נושא מאמר זה הוא פסק הדין מספטמבר 2000 של בית המשפט לערעורים באנגליה בעניין ניתוח להפרדה שתי תאומות סיאמיות שתוצאתו הישירה הנה מותה של אחת מהתאומות דקות ספורות לאחר ניתוה ההפרדה, כשללא ההפרדה היו צפויות שתיהן למות בפרק זמן של כשישה חודשים. בפסיקתו , דן בית המשפט בהגנת הצורך בהקשר של עברת הרצה, ויישם אותה במקרה זה על אף ההתנגדות המסורתית של המשפט המקובל להגנה זו. בית המשפט נעזר, בין היתר, גם בעמדת המשפט העברי לגבי הפרדת תאומים סיאמיים הכרוכה במותו של אחד מהם, כדי להגיע להחלטתו בפרשה זו.