הלשון המקצועית המשמשת את המשפטנים בעבודתם, בין אם מדובר בלשון החוק, לשון חוזה או בלשון הטיעונים בבתי המשפט, נודעת לשימצה בקרב הציבור הרחב בדייקנותה הקפדנית, בקרירותה ובדלות הסמלים, הדימויים והאמצעים הספרותיים המשולבים בה. למרבה הצער, מרבית פסקי הדין הניתנים על ידי בתי המשפט בערכאות השונות אינם שונים בעניין זה באופן משמעותי.

The post יבין רוכלי – ספרות בשימוש המשפט appeared first on המשפט.

האם בסיסי המס שבשיטות הגבייה השונות זהים או שונים? ב. מהי המשמעות הכלכלית (עודף נטל מס) של השוני? ג. האם בשל קיומן של שתי שיטות גבייה שונות במקביל לא נוצר מצב שבו על אותו ערך מוסף מוטל מס פעמיים? לחילופין, האם לא נוצר מצב לפיו חלק מן הערך המוסף איננו מחויב במס כלל וזאת שלא על פי כוונה מפורשת של המחוקק? ד. מאיזה טעם בחר המחוקק בשתי שיטות גבייה שונות? ה. איזו שיטת מס עדיפה? ו. האם ניתן להטיל את שיטת המס העדיפה על כלל המשק? מטרת רשימה זו היא לבחון ולברר שאלות אלו. לבחינה זו יש חשיבות עיונית ומעשית, במיוחד לאור האפשרות לשלב (באמצעות הטלת מס שכר ורווח על כלל המשק) בין מנגנוני מס הכנסה ומע"מ, ובכך להביא להפחתה מהותית בעלות המינהלית של גביית המיסים בישראל.

The post דורון לוי ויורם עדן – גביית מס ערך מוסף בישראל appeared first on המשפט.

דיני החברות בישראל אינם מספקים פתרונות משביעי רצון בשאלת ההסדרים
החלופיים לפירוק, כגון מוסד שיקום, הסדר נושים, ארגון מחדש וכיוצא באלו.
למרות שהפירוק הוא סעד קיצוני ביותר, פקודת החברות אינה מעניקה סעד ביניים,
המאפשר לנושים לפדות את חובותיהם מבלי להביא את החברה לקיצה. למרות
שינוי המגמה בעניין זה בחקיקה האנגלית, עדיין הנחת היסוד בפקודת החברות
היא כי דין חברה חדלת פירעון כדין פושט רגל. נושיה של החברה זכאים לקבל את
כספם, ולצורך זה הם רשאים לבקש את פירוקה, לכנס את נכסיה, לממשם ולפדות
מתוכם את חובם, בהתאם לסדרי הנשייה.

The post יוסי כהן – הערה לחקיקה – שיקום חברות והסדרים חלופיים לפירוק appeared first on המשפט.

מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את החלטתו של בית הדין להגבלים עסקיים
(להלן: בית הדין) בערר 2/94 תנובה מרכז שיתופי לשיווק נ' הממונה על ההגבלים
העסקיים (להלן : ערר תנובה).

The post דיוויד גילה – הערת פסיקה: ערר 2/94 תנובה מרכז שיתופי לשיווק נ' הממונה על ההגבלים העסקיים appeared first on המשפט.

הצעת חוק החברות החדש קובעת כי דירקטור שהוגש נגדו כתב אישום יועבר
מתפקידו. הוראה זו פוגעת בזכות להליך ראוי. האם היא עומדת במבחני חוק
יסוד : כבוד האדם וחירותו? "גזר הדין אינו ניתן בבת אחת, ההליך מתקדם בהדרגה עד שהוא הופך לגזר
דין" אומר הכומר לק' ב"משל על המשפט" המופיע בספר המשפט של קפקא.

