נילי כהן – על הורים, על ילדים ועל כפיות טובה – העסקה של המלך ליר: ממלכה תמורת אהבה

  • ראשי
  • פוסטים
  • נילי כהן – על הורים, על ילדים ועל כפיות טובה – העסקה של המלך ליר: ממלכה תמורת אהבה
מאמר מאת: נילי כהן

נילי כהן – על הורים, על ילדים ועל כפיות טובה – העסקה של המלך ליר: ממלכה תמורת אהבה.

בחיינו אנו צוברים רכוש, מי מעט ומי הרבה. לצערנו, תוחלת החיים של רכושנו לרוב ארוכה יותר מזו שלנו. רכוש יכול להיות נצחי. לכן כל שיטת משפט קובעת מה יהיה גורלו של רכוש שבעליו מת. השיטה הישראלית קובעת שעם מותנו, יעבור רכושנו ליורשים שלנו על פי הסדר הקבוע בחוק או בצוואה. לא מעט אנשים מעוניינים להעביר את רכושם עוד בחייהם, לרוב לבני משפחתם הקרובים.לכך הסברים רבים ומגוונים. יש העושים זאת כדי לגרום הנאה לבני משפחתם; יש העושים זאת כדי להגביר את הכרת התודה של בני המשפחה אליהם; יש המבקשים להסיר מעליהם עול או למנוע סכסוך בין ילדיהם לאחר מותם. יש העושים זאת מתוך בחירה חופשית ומלאה, ויש העושים זאת בלחץ הילדים. המלך ליר החליט לחלק את רכושו – ממלכתו –בחייו ולהעביר אותה לבנותיו. נחזור אפוא לעסקה של חלוקת הממלכה. ליר מבקש לחלק לבנותיו את ממלכתו תמורת אהבה. בעשותו כן, הוא מציב בפנינו, המשפטנים, אתגר לא פשוט: על איזו עסקה מדובר כאן? האתגר המשפטי שמציב שקספיר ב"המלך ליר" אינו מפתיע. אתגר דומה הציב בפנינו שקספיר גם ב"הסוחר מונציה", מהיצירות ה"חוזיות" המובהקת ביותר שנכתבו אי פעם, שעורר את השאלה כיצד יש להתייחס לחוזה הקובע שבמקרה של אי-פירעון ההלוואה יהיה שיילוק זכאי לליטרת בשרו של אנטוניו. אכן, האזכור של החומר המשפטי במחזותיו של שקספיר בולט במיוחד, עד כי יש כאלה, בעיקר משפטנים, שאולי כדי להוסיף למוניטין המקצוע, הגיעו למסקנה מדעית חד-משמעית, כי לשקספיר הייתה הכשרה משפטית. "המלך ליר" זרוע אזכורים משפטיים, וציר המחזה נסב סביב ה"עסקה" של ממלכה תמורת אהבה, שאת מהותה אנסה לבחון עתה, בעיקר נוכח הקושי שמציב רכיב האהבה בהגדרת העסקה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן