מיכאל קירש – מימוש זכויות הפרט וחירויותיו במסגרת סדר הדין הפלילי

המחברי המלומדים משה שלגי וצבי כהן זיכו אותנו בשנת 2000, במהדורה שנייה ונרחבת של ספרם "סדר הדין הפלילי", שהתפרסם עוד בשנת 1981 ותרם את תרומתו בשנים שבאו לאחר מכן להעמקת הידע המשפטי של העוסקים בתחום הפלילי,
מאז שנת 1981 חלו שינויים רבים בסדר הדין הפלילי, הן בחקיקה והן בהתפתחות הפסיקה בתחום, שינויימ אלה קיבלו ביטוי נרחב
במסגרת הספר.

The post מיכאל קירש – מימוש זכויות הפרט וחירויותיו במסגרת סדר הדין הפלילי appeared first on המשפט.

הספר נכתב בעיקרו להשכלתם של מי שאינם בקיאים בצד המקצועי-אקדמי של הנושא. על מטרה זו עונה דותן היטב בתיאורו התמציתי של קורות פסיקתו של בג"צ, פרקים אלה של הספר יכולים לשמש כמדריך נוח לקורות הפסיקה של בג"צ, אך מסתבר שלא תמיד שומר דותן על המקום לכתיבה אובייקטיבית ובלתי ביקורתית שהוקצה לו.

The post משה לנדוי – אקטיביזם שיפוטי appeared first on המשפט.

משפט הפרטי הוא ערש המשפט, עוד בטרם נוצרו המסגרות החברתיות שברבות הימים תקבענה חובות וזכויות ביחסים בין אדם לרשות, הוסדרו משפטית-נורמטיבית היחסים בין אדם לחברו, אלה הוסדרו על בסיס חכמת המשפט בין שוו נבעה ממקור אלוהי ובין שנוצרה על ידי הכמים או שופטים. התארגנות החברה האנושית במסגרת מדינתית, הביאה לנטילת חלק הולך וגדל מצד המחוקק, ההסדרת היחסים בין בני האדם. לתוך הסדרת יחסים אלה הוהדרו עקרונות שעניינם דאגה לרווחת ההברה והמדינה שלא תמיד נועדו להגן על אינטרסים פרטיים של אזרחים. כך נוצרו עקרונות המשפט הציבורי שחלחלו אל תוך המשפט הפרטי . היו שראו בחלחול זה איום על מעמדו המרכזי של המשפט הפרטי וקראו להוציאו מידי המחוקק האינטרסנט ולהחזירו אל חיק "חכמת המשפט"י, כיום ניטשטשו במידה רבה התחומים בין המשפט הפרטי והציבורי. זכויות יסוד ועקרונות יסוד ערכיים ונורמטיביים משמשים בשני תחומים אלה ומהווים תשתית משותפת להם.

The post טובה שטרסברג־כהן – עקרונות כלליים במשפט הפרטי appeared first on המשפט.

מבין זכויות האדם, החשובה מכולן היא כבוד -האדם. כבוד האדם משמעותו , ההכרה כי
האדם הוא יצור חופשי , המפתח את מפו ורוחו על פי רצונו. במרכזו של כבוד האדם מונחים
קדושת היי האדם והירותו. ביסוד כבוד האדם עומדת האוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש
הבחירה ותופש הפעולה של האדם, כבוד האדם היא ההירות של האדם לעצב את חייו ולפתח
את אישיותו כרצונו.

The post אהרן ברק – כבוד האדם – הרצאה appeared first on המשפט.

לאחרונה נתן בית המשפט העליון החלטה בבג"צ 97/2814 ועדת המעקב העליונה לענייני החינוך הערבי בישראל נ' משרד החינוך, התרבות והספורסי העוסק בסוגיית האפליה התקציבית של מוסדות החינוך הערביים בישראל. פסק דין זה מהווה פרק נוסף בסדרה
ארוכה של פסקי דין העוסקים באפליה תקציבית של המיעוט הערבי בישראל, ברשימה זו נסקור את פסק הדין בעניין ועדת המעקב, וכן פסיקה קודמת העוסקת בנושא זה של אפליה תקצימת. בסופה של הסקירה נתייחס בקצרה לשני עניינים עקרוניים המתעוררים אגב הדיון בעתירות מסוג זה: הבעיה הראייתית ובעיית הסעד בבג"צ.

