החלק הראשון של מאמר זה בוחן את הניגוד הקיים בין סובלנות לנאורות ומעמת שני סוגים של סובלנות: סובלנות ביקורתית וסובלנות אגנוסטית, החלק השני סוקר את ההיסטוריה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית, ומראה כי הצלחתה יכולה להתבסס על קואליציה שבין "נאורים" לבין "סובלניים". סובלנות כלפי המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית הייתה אפשרית דווקא בשל אופייה השמרני של התברה והדומיננטיות של "ערכי המשפחה" (ההטרוסקסואליים), דווקא ההצלחה של המהפכה המשפטית ההומוסקסואלית להביא עניינים הנוגעים למיניות אל השיח הפוליטי בישראל , מאיימת על השלמתה של מהפכה משפטית זו.