מטרתה של רשימה זו היא להצביע ראשית, על הקשר שבין סוגיית הפגמים התודעתיים (קוגניטיביים) ברצון, היינו טעות והטעיה, לבין ההוראות בחקיקה המטילות חובות רבות ומגוונות על צדדים לחוזה. ושנית, על כך שנושאים שבעבר ניסו להתמודד עימם במסגרת דיני הפגמים ברצון, מוצאים כיום את פתרונם בגדר ההוראות המגדירות את חובות הצדדים (תנאים מכללא מכוח הדין). התפתחות זו משתקפת בבירור בפסיקה הישראלית.