The post יורם רבין ומיכל לוצקי – האפליה התקציבית המתמשכת של המגזר הערבי appeared first on המשפט.

ביום 4 ביוני 1999 , ניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה פסק דין תקדימי, ע"ע 99/164 פרומר – רדגארד בעשפי , אשר שינה את ההלכה הקיימת בנוגע לסעיפי הגבלת עיסוק ומניעת תחרות בהסכמי עבודה בכלל, ובחברות "היי-סק" בפרט. פסק הדין שינה באופן
מהותי את "כללי המשחק" בתחום אי-התחרות שבין עובדים לטעבידיהם ובין חברות לבין מתחריהן, על פרשת צ'ק פוינם נמתחה ביקורת רבה והיו מי שנשאו עיניהם למוצא פיו של בית המשפט העליון, עת יגיע מקרה דומה לפתחו, ואכן, ביום 28 באוגוסט 2000 , ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין, ע"א 96 /6601). וע System AES נ' סעדי, המהווה אולי את המילה האחרונה בנושא, דא עקא שבפרשת סער, חזר בית המשפט העליון על המגמה החדשה אשר הותוותה בפרשת צ'ק פוינש. בסקירה קצרה זאת נבהיר את המצב המשפטי אשר קדם לפרשות צ'ק פטנט וסעד ונציג את ההלכות החדשות.

The post עופר רביד – הגבלת עיסוק לעיסוק בלתי מוגבל appeared first on המשפט.

The post נילי קרקו־אייל ורון ורד – פיצוי גלובלי לניזוק בגין הוצאות רפואיות בעקבות ע"א 96 /6431 בר זאב נ' מוחמד appeared first on המשפט.

ברשימה זו אעסוק בפסק הדין בעניין הר-שפי, אשר הורשעה בסעיף של אי-מניעת פשע:
אי-מניעת רצח ראש הממשלה. תחילה אבחן את הוראות החוק וההלכה הפסוקה בנושא זה,
בהמשך אדון בפסק הדין בעניין הר-שפי, וכשכל זאת באמתחתנו אנסה לגבש דעה ולסכם.

The post מיכל פרידלנדר – אי-מניעת פשע: היקפה הראוי של העברה לאור פסק הדין בעניינה של מרגלית הר-שפי appeared first on המשפט.

בית המשפט לענייני משפחה הוקם על פי חוק מיוחד שנתקבל בכנסת בשנת 1995 , הוא חוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה- 1995. בית המשפט מקביל בדרגתו לבית משפט השלום, וערעורים על פסקי דינו נשמעים בפני בית המשפט המחוזי, בית המשפט קיים מזה כשש שנים בלבד ) ובכמה מחוזות שיפוט אף למטה מתקופה זו(, כך שהוא עדיין נמצא בהיתוליו. מכאן גם ניתן להבין, ובשים לב ל"תקופת חייו" הקצרה של בית המשפט, שפסק דין כה חשוב בעניין סמכותו , כמו פסק הדין בעניין הבס, ניתן אך לפני זמן קצר יחסית.

The post עמוס זמיר – בית המשפט לענייני משפחה – סמכויותיו הנרחבות appeared first on המשפט.

ביום 3.1.13 ניתנה הכרעה שיפוטית ראשונה בישראל , בעניין אחריותו של מריץ מניות,
שהשתמש באתר אינטרנט פיננסי לצורך ביצוע פעולותיו. הערה זו מנתחת הכרעה תקדימית
זו.

The post אסף ברם – דיון משפטי ראשון בהרצת מניות באינטרנט appeared first on המשפט.

ב -21.6.2000 עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק כליאתם של אנשי כוחות אויב שאינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה. בחלקה הראשון של רשימה זו נסקור את הרקע להצעת החוק , על רבדיה העובדתיים , המשפטיים והחקיקתיים, בהלקה השני , נבהן את ההצעה באורח ביקורתי ונטען כי היא אינה עולה בקנה אחד עם הוראות המשפט הבינלאומי ואף אינה עומדת במבהן חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בחלקה המשלישני של הרשימה נצביע על פתרון חלופי להצעה.

The post ארנה בן־נפתלי ושרון גלייכגויטש – כליאתם של אנשי כוחות אויב שאינם זכאים למעמד של שבויי מלחמה appeared first on המשפט.

define both domains, has begun to shift. Increasingly, "home" becomes indistinguishable from "work". Yet, at the same time, society strains to celebrate traditional understandings of childhood and of the parent-child relationship

The new dynamic, which defines the domestic sphere through metaphors that once applied to the marketplace and through metaphors that once distinguished the home, appears more fragile than the old dynamic, which relied on context to differentiate a view that prized status (at home) from a view that prized contract (at work). It is not clear whether the family will be preserved as a domain defined through love and loyalty.

It is not clear whether the vision undergirding Baker v . State can long co-exist with that undergirdng Troxel v. Granville. But, it is clear that the law, reflecting the larger society, has been shaken by a monumental shift in understandings of relationships "at home", and that society and the law struggle to integrate a view of family "as enduring community" with a view of family as a collection of autonomous individuals, committed to choice and bargain.

The post The Transfomation of American Family Law – Janet L. Dolgin appeared first on המשפט.

ברשימה זו אתמקד בפסיקות של בתי המשפט שיישמו את תאוריית השימוש הלא ראוי, עיון בפסיקתם של בתי משפט אלה מגלה שהתאוריה יושמה על מערכות יחסים מסוימות, אך נדחתה במערכות יחסים אחרות, כשקיים ההשש שזהותם המגדרית של הצדדים הרלוונטיים הוותה שיקול בקביעת הנורמה המשפטית החלה על מערכות היחסים , ובתוצאה נגזרת על הכלל המשפטי בנוגע לשימוש במידע פנים. מטרת הדיון היא, אפוא, לברר האם הבהנה טגדרית שכזאת אכן קיימת, ואם כן, מהן הסיבות להבחנה זו ומהן השלכותיה של הבחנה שכזו.

The post אסף ברם – שימוש במידע פנים על ידי גורמים חיצוניים לחברה – האם בני זוג חסינים מתחולת האיסור ? appeared first on המשפט.

מטרתו של מאמר זה היא להציג את המהקרים העדכניים ביותר בתחום ואת הגישות השונות בנוגע לגישור בגירושין , תוך הבלטת מושג המגדר , וכן לעדכן על הנעשה בישראל בנוגע למעבר לגישור בגירושין, הן מבחינת השינויים הנורמטיביים והן מבחינת הנעשה בשטח. הצגה זו באה כרקע למחקר שנמצא בעיצומו בנוגע לגישור בגירושין בישראל.

The post רינה בוגוש, רות הלפרין – קדרי ויעל רונן – מגדר וגישור בהליכי גירושין appeared first on המשפט.

במאמר זה אנו מבקשים לעמוד על מאפייני תפיסת עולם הדשה בתחום המשפט, הדוגלת
בהענקת אוטונומיה לקטינים , במידת האפשר , ועל ראשית המעבר מפטרנליזם לאוטונומיה
בפסיקה הישראלית בעניין זכויות הילד.

The post יחיאל ש ' קפלן – זכויות הילד בפסיקה בישראל – ראשית המעבר מפטרנליזם לאוטונומיה appeared first on המשפט.

בפסיקה האזרחית, הוכרה זכותו של הילד כבעל דין נפרד בענייני מזונות, עד כדי כך שנפסק כי התדיינות או הסכמים בין הורים, במסגרת הליכי גירושין, בעניין מזונות הילד אינה חוסמת את דרכו של הילד לתביעה נפרדת ועצמאית בנושא מזונותיו , אפילו אם ההורים ייצגו או התיימרו לייצג את ילדמי. לעומת זאת, השאלה בדבר החזקת הילד נתפסה כעניין שבין ההורים ולא הוכרה זכות הילד כבעל דין נפרדי, יש מקום רב לביקורת על תפיסה זו , כפי שיפורט בהמשך. בכל אופן , חידושי חקיקה ופסיקה מבטאים את המגמה החדשה להכרה בזכות הילד כבעל דין בענייניו , לרבות בעניין החזקתו . מאמר זה בא להוכיח, כי יש להרחיב את ההלכה הפסוקה בעניין מעמד הילד כבעל דין נפרד בנושא מזונותיו , אף לנושא החזקתו.

The post מיכאל קורינאלדי – מגמות חדשות בדיני החזקת ילדים appeared first on המשפט.

המאמר פותח בסקירה ובניתוח של המודלים העיקריים להכרה בזוגיות חד -מינית ושל ההסדרים המיוחדים למספר מדינות ספציפיות. לאחר מכן מציג המאמר שני טיעונים מרכזיים: ראשית, כעולה מן ההשוואה בין ההסדרים השונים, אין במודלים האלטרנטיביים לנישואין משום הקניית שוויון זכויות להומוסקסואלים וללסביות, באשר מוסד הנישואין מקנה מספר רב יותר של זכויות וחובות לבני הזוג; שנית, גם לו היו המודלים האלטרנטיביים מקנים את אותן ההטבות והחובות הנובעות ממוסד הנישואין , הרי שמבחינה הצהרתית, הם עדיין היו מהווים הסדרים "נפרדים אך שווים" למוסד הנישואין ועל כן מותירים את קבוצת ההומוסקסואלים והלסביות בעמדת נחיתות, בבחינת אזרחים סוג ב', מסקנת המאמר הנה כי רק פתרון שבמסגרתו ייפתח מוסד הנישואין גם לזוגות חד-מיניים, כפי שנעשה בהולנד, יענה על דרישת השוויון, וכי הסדרים אלטרנטיביים מגלמים תפיסה של מערכות היחסים ההד-מיניות כפחותות ערך בהשוואה לקשרי הזוגיות ההטרוסקסואלית; יש בהם כדי להנציח סטראוטיפים ודעות קדומות כלפי הומוסקסואלים ולסביות ולשלול מהם את הזכות לבחור באופן שווה כיצד להסדיר את מערכות יחסיהם.

The post יובל מרין – נישואין בין בני זוג מאותו המין והכשל שבאלטרנטיבות לרגולציה משפטית של זוגיות חד-מינית* appeared first on המשפט.

באנו אל היכל המשפט וברצוננו להבין את אשר נעשה בהיכל מכובד זה של החברה הישראלית. זאת נעשה דווקא בין השבילים הנפתלים של תחום "דיני המשפחה" בישראל, תחום קרוע ומאוחד כאחד, בין דתיות לבין חילוניות, בין התקדמות בינלאומית לבין שמרנות מקומית, הגענו לצומת דרכים בתחום זה, צומת המערב שני נושאים מורכבים מאוד: נושא השינוי בתפיסת מושג "התא המשפחתי" ונושא "טובתו של הילד" – צומת אליו הוביל אותנו פסק הדין בעניין ברנר-קדישי. פסק דין זה עוסק בשאלת האימוץ של שתי נשים החיות כזוג נשוי לכל עניין ודבר, ודן למעשה בשאלת סמכות הרישום של פקיד הרישום במשרד הפנים. מאמר זה יוצא מפסק דין זה ומנסה להבין את השלכותיו, ותו לא, מכאן שבדיון זה נפסע צעד אחר צעד במבנה הלקות מאותו עולם מושגי בו אנו עוסקים: נפתח ב"קדם משפט", בו נתוודע לסיפורים המשפטיים הרלוונטיים לענייננו זה, נמשיך ב"המשפט", בו ננסה להבין באיזה דיון משפטי עסקינן ובאיות, אולי, היינו אמורים לעסוק, ונסיים ב"לאחר משפט", בו ננסה להבין את משמעויות אותו פסק דין.

The post חנן גולדשמידט – "תעודת הזהות המפוספסת של משפחת ישראלי" – השלכות משפטיות של הפסיקה בנוגע לאימוץ על ידי זוג חד-מיני appeared first on המשפט.

החלק הראשון של מאמר זה בוחן את הניגוד הקיים בין סובלנות לנאורות ומעמת שני סוגים של סובלנות: סובלנות ביקורתית וסובלנות אגנוסטית, החלק השני סוקר את ההיסטוריה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית, ומראה כי הצלחתה יכולה להתבסס על קואליציה שבין "נאורים" לבין "סובלניים". סובלנות כלפי המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית הייתה אפשרית דווקא בשל אופייה השמרני של התברה והדומיננטיות של "ערכי המשפחה" (ההטרוסקסואליים), דווקא ההצלחה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית להביא עניינים הנוגעים למיניות אל השיח הפוליטי בישראל , מאיימת על השלמתה של מהפכה משפטית זו.

