איריס סורוקר – שיקולים תחרותיים בסוגיית התאימות

מאמר מאת: איריס סורוקר

איריס סורוקר – שיקולים תחרותיים בסוגיית התאימות.

מוצרים מערכתיים (System Products) מבוססים על עבודה מתואמת. המדפסת המחוברת למחשב צריכה לתאום לדרך פעולתו. כרטיס הזיכרון צריך לתאום למצלמה הדיגיטלית. תכנת מחשב יישומית צריכה לפעול לפי הקודים של מערכת ההפעלה. מכשיר הדי.וי.די. או מצלמת הווידאו צריכים להקרין על מסך הטלוויזיה. במערכות משולבות מעין אלה, כמה רכיבים מופעלים מתוך הדדיות (Interoperability), על מנת להשיג את התוצאה המבוקשת. היכולת לפעול ב"שיתוף פעולה" מותנית בהתקיימותה של תכונת תאימות (Compatibility) בממשקי החיבור שבין הרכיבים. ההחלטה אם לאפשר תאימות בממשקי המערכת נתונה בידי היצרן. יצרן הבוחר בממשק פתוח יוצר מערכת מודולרית, המאפשרת המרת רכיבים. למשל, יצרן של חומרת מחשב (מוצר מערכתי ראשי) עשוי ליצור ממשקי התחברות "פתוחים" בין יחידת המחשב לכונני דיסקים, למדפסות או למצלמות מחשב (מוצרים פריפריאליים). ממשק פתוח מאפשר לצרכן לבחור בין מוצר פריפריאלי המיוצר על ידי יצרן המוצר הראשי, לבין מוצר פריפריאלי חיצוני המיוצר על ידי מתחרה. אך היצרן עשוי לבחור במערכת סגורה, המונעת הצטרפות של רכיבים שאינם מיוצרים על ידו. במערכת סגורה, היצרן הוא המספק את כל רכיבי המערכת. ניסיון לחבר למערכת רכיב חיצוני ייתקל בממשק סגור. בחלק הראשון אפתח בסקירה קצרה של הדין הרלוונטי. החלק השני יוקדש לניתוח כלכלי של הסוגיה. בחלק השלישי אעמוד על השיקולים להתערבות שיפוטית. כפי שאראה, ראוי בדרך כלל להימנע מהתערבות בבחירותיו הטכנולוגיות של היצרן, וזאת גם מקום שבו מדובר במונופול. הטעם לכך הוא, כפי שאטען, שהשלכות ההתערבות על המשך התהליך החדשני אינן ודאיות. החשש הוא כי בטווח הארוך ההתערבות עלולה להזיק, ועלותה תגבר על התועלת שלכאורה עשויה לצמוח בטווח הקצר.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן