אסף הרדוף – חופש המידע נגד חופש ההסתרה, חופש הביטוי נגד חופש העינוי: ניסויים בבעלי חיים מאחורי דלתות המעבדה
ניצול בעלי החיים והפגיעה בהם בימינו הם הקשים בהיסטוריה האנושית, כמותית ואיכותית. אף שהאדם הטיפוסי יודע שבעלי חיים נוצלו ונפגעו לשם הפקת מוצרי צריכה, הוא רחוק מלדעת את הפרטים הקטנים והגדולים: כמה בעלי חיים נוצלו, כיצד הוחזקו, כיצד נפגעו, בידי מי, מדוע ועוד. פער הידע העצום הוא לב הפעילות למען בעלי חיים, בשאיפה לחשיפת מידע ולקיום שיח חופשי ומבוסס עובדות, לאפשר לציבור עמדה מושכלת ולחולל השפעה רגשית ומעשית לטובה.
תעשיית הניסויים בבעלי חיים נהנית מהסתרה כמותית ואיכותית, בחסות חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים). המאמר בוחן את הזיקה שבין החוק לבין חוק חופש המידע ומציע, בשאיבת השראה ממבחני פסקת ההגבלה, שהמטרות המוצהרות בעד ההסתרה עמומות ומחייבות חידוד ושהשקיפות היא כלי הכרחי לבחינתן הביקורתית; שבמקרים רבים אין התאמה רציונלית בין האמצעי, הסתרת פרטים רבים על הניסוי, לבין המטרה, קידום הרפואה והמחקר; ושההסתרה הקיימת רחוקה מלהיות מידתית. הסיבה האמיתית להסתרת המידע היא הסדין האדום ביותר מבחינת חוק חופש המידע: הותרת הציבור בבורוּת, במגמה למנוע מהמידע להוביל לשינוי. מוצע לייצר פרמטרים של סודיות וחשיפה, לחידוד הדיון ולאפשור בקרה אמיתית; לשנות את חוק הניסויים, כך שברירת המחדל תהיה גילוי, ולא הסתרה; ולפרש את סעיף ההסתרה בצמצום ובמגמה לחשיפת מידע ולהגשמת מטרות חוק חופש המידע, מה שעשוי להוביל לצמצום סבלם העצום של מיליוני בעלי חיים.