The post אלון הראל – עלייתה ונפילתה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית appeared first on המשפט.

מטרתה של רשימה זו הנה לקעקע את הטענה כי יש להתייחס לאלימות במשפתה באופן סלחני בגין היותה תופעה המתרחשת ב"עולמם הפרטי" של הקרבן ושל התוקף האלים, בשונה מהכתיבה הפמיניסטית שתוזכר להלן , המבקרת את הדיכוטומיה בין המישור הפרטי לציבורי בעיקר על רקע ההטיה המגדרית המצויה בבסיסה, 'הרי שהעמדה המוצגת כאן תבוסס בעיקר על מגמה כללית הקיימת בדיני זכויות האדם של המשפט הבינלאומי של הגדרה מחדש של היקף אתריות המדינה להפרות זכויות האדם בשטחה, שתוצאתה, בין היתר, הנה זניחת הדיכוטומיה המסורתית בין הפרות זכויות אדם על ידי רשויות ציבוריות )להלן : הפרות ציבוריות( לבין הפרות על ידי פרטים )להלן : הפרות פרטיות(. הואיל ודיני זכויות האדם של המשפט הבינלאומי מייצגים סטנדרט אוניברסלי , שעל המדינות השונות להתאים את דיניהן לפיו, הרי שלדיון במישור הבינלאומי השלכה ברורה גם על המצב בתוך ישראל פנימה. למעשה, יש לראות במאמר זה משום קריאה למערכת המשפטית בישראל לאמץ מתודה פרשנית של זכויות אדם דומה לזו הקיימת במשפט הבינלאומי.

The post יובל שני – ביתי אינו מבצרי : אלימות במשפחה כסוג של עינוי אסור על פי המשפט הבינלאומי appeared first on המשפט.

נושא מאמר זה הוא פסק הדין מספטמבר 2000 של בית המשפט לערעורים באנגליה בעניין ניתוח להפרדה שתי תאומות סיאמיות שתוצאתו הישירה הנה מותה של אחת מהתאומות דקות ספורות לאחר ניתוה ההפרדה, כשללא ההפרדה היו צפויות שתיהן למות בפרק זמן של כשישה חודשים. בפסיקתו , דן בית המשפט בהגנת הצורך בהקשר של עברת הרצה, ויישם אותה במקרה זה על אף ההתנגדות המסורתית של המשפט המקובל להגנה זו. בית המשפט נעזר, בין היתר, גם בעמדת המשפט העברי לגבי הפרדת תאומים סיאמיים הכרוכה במותו של אחד מהם, כדי להגיע להחלטתו בפרשה זו.

The post דניאל סינקלר – דוחין נפש מפני נפש: היבטים משפטיים והלכתיים בסוגיית הפרדת תאומים סיאמיים appeared first on המשפט.

עניינו של מאמר זה בשאלה האם רשאי מעביד לדרוש מעובד לעבור בדיקה רפואית בעת קבלתו למקום העבודה או במהלך עבודתו , בנושא זה קיימים היבטים ספציפיים המוסדרים על ידי המחוקק, אותם אציג בהמשך, אולם לנושא בכללותו טרם ניתנה תשובה, ועדיין
נדרש איזון בין זכותו של המעביד לקבל מידע על מצב בריאותו של העובד לבין זכותו של העובד לפרטיות ולאוטונומיה על גופו.

The post מיכל לוצקי – האם ניתן לדרוש מעובד התייצבות לבדיקה רפואית? appeared first on המשפט.

שחרור בערובה של תושבי השטחים

האם ניתן להבטיח התייצבותם לדין של נאשמים, שהם תושבי השטחים, שהועברו לרשות הפלשתינאית במסגרת הסכמי אוסלו, בדרך של שחרור בערובה? שאלה זו תעמוד במרכזו של מאמר זה, מטרתו של המאמר היא לבסס, בעזרת נתונים אמפיריים, את ההלכה המסתמנת לאחרונה בבית המשפט העליון, לפיה ניתן וראוי לשחרר בערובה נאשמים תושבי השטחים, אמנם כן, על פי הלכה זו , ביחס לנאשמים אלה קיים חשש לכך, שאם הם לא יתייצבו לדין מרצונם , אזי רשויות אכיפת החוק הישראליות לא תוכלנה לאכוף עליהם להתייצב למשפטם . אולם, את החשש האמור ניתן להסיר, כך העמדה המסתמנת בפסיקה וכך היא טענתנו, באמצעות ערובה כספית מתאימה. הנתונים האמפיריים המבססים את טענתנו האחרונה עניינם החלטות שחרור בערובה שניתנו בבית משפט השלום בירושלים בשנים 1997- 1998.

