רות פלאטו־שנער – חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019: הגנת הצרכן הפיננסי בעולם של שירותי תשלום דיגיטליים המאמר עוסק בחוק החדש החל על אמצעי התשלום המתקדמים: חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019. חוק שירותי תשלום הוא חוק חדשני שנועד לספק מעטפת משפטית למהפכה המתרחשת בימים אלה בעולם התשלומים בישראל – מעבר משימוש באמצעי התשלום המסורתיים לאמצעי תשלום דיגיטליים, תוך […]
עלי בוקשפן – עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני מאמר זה, אשר נכתב במלאת עשרים שנים לחקיקת חוק החברות ומאה שנים לפסק הדין Dodge v. Ford, שעסק בשאלת תכליתה של החברה ובהיקף שיקול הדעת וחובותיהם של נושאי המשרה בה, בוחן את התמורות המשמעותיות שחלו מאז, […]
"מה עשה הכסף שלנו היום?" (חוסר) שקיפות בהצבעות הגופים המוסדיים באספות כלליות של בעלי מניות – עידו באום ועדי ארן בכל חודש מפריש ציבור העובדים בישראל משכרו לטובת קרן פנסיה או קופת גמל. הכסף מועבר לגופים מוסדיים שתפקידם להשקיע בכספי הציבור בנאמנות כחיסכון לטווח ארוך. מכוח השקעתם בחברות ציבוריות, הגופים המוסדיים הופכים לבעלי מניות שיש […]
אוריאל פרוקצ׳יה – הנחת היסוד של חוק החברות במבט לאחור מלאכת הכנתו של חוק החברות ללבוש סטטוטורי מחייב התפרשה על פני כשבע עשרה שנים. במהלכה של תקופה ארוכה זו העושים במלאכה הסתמכו על כמה הנחות יסוד שלאורן ניתן היה להתכנס לפתרונות ספציפיים. חלקן של הנחות יסוד אלה הוכיחו את עצמן במהלך השנים. החשובות שבהן הן […]
מיכל אגמון־גונן – התאגיד במשפט הפלילי – חישוב מסלול מחדש מאחורי ההגה של הפעילות הכלכלית בעולם כולו נמצאים התאגידים. לרבים מהם, בעיקר הגלובליים, יש יותר כוח כלכלי ופוליטי מהמדינות שבהן הם יושבים. מכירותיהם של חלק מתאגידים אלו עולים על התל"ג של מדינות רבות. מרבית הפעילות הכלכלית בארץ ובעולם מתבצעת באמצעות תאגידים. השפעת התאגידים על החברה […]
תמיר שאנן – מיסוי משפחות בישראל במאה העשרים-ואחת מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את המודל למיסוי תאים משפחתיים בישראל נוכח התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו במשקי הבית למן הקמת המדינה ועד ימינו. המודל למיסוי בני זוג התייחס במקור למשפחות שחיו בתקופה הוויקטוריאנית בבריטניה. מאז חקיקתו תוקן טלאי על טלאי במשך שנים ארוכות, יצר שעטנז בין מודל […]
אמיר וסרמן וצפנת מזר־לייסט – חובת פרסום תשקיף כקו ההגנה של ציבור המשקיעים השנים האחרונות העמידו במבחן את חובת פרסום התשקיף הקבועה בסעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. חובה ותיקה זו היא הוראת הדין הקובעת את תחולתו של חוק ניירות ערך, וממנה נגזר מתי עסקים המבקשים לגייס כספים מהציבור יהיו כפופים למסגרת הפיקוחית המשמעותית שמשית […]
איריס סורוקר – רגולציה של סיום הזיכיון פסיקת השופט דנציגר בפרשת בלום חושפת את הדרמה של הזכיינות, ומחייבת לעיין במוסד חשוב זה מנקודת שבר: כשהצדדים מצויים בסכסוך, ומי מהם מבקש לצאת מהקשר. סיום ההתקשרות מטלטל את הספינה החוזית כולה, וצפוי להשליך על כדאיות העסקה. הרגולציה של סיום הזיכיון מבנה את התמריצים הפועלים על הצדדים להתקשרות: […]
עידו באום, טל וינטרויב ודנה מנחם־ינאי – "חופש העיצוב" במבחן המעשה: עסקאות Going Private בישראל מפרספקטיבת עורכי הדין שתי טכניקות משפטיות מאפשרות לבעל שליטה לרכוש את חלקם של בעלי המניות מהציבור בחברה ציבורית, להפוך אותה לחברה פרטית ואף למחוק אותה מהמסחר בבורסה (תהליך המכונה "עסקת Going Private"). האחת, הצעת רכש מלאה עוגנה בחוק החברות. האחרת, […]
ידידיה שטרן – כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים – דיני חברות במבט השוואתי ולגלובלי. כל אחת משלוש הכלכלות המובילות – ארצות-הברית, גרמניה ויפן – נבדלת מחברתה בפרמטרים מרכזיים כגון מבנה הבעלות בהון, אתוס סוציאלי, מערך פוליטי, תשתית תרבותית ועוד. סביר להניח כי צורתו של המשטר והמבנה הנהוג בחברות עסקיות בכל אחת ממדינות אלו קשורה […]
מאיר חת – על דיני ההגבלים העסקיים סקירת ספרו של י' יגור "דיני ההגבלים העסקיים".
