אוריאל פרוקצ׳יה – הנחת היסוד של חוק החברות במבט לאחור
מלאכת הכנתו של חוק החברות ללבוש סטטוטורי מחייב התפרשה על פני כשבע עשרה שנים. במהלכה של תקופה ארוכה זו העושים במלאכה הסתמכו על כמה הנחות יסוד שלאורן ניתן היה להתכנס לפתרונות ספציפיים. חלקן של הנחות יסוד אלה הוכיחו את עצמן במהלך השנים. החשובות שבהן הן ההפרדה הברורה בין חברות ציבוריות לפרטיות וייחודן של מרב ההוראות האסדרתיות במגרשן של החברות הציבוריות; והטמעה שיטתית של התובנה כי גם במגזר זה יש להתיר התערבות אסדרתית רק כאשר ניתן לזהות כשל שוק וכאשר ניתן להתאים תרופה מתאימה לאותו כשל. מצד שני, בסוגיות שבהן לא ניתן לאתר קיומו של כשל שוק, הנחת העבודה הייתה שאין כל צורך בהתערבות אסדרתית. בצד הנחות יסוד אלה ניתן במבט לאחור להודות בקיומן של הנחות שלא הוכיחו את עצמן. בין היתר העושים במלאכה כשלו במאמץ מופרז ליצור מעין "הרמוניה חקיקתית" שבה דיני החברות משתלבים באופן הדוק אל תוך התשתית של המשפט הפרטי בישראל. ייחודם של דיני החברות מחייב היפרדות מעקרונותיו של המשפט הפרטי, כאשר למשפט הפרטי ולדיני החברות יש תכליות שונות, ולעיתים מנוגדות.