דיויד גילה – תמורות בהתייחסות להסדרים כובלים אנכיים

דיויד גילה – תמורות בהתייחסות להסדרים כובלים אנכיים.

הסדרים אנכיים הם הסדרים בין ספק ללקוח, כגון הסדר בין יצרן מוצר לבין מפיץ מוצר, המוכר אותו הלאה; הסדר בין יצרן של חומר גלם לבין יצרן המשתמשבחומר הגלם על מנת לייצר מוצר חדש; הסדר בין ספק תשומה או שירות לבין פירמה המשתמשת בתשומה או בשירות לצורך עסקיה. האבולוציה של ההתייחסות אל הסדרים אנכיים בדיני ההגבלים העסקיים הישראליים יכולה להתחלק לשלוש תקופות עיקריות: התקופה הראשונה מתאפיינת בפרשנות רחבה שלפיה כל ההסדרים האנכיים הם כובלים, ללא קשר להשפעתם
על התחרות. התקופה השנייה באה לידי ביטוי בתגובת הנגד של בתי המשפט האזרחיים לאנומליות של התקופה הראשונה. בתקופה זו הנטייה הייתה להשתמש בפרצות לשוניות בחוק על מנת להכריע כי הסדרים אנכיים לעולם לא יהיו כובלים, שוב, ללא קשר להשפעתם על התחרות. התקופה השלישית, הנוכחית, מתאפיינת בתגובת הנגד של רשות ההגבלים העסקיים לתגובת הנגד של בתי המשפט האזרחיים בתקופה השנייה. ביטויה של תקופה זו ביזמות לתיקון החוק, המבהירות כי הסדרים שאינם בין מתחרים ייחשבו ככובלים רק על סמך ניתוח כלכלי מעמיק של מידת פגיעתם בתחרות.