אליעזר גולדברג – הפיקוח על מגזר הצדקה בראי ביקורת המדינה. בדיחה ידועה מספרת על רב ששב הביתה מדרשת השבת, ושואלת אותו הרבנית: "על מה דרשת היום?" משיב לה הרב – "על מצוות הצדקה". שואלת הרבנית "נו, ואיך הייתה הדרשה ? " משיב לה הרב – "הצלחתי במחצית. הצלחתי לשכנע את העניים לקבל ". המחצית השנייה […]
יעקב בן שמש – על Outlawed Pigs, מאת דפנה ברק-ארז. ספרה המרתק והמהנה מאוד לקריאה של דפנה ברק-ארז עוסק בשינויים שחלו בהסדרה המשפטית בישראל של גידול החזיר ומכירתו, תוך ניסיון להתחקות אחר התהליכים החברתיים-תרבותיים שהביאו לשינויים אלה. ברק-ארז עוקבת, באמצעות מחקר היסטורי מעמיק ופרטני, אחר השינויים שחלו, משלהי תקופת המנדט ועד ימינו אלה, בהיקפם של […]
אוריאל פרוקצ'יה – שכר הבכירים והמשבר הכלכלי. זכור לי ויכוח שהתקיים ביני לבין פרופ' חת לפני כעשרים וחמש שנה. בימים ההם התחלתי לעבוד על חוק החברות החדש והפצתי טיוטות להערות של מומחים. בין היתר הבעתי את אמונתי בשוק החופשי ואת הלקח שנגזר מן האמונה הזו – שהרגולטור מחויב לרסן את כוחותיו ולצמצם את הרגולציה רק […]
איריס סורוקר – שיקולים תחרותיים בסוגיית התאימות. מוצרים מערכתיים (System Products) מבוססים על עבודה מתואמת. המדפסת המחוברת למחשב צריכה לתאום לדרך פעולתו. כרטיס הזיכרון צריך לתאום למצלמה הדיגיטלית. תכנת מחשב יישומית צריכה לפעול לפי הקודים של מערכת ההפעלה. מכשיר הדי.וי.די. או מצלמת הווידאו צריכים להקרין על מסך הטלוויזיה. במערכות משולבות מעין אלה, כמה רכיבים מופעלים […]
אומי לייסנר – תעשיית הלידה בישראל. כותרת המאמר וכך גם השימוש התדיר שנעשה במונח "סחר בנשים", מנסים לשקף את המציאות העכשווית שבה גופן של נשים יולדות הופך להיות מקור הכנסה של אחרים, רק בשל תהליך הלידה שהן עוברות. מטרת מאמר זה היא למפות את הדרכים המגוונות שבהן מופק כסף מן היולדות בישראל – כמעט תמיד על […]
חגי ויניצקי ומיכל טמיר – מודלים לתחולת צדק חלוקתי קונקרטי במשפט הפרטי. דיונים ב"צדק חלוקתי" מלווים את התפתחות המשפט מהמקרא דרך אריסטו ועד ימינו. במאמר זה ברצוננו להציע מודל תלת-שלבי. בשלב הראשון תיבחן שאלת תחולת הצדק החלוקתי הקונקרטי במשפט הפרטי באמצעות היקש מארבעת המודלים לתחולת זכויות יסוד במשפט הפרטי. בשלב השני ייבחר המודל הראוי לדעתנו. […]
עמיר ליכט – כוח גדול ואחריות גדולה: קווים לאחריותו של בעל שליטה בחברה רשימה זו מבקשת להתוות קווים לאחריותו של בעל שליטה לנוכח ההתפתחויות בפסיקה בעת האחרונה. משטר אחריות זה, שבמרכזו חובת ההגינות, הוא אחת הסוגיות הסתומות בדיני החברות שלנו בעת הנוכחית. גורם לכך שילוב של אתגר מעשי ניכר בעיצובה של אחריות בעל שליטה יחד […]
אברהם נ. טננבוים – האם ניתן להסכים על צדק חברתי? הערות על הגדלת העוגה ועל חלוקתה (על ספרו של יוסי דהאן "תיאוריות של צדק חברתי") מקובל להגדיר את המושג "צדק חברתי" כאופן שבו מתחלקים משאבי המדינה וחובותיה בין אזרחיה. אולם כיצד יחולקו הזכויות והעלויות בצורה "הוגנת"? ואיך נגדיר "הוגנות" בהקשר זה? הוגים ואידיאולוגים רבים עסקו […]
