נילי כהן – גלגולו של שיכון – תרומתה של השופטת בן-פורת לעיצובו של תום הלב במשא ומתן

נילי כהן – גלגולו של שיכון – תרומתה של השופטת בן-פורת לעיצובו של תום הלב במשא ומתן.

פסק דינה של השופטת בן-פורת בע"א 829/80 שכון עובדים בע"מ נ' זפניק הוא מפסקי הדין המרכזיים בדיני חוזים. במשך קרוב לשלושים שנה הוא משמש בסיס איתן לפרשנותה של חובת תום הלב במשא ומתן, המעוגנת בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). סעיף 12 הוא אולי המהפכני ביותר בחוק החוזים. הוא הפנה את פניו של המשפט הישראלי לעברו של המשפט הקונטיננטלי, בייחוד המשפט הגרמני, והציב אתגר פרשני בפני שופטי ישראל. השופטת בן-פורת נענתה לאתגר, וסימנה תוואים ברורים וזהירים באשר להיקף פריסתה של חובת תום הלב, ועמדה חלוצית באשר לסעדים בגין הפרתה. ההלכה שקבעה השופטת לא היוותה תקדים מחייב. היא נאמרה אגב אורחא, ולמרות זאת, צברה כוח רב מיד עם הינתנה. כוחו המיוחד של פסק הדין נבע ממעמדה של השופטת בן-פורת ומעצמתם של הטיעונים שעלו בפניה. בחרתי לעסוק בפסק דין זה מזווית מיוחדת. ביקשתי לעיין בתיק כולו, החל מכתבי הטענות, עבור דרך הראיות והסיכומים בבית המשפט המחוזי, וכלה בטיעונים ובסיכומים בבית המשפט העליון. באופן טבעי גילה העיון בתיק עולם סבוך ומורכב, שחלק ממנו אבקש להציג ברשימה זו. אבחן את המקרה על רקע האירועים הכלליים שאפפו אותו, אציג את פרטיו, אבחן את ההלכה שנקבעה לגביו, את משמעותה ואת השפעתה, ואסיים בשינויים שהתחוללו מאז ועד היום הנוגעים הן להלכה והן לגיבוריה.