות וסתן ושמירת הלכות הנידה; פגיעה בכבודן כשנמנע מהן לטבול בלא נוכחות של בלנית; ופגיעה באוטונומיה שלהן כאשר הן נאלצות לטבול לפי מנהגים לא להן. על מנת ליתן הקשר לדיון הביקורתי בהסדרה המשפטית, מציג המאמר את ההקשר ההלכתי של מצוות הנידה בכלל וטבילה בנוכחות בלנית בפרט.

המאמר מתחקה כאמור אחר ההסדרה המשפטית החסרה של מקוואות הטהרה הציבוריים וחושף את החללים שבה, בייחוד לאחר פסק הדין שניתן על דרך ההסכמה בבג"ץ 5022/16 עתים נ' המשרד לשירותי דת. בתוך כך, מציג המאמר את הקושי שבעובדה שבית המשפט לא דן לגוף הסוגיה העקרונית ולפיכך לא דן בכל הנושאים שנחשפו בעתירה, וכך הותיר, הלכה למעשה, מרחב פתוח לפגיעה בנשים; את הנוסח המתפתל בחוזר המנכ"ל משנת 2016, שהוצא בעקבות העתירה, אשר עשוי לחתור תחת האפשרות למתן הסכמה ממשית מצד נשים טובלות; וכן את החלל בשאלה בסמכות מי מצויים מקוואות הטהרה הציבוריים ומי הגורם אשר אחראי על תפעולם.
בין היתר נסמך המאמר על ממצאי שאלון איכותני שהופץ בקרב נשים טובלות על אודות חוויית הטבילה שלהן. לסיום, מציג המאמר צוהר לשתי דרכים להתמודדות עם החללים והקשיים שבהסדרה המשפטית.
הדרך הראשונה היא הצורך בחקיקה שעניינה הסדרת הסמכויות וזכויות הנשים במקוואות.

בתוך כך מנתח המאמר במבט פמיניסטי ביקורתי הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת ואשר מציעות מנגנון תביעה נזיקי למקרים שבהם מופרות זכויות הנשים במקוואות. הדרך השנייה המוצעת במאמר היא החיוניות שבשילוב נשים במוקדי קבלת החלטות, כגון במועצות הדתיות, על מנת שתוכלנה להשפיע על מתן מענה נכון לצורכיהן של הנשים הטובלות.