יניב מנו – חרם צרכנים: כלי הנשק האתי של הצרכנים כיום צרכנים ניחנים במודעות גבוהה באשר לאופן שבו משפיעות החלטותיהם הצרכניות על הסביבה, עד כי יש הרואים בכך את היווצרותו של צרכן מזן חדש – הצרכן האתי. התאגידים, שבאופן מסורתי לא מיהרו להציב את האתיקה בראש סדר עדיפויותיהם, החלו גם הם להבין שמדובר ביותר מאופנה […]
איריס סורוקר – בעקבות הספר: ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים החיבור מציג בפני הקוראים ספר בעריכתם של מיכל (שיצר) גל ומנחם פרלמן: ניתוח משפטי וכלכלי של דיני ההגבלים העסקיים (כרך ראשון). הספר עוסק באופן מעמיק ונרחב בניתוח התאוריה והדין של חוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח-1988 .החיבור מתמקד בפרקו של ד"ר עדי אייל: "הבסיס הכלכלי […]
פרנסס רדאי וערן גולן – חוקתיזציה של זכויות חברתיות – על "זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל" (יורם רבין ויובל שני עורכים) ואחרית דבר בעניין בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר הספר "זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות בישראל", בעריכת יורם רבין ויובל שני, מרכז אוסף מאמרים הדנים באספקטים שונים של זכויות האדם החברתיות […]
חיים זנדברג – לאן הולך הכסף שלך? פיקוח על עמלות גיוס תרומות באמצעות הטלפון ברשימה זאת אתמקד אך ורק בהיבט המיוחד של עלות גיוס התרומות המסחרי. השאלה שאעסוק בה היא : האם יש פסול בגיוס תרומות מסחרי כאשר העלויות גבוהות מאוד, והאם יש מקום להסדרה חקיקתית שתמנע פעילות כזאת, תפקח עליה או, לפחות, תבטיח מסירת […]
איריס סורוקר – השוק-שאחרי. ברשימה זו אציג את המקרה של השוק-שאחרי, ואעמוד על בעיית היעילות שממנה הוא סובל. אבחן את כשלי השוק המאפיינים שוק זה, כגון: עלויות המעבר, בעיית הקהל השכוי, בעיית המידע והחוזה הבלתי מושלם. בתוך כך, תיבדק מידת כוחו של השוק הראשוני לפקח על התנהגות אופורטוניסטית מצד היצרן בשוק-שאחרי. בהמשך אבחן שיקולי יעילות […]
מיכל (שיצר) גל – לקחו של יוסטיניאנוס: רפורמות נדרשות בחוק ההגבלים העסקיים. בהמשך לביקורת הנמתחת על חוק ההגבלים העסקיים, מטרתי ברשימה זה היא לדון, בקצרה, בתיקונים העיקריים הדרושים בו. לא למותר לציין כי סוגיית עיצוב הוראות חוק ההגבלים אינה סוגיה פשוטה כלל ועיקר. אין מודל אחד, אופטימלי , אשר פותר את הבעיות כולן. גם אם נניח […]
דיויד גילה – תמורות בהתייחסות להסדרים כובלים אנכיים. הסדרים אנכיים הם הסדרים בין ספק ללקוח, כגון הסדר בין יצרן מוצר לבין מפיץ מוצר, המוכר אותו הלאה; הסדר בין יצרן של חומר גלם לבין יצרן המשתמשבחומר הגלם על מנת לייצר מוצר חדש; הסדר בין ספק תשומה או שירות לבין פירמה המשתמשת בתשומה או בשירות לצורך עסקיה. […]
מאיר חת – גישות שונות לסוגיית התמחור הטורפני. תמחור טורפני הוא אחת מן הדרכים שעשוי לנקוט גוף, בעל כוח שוק, לשם סילוקו של מתחרה או לשם מניעת כניסתו של מתחרה חדש לשוק שהוא פועל בו. המושג "תמחור טורפני" מוכר בכמה שיטות משפט, אך ההתייחסות אליו אינה אחידה. אנו נציג כמה גישות לתופעה זו ונבחן לאורן […]