ד"ר ערן טאוסיג – ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור – זו השאלה

מאמר מאת: ד"ר ערן טאוסיג

ד"ר ערן טאוסיג – ערעור בזכות או בקשת רשות ערעור – זו השאלה

רשימה זו עוסקת בסוגיה של הגשת בקשת רשות ערעור במקום שבו קיימת למערערים זכות לערער, בין אם בשגגה ובין אם מטעמי נקיטה באמצעי זהירות. הכלל הקבוע בתקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 149(9) לתקנות החדשות) קובע כי בית המשפט רשאי לדון בבקשת רשות ערעור שהוגשה בטעות משום שלמערער הייתה זכות ערעור, כבכתב ערעור. הרשימה מתמקדת בעניין בלס, שבו קבע השופט דנציגר שכאשר מתדיין טעה והגיש בקשת רשות ערעור אף שהייתה לו זכות לערער, הרי ששופט דן יחיד רשאי לפעול לפי הטעות שעשה בעל הדין, ולא לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור אלא לדחות את הבקשה לגופה מבלי להעבירה להכרעת מותב תלתא. באותו עניין השופט דנציגר כדן יחיד פעל על פי הגשת בקשת רשות הערעור ולא העביר את הדיון למותב של שלושה שופטים אלא דן בו לגופו. רשימה זו מתייחסת לזיקה הקיימת בין פסק דין בלס למגמות שונות בפסיקה, כגון המעבר מכללים לסטנדרטים, צמצום היקף מתן הזכות לערער ויעילות כחלק אינהרנטי מסדרי הדין, וכן מציגה את היתרונות והחסרונות בהחלטתו של השופט דנציגר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן