ישראל (איסי) דורון – גילנות ואנטי-גילנות בפסיקת בית המשפט העליון.
החברה הישראלית מזדקנת. מחברה צעירה, עוברת החברה הישראלית טרנספורמציה דמוגרפית, אשר במסגרתה הקבוצה הגדלה בקצב המהיר ביותר היא קבוצת בני ה-65 ומעלה. הזדקנות החברה הישראלית טומנת בחובה הזדמנויות לחידוש ולרענון עמדות כלפי "הזקנים החדשים", אך יש בה גם סיכון להעמקת הדרתם והפלייתם של כל מי שאינו שייך לקבוצה ההגמונית ה"צעירה". בנוסף לכך, מציאות חברתית חדשה זו נוצרת על רקע העלייה במודעות לתופעה חברתית המכונה "גילנות" (המונח העברי ל-Ageism), אשר בדומה לתופעות חברתיות אחרות, כדוגמת הגזענות או הסקסיזם, מגלמת בחובה הבניה חברתית שלילית של הזקנה, והפליה של קבוצה חברתית המתויגת כבעלת מאפייני חולשה ואי-יכולת אך ורק בשל גילה הכרונולוגי. אחת הזירות החברתיות החשובות שבמסגרתן באה לידי ביטוי המורכבות החברתית של תופעת הזדקנות החברה הישראלית, היא זירת הפסיקה המשפטית. בתי המשפט נזקקים בשנים האחרונות להכריע בסכסוכים ובסוגיות חוקיות המערבים שאלות של זכויות, מעמדוערכים, בכל הנוגע למקומם של זקנים במשפט הישראלי. עד היום נקודת הממשק הפסיקתית באשר להבניה החברתית של הזקנה בבתי המשפט כמעט שלא נחקרה, וכמעט שאין בנמצא ספרות אקדמית המנתחת את מגמות הפסיקה בכל הנוגע לתופעת הגילנות. על רקע חלל מחקרי זה, מאמר זה מנסה לראשונה לנתח ולבחון את פסיקת בית המשפט העליון בפרשיות תקדימיות העוסקות בסוגיות מרכזיות הנוגעות לזכויות זקנים. מטרת המאמר היא לנסות ולבחון עד כמה אפשר לזהות מגמות גילניות בפסיקת בית המשפט ואת מאפייניהן.