The post בלה כהנא וחיה זנדברג – שחרור בערובה של תושבי השטחים appeared first on המשפט.

שימוש בתובענות ייצוגיות נעשה פופולרי בעת האחרונה והן מהוות מכשיר יעיל שיש התולים בו תקוות רבות בתחומים מגוונים, החל בתרמית ואי-גילוי של מנהלים ובעלי שליטה בהברות לבעלי מניותיהן – וכלה בטענות צרכניות; למן טענות נגד ניהול בלתי תקין ובלתי חוקי של חברות – ועד גבייה בלתי חוקית של אגרות, דמי היוון והיטלים, עם זאת, נראה שנוצר פער בין העמדות המוצהרות של בתי המשפט לבין האפשרות המעשית להשתמש במכשיר זה.

The post משה טלגם – תובענה ייצוגית – יישומים בפסיקה בישראל appeared first on המשפט.

ברשימה זאת ביקשתי ללמד מעט סנגוריה על מדיניות מנהל מקרקעי ישראל, ככל הנוגע לשינוי ייעוד קרקע חקלאית. ביקשתי לתמוך בגישה המחייבת התחשבות מיוחדת בזכויותיו של החוכר החקלאי, הן ככל הנוגע להעדפתו כחוכר בייעוד החדש, הן ככל הנוגע לתנאי ההחזקה המחודשים והן ככל הנוגע לחישוב הפיצוי המגיע לו, אם יוותר על ההטבות להן הוא ראוי. ההחזקה והעיבוד של קרקע חקלאית היוו בעבר הלא רחוק עילות משמעותיות ביותר להפרטת זכויות השלטון בארץ ישראל למחזיק ולמעביד, מדיניות המעניקה לחוכרים זכות קדימה לרכישת הבעלות מן המחכיר אושרה בשנת 1986 על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם, כמדיניות אשר יש בה כדי לקדם צדק חברתי. ביקשתי לערער על הניסיון לנשל את החוכר החקלאי מכל זכות בקרקע חקלאית ששינתה את ייעודה, וגם על הגישה שלפיה כל מטרתו של הפיצוי היא להתגבר על סרבנות שרירותית של חוכרים לפנות מקרקעין, ולחסוך את ההוצאה הבירוקרטית הכרוכה בהליכי פינוי. ביקשתי להטיל ספק בתחושה כי החוכר החקלאי מקבל "מתנות חינם".

The post חיים זנדברג – בזכות ההתחשבות בחוכרי קרקע חקלאית appeared first on המשפט.

פטרנליזם , תקנת הציבור
והמונופול הממשלתי בשוק ההימורים

מטרתו הממוקדת של מאמר זה היא לבחון באופן ביקורתי את המבנה המשפטי הקיים של שוק ההימורים במדינת ישראל . מבנה המתאפיין מהד בהטלת מגבלות קשות, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי , על האפשרות לקיים הימורים פרטיים, ומאידך בפריחתו של היצע הימורים בחסות ממשלתית, המופעל בעיקרו על ידי שני גופים ציבוריים: מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט. התזה המרכזית שתוצג להלן היא שיש מקום לבטל את המונופול הממשלתי בשוק ההימורים, ולהמירו במשטר של פיקוח ממשלתי באמצעות רישוי. עם זאת, עיקר המשקל מצוי בעיני לאו דווקא במסקנה הסופית, אלא בנימוקים השונים שיפורטו להלן – נימוקים אשר יש בהם, לעניות דעתי, כדי להרחיב את הבסיס העיוני ההכרחי לשם קיום דיון ציבורי מעמיק וענייני בנושא מורכב זה.

The post עופר גרוסקופף – פטרנליזם , תקנת הציבור והמונופול הממשלתי בשוק ההימורים appeared first on המשפט.