עלי בוקשפן – עשרים ומאה שנים לשאלת תכלית החברה – הצעה להתאמת סעיף 11 לחוק החברות לעידן התאגידי המודרני מאמר זה, אשר נכתב במלאת עשרים שנים לחקיקת חוק החברות ומאה שנים לפסק הדין Dodge v. Ford, שעסק בשאלת תכליתה של החברה ובהיקף שיקול הדעת וחובותיהם של נושאי המשרה בה, בוחן את התמורות המשמעותיות שחלו מאז, […]
"מה עשה הכסף שלנו היום?" (חוסר) שקיפות בהצבעות הגופים המוסדיים באספות כלליות של בעלי מניות – עידו באום ועדי ארן הגופים המוסדיים הם שחקנים מרכזיים בשוקי ההון המודרניים. במשק הישראלי יש להם תפקיד מרכזי במיוחד בתיעול יעיל של מקורות הון לחברות ובקידום הממשל התאגידי היעיל בחברות הללו, לטובת החברות ולטובת יציבותו וצמיחתו של המשק הישראלי […]
אוריאל פרוקצ׳יה – הנחת היסוד של חוק החברות במבט לאחור מלאכת הכנתו של חוק החברות ללבוש סטטוטורי מחייב התפרשה על פני כשבע עשרה שנים. במהלכה של תקופה ארוכה זו העושים במלאכה הסתמכו על כמה הנחות יסוד שלאורן ניתן היה להתכנס לפתרונות ספציפיים. חלקן של הנחות יסוד אלה הוכיחו את עצמן במהלך השנים. החשובות שבהן הן […]
מיכל אגמון־גונן – התאגיד במשפט הפלילי – חישוב מסלול מחדש מאחורי ההגה של הפעילות הכלכלית בעולם כולו נמצאים התאגידים. לרבים מהם, בעיקר הגלובליים, יש יותר כוח כלכלי ופוליטי מהמדינות שבהן הם יושבים. מכירותיהם של חלק מתאגידים אלו עולים על התל"ג של מדינות רבות. מרבית הפעילות הכלכלית בארץ ובעולם מתבצעת באמצעות תאגידים. השפעת התאגידים על החברה […]
תמיר שאנן – מיסוי משפחות בישראל במאה העשרים-ואחת מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את המודל למיסוי תאים משפחתיים בישראל נוכח התמורות הכלכליות והחברתיות שחלו במשקי הבית למן הקמת המדינה ועד ימינו. המודל למיסוי בני זוג התייחס במקור למשפחות שחיו בתקופה הוויקטוריאנית בבריטניה. מאז חקיקתו תוקן טלאי על טלאי במשך שנים ארוכות, יצר שעטנז בין מודל […]
אמיר וסרמן וצפנת מזר־לייסט – חובת פרסום תשקיף כקו ההגנה של ציבור המשקיעים השנים האחרונות העמידו במבחן את חובת פרסום התשקיף הקבועה בסעיף 15 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. חובה ותיקה זו היא הוראת הדין הקובעת את תחולתו של חוק ניירות ערך, וממנה נגזר מתי עסקים המבקשים לגייס כספים מהציבור יהיו כפופים למסגרת הפיקוחית המשמעותית שמשית […]
איריס סורוקר – רגולציה של סיום הזיכיון פסיקת השופט דנציגר בפרשת בלום חושפת את הדרמה של הזכיינות, ומחייבת לעיין במוסד חשוב זה מנקודת שבר: כשהצדדים מצויים בסכסוך, ומי מהם מבקש לצאת מהקשר. סיום ההתקשרות מטלטל את הספינה החוזית כולה, וצפוי להשליך על כדאיות העסקה. הרגולציה של סיום הזיכיון מבנה את התמריצים הפועלים על הצדדים להתקשרות: […]
עידו באום, טל וינטרויב ודנה מנחם־ינאי – "חופש העיצוב" במבחן המעשה: עסקאות Going Private בישראל מפרספקטיבת עורכי הדין שתי טכניקות משפטיות מאפשרות לבעל שליטה לרכוש את חלקם של בעלי המניות מהציבור בחברה ציבורית, להפוך אותה לחברה פרטית ואף למחוק אותה מהמסחר בבורסה (תהליך המכונה "עסקת Going Private"). האחת, הצעת רכש מלאה עוגנה בחוק החברות. האחרת, […]
ידידיה שטרן – כלכלת בעלי מניות או כלכלת קהלים – דיני חברות במבט השוואתי ולגלובלי. כל אחת משלוש הכלכלות המובילות – ארצות-הברית, גרמניה ויפן – נבדלת מחברתה בפרמטרים מרכזיים כגון מבנה הבעלות בהון, אתוס סוציאלי, מערך פוליטי, תשתית תרבותית ועוד. סביר להניח כי צורתו של המשטר והמבנה הנהוג בחברות עסקיות בכל אחת ממדינות אלו קשורה […]
מאיר חת – על דיני ההגבלים העסקיים סקירת ספרו של י' יגור "דיני ההגבלים העסקיים".