כרך יד

אסף לחובסקי – משפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת הערות על ספרו של מנחם מאוטנר מנחם מאוטנר הוא במידה רבה ה"מקס ובר" של ההיסטוריוגרפיה

אדם חפרי וינוגרדוב – משטר המקרקעין בישראל בסבך הסכסוך היהודי-ערבי על ספרו של חיים זנדברג, מקרקעי ישראל: ציונות ופוסט-ציונות. ספרו החדש של פרופ' חיים זנדברג

חיים זנדברג – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי על ספרו של נתן ברון "שופטים ומשפטנים בארץ ישראל – בין קושטא לירושלים" 1930–1900. ספרו של

יעקב בן שמש – על Outlawed Pigs, מאת דפנה ברק-ארז. ספרה המרתק והמהנה מאוד לקריאה של דפנה ברק-ארז עוסק בשינויים שחלו בהסדרה המשפטית בישראל של

אוריאל פרוקצ'יה – שכר הבכירים והמשבר הכלכלי. זכור לי ויכוח שהתקיים ביני לבין פרופ' חת לפני כעשרים וחמש שנה. בימים ההם התחלתי לעבוד על חוק

איריס סורוקר – שיקולים תחרותיים בסוגיית התאימות. מוצרים מערכתיים (System Products) מבוססים על עבודה מתואמת. המדפסת המחוברת למחשב צריכה לתאום לדרך פעולתו. כרטיס הזיכרון צריך

אומי לייסנר – תעשיית הלידה בישראל. כותרת המאמר וכך גם השימוש התדיר שנעשה במונח "סחר בנשים", מנסים לשקף את המציאות העכשווית שבה גופן של נשים יולדות

אסף טבקה – משפט וספרות: למהותה של סינרגיה. המשפט והספרות – שתי בריות שונות הן, ובכל זאת, למרות השוני ביניהן, "הן צריכות זו לזו ומשלימות זו

דניאל שפרלינג – על הולדה בעוולה והטעם שבטעמים להפסקת היריון: הרהורים בעקבות פלוני נ' מדינת ישראל. מאמר זה מנתח את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה

רינת קיטאי סנג'רו – הגנה מן הצדק מול סמכות ה-Nullification של חבר המושבעים – זיכוי אדם שביצע עברה על בסיס שיקולים חיצוניים לאשמה. ההגנה מן

חגי ויניצקי ומיכל טמיר – מודלים לתחולת צדק חלוקתי קונקרטי במשפט הפרטי. דיונים ב"צדק חלוקתי" מלווים את התפתחות המשפט מהמקרא דרך אריסטו ועד ימינו. במאמר

מיכל אלברשטיין – מדד הפורמליזם בפסקי דין "טראומטיים": אבחון סגנוני. במאמר זה בכוונתי להציג מדד פורמליזם משפטי אשר פיתחתי בהקשר אחר, וליישמו על פסיקת בית המשפט

חיים זנדברג – קולוניאליזם תרבותי: האמריקניזציה של החינוך המשפטי בישראל. בחלק הראשון של הרשימה אציג את הגורמים הכלליים להתגברות ההשפעה של החינוך המשפטי האמריקני על המשפט

מנחם מאוטנר – בין כשירות לסבירות בעקבות בג"ץ 5853/07 אמונה – תנועת האישה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט. חיים רמון הורשע בבית

נילי כהן – על הורים, על ילדים ועל כפיות טובה – העסקה של המלך ליר: ממלכה תמורת אהבה. בחיינו אנו צוברים רכוש, מי מעט ומי

צבי טריגר – בין ירושלים לאום אל פאחם: על מה שיש ועל מה שאין בפסיקת בג"ץ בעניין מצעדי הגאווה בירושלים וצעדת הימין הקיצוני באום אל

פנינה להב – ריאיון עם כבוד השופטת בן-פורת בעניין הארץ נגד חברת החשמל ועוד סוגיות. אחד מפסקי הדין הקנוניים שבכתיבתם השתתפה השופטת מרים בן-פורת הוא ע"א

אבי לובין – חריגה מגבולות החוק: שלושה מודלים לגישור בין הדין לבין הצדק. "מטרת המשפט היא הצדק", כך פתח הנשיא אהרן ברק את דבריו בטקס

בנימין גבע – שינויים בחוזה שהומחה בעקבות ע"א 330/75 גרבוב נ' רשות הנמלים. בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת גרבוב, מפי השופטת בן-פורת, נקבע,

גבריאלה שלו – בעקבות בג"ץ 221/86 כנפי נ' בית הדין הארצי לעבודה – תחכום משפטי ושיקולי צדק. בחרתי לדון בפסק דינה של המשנה לנשיא השופטת מרים

אסא כשר – "נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא". הפילוסופיה אינה בעלת תפקיד של ממש בשגרת החיים של בית המשפט. לעתים היא שרויה מאחורי הקלעים,

מרדכי קרמניצר – טרור ודמוקרטיה והמקרה של ישראל. הדמוקרטיה, במובן הרחב של המושג, היא יצור רגיש ופגיע. בהיותה כזו, קיומה אינו מובטח, ומה שמסוכן לא

איל בנבנשתי – ה"הפתעונת" והמצלמה הנסתרת: על עיתונות, פרטיות, סקרנות ומציצנות. פסק דינה של השופטת מרים בן-פורת בעניין מ.י.ל.ן. עוסק בסוגיית המתח בין חופש העיתונות וזכות

ש"ז פלר – טבען של עברות ההחזקה – בעקבות ע"פ 250/84 הוכשטט נ' מדינת ישראל. במערכת הנורמות המשפטיות שבהן מוגדרים סוגי העברות הספציפיות, קיים מקום נרחב

יהושע ויסמן – שכירות, רישיון, זיקת הנאה ומה שביניהם. המשותף לשכירות, לרישיון ולזיקת הנאה הוא ששלושתם מעניקים זכות לשימוש בנכס שבבעלות אדם אחר. המבדיל ביניהם

נילי כהן – גלגולו של שיכון – תרומתה של השופטת בן-פורת לעיצובו של תום הלב במשא ומתן. פסק דינה של השופטת בן-פורת בע"א 829/80 שכון עובדים

מרים בן-פורת – יחסי הגומלין בין מבקר המדינה לבין היועץ המשפטי לממשלה. למבקר המדינה המבצע ביקורת יש כידוע תפקיד נוסף: בירור תלונות של בני הציבור הטוענים

נעם שובל ואסף שטרן – השפעת גדר ההפרדה על נגישות לבתי חולים. המכשול שמדינת ישראל החלה בבנייתו בשנים האחרונות ואשר מכונה במאמר זה "גדר ההפרדה",

ישראל (איסי) דורון – גילנות ואנטי-גילנות בפסיקת בית המשפט העליון. החברה הישראלית מזדקנת. מחברה צעירה, עוברת החברה הישראלית טרנספורמציה דמוגרפית, אשר במסגרתה הקבוצה הגדלה בקצב

שרי בשי וקנת מן – שליטה ואחריות: מעמדה המשפטי של רצועת עזה לאחר "ההתנתקות". ב-12 בספטמבר 2005 השלימה מדינת ישראל את "תכנית ההתנתקות", שבמסגרתה פינתה