הכומר מתאר תהליך הנבנה מעצמו, הנטול למעשה שליטה נראית לעין. הטענה של ק' לפיה אינו אשם, נדחית בטיעון: "אבל כך נוהגים כל הנאשמים לדבר". פתיחתו של הליך פלילי נגד אדם כרוכה כמעט מתחילת הדרך בתהליך הדרגתי של סטיגמטיזציה או הקלנה. חזקת החפות, בהיותה כלי משפטי, אינה יכולה לתת מענה מלא לאותה הקלנה המשקפת מציאות עובדתית. ההקלנה ניוונה מעצם קיום ההליך. ההנחה היא שרשויות התביעה עושות את עבודתן באמונה ואם כך, גרעין החשד אינו בנוי על אדני שווא. הוא גם מקבל חיזוק מכלי התקשורת השונים אשר עמדתם יכולה להיות מוטה לכיוון המאשימה. האינפורמציה המתקבלת מכתב האישום תומכת בקו זה. הטענה של חוסר אשמה, לעומת זאת, היא טענה המועלית תדיר, כאמור, על ידי נאשמים רבים.

The post בועז אוקון ועודד שחם – הגשת כתב אישום כעילה להעברת דירקטור מתפקידו: הערה אגב הצעת חוק החברות החדש appeared first on המשפט.

מאמר זה נועד לבחון את הפתרונות שהוצעו בחוק החברות הממשלתיות
לבעיות הכרוכות במינויים של דירקטורים. זאת הן מן הבחינה העיונית והן לאור
הניסיון שהצטבר במהלך שלוש שנות כהונתה של הוועדה הציבורית. כל זאת
במגמה לשפר ולייעל את ההליכים והתבחינים הנוגעים לבחירת המועמדים. במבט
רחב יותר ניתן , אולי, להפיק לקהים מפתרונות אלה ולהחילם על שטחי פעולה
אחרים בהם יש לשרי הממשלה סמכות למנות את המועמדים הנראים להם –
לכהונות חשובות, ולמשרות אחראיות ביותר. חוק החברות הממשלתיות מנסה
לפתור שורה של בעיות בדרך של איזונים, בעיקר, וכשהפתרון לא נמצא בידו –
נקט המחוקק בדרך של בלימה. כך, למשל, חיפשה הכנסת פתרון נאות שיהווה
איזון לסמכות השרים למנות את מועמדיהם הם.

The post מרדכי בן-דרור – מינוי דירקטורים על פי חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 appeared first on המשפט.

ראובן, נהג רכב, פגע בשרה. שרה הובהלה לבית חולים ושם, עקב רשלנות הרופאים, הוחמר מצבה. שרה הגישה תביעה נגד ראובן ונגד חברת הביטוח של ראובן. חברת הביטוח חויבה לשלם פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. האם חברת הביטוח של ראובן זכאית לרכוש מבית החולים שיחזיר לה את הסכום ששילמה לשרה בגין הנזק שנגרם לה בבית החולים? שאלה זו הייתה שנויה במחלוקת בין בתי המשפט המחוזיים. בית המשפט העליון השיב על כך בשלילה בעניין חוסיין. ברשימה זו אבחן את ההלכה שנקבעה בפסק הדין, את הנימוקים שנתן בית המשפט ואטען כי, בכל הכבוד, הלכה זו גורפת מדי; היא מרחיבה מעבר לנדרש את הסטייה מהעיקרים הנזיקי על פיו כל מזיק נושא כנזק שהוא גרם; היא גורמת לפגיעה בקניינם של חברות הביטוח ושל ציבור המבוטחים, במידה שעולה על הנדרש ; וכמו כן אטען כי יש להעדיף על פניה גישה המשיבה תשובה חיובית לשאלה דלעיל.

The post תמר קלהורה – זכות החזרה של חייב על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על החייב לפי פקודת הנזיקין: לאור ע"א 3765/95 חוסיין נ' טורם appeared first on המשפט.

ניתן לנסח, בלשון לא משפטית, את מהותה של עוולת הרשלנות בנזיקין כהנחיה
לפרטים: "נהגו כהלכה". המזיק, אשר בגין פעילותו ארעה תאונה, אינו חייב
לפצות את הניזוק בגין נזק שנגרם לו , אם המזיק לא "התרשל" – כלומר אם רמת
הזהירות בה נקט היא לפחות כמו זו בה היה נוקט בנסיבות העניין "האדם הסביר".
מטרת הדברים כאן היא לתאר את תהליך קביעתה של רמת הזהירות של האדם
הסביר (היינו, את הגדרתה של "התרשלות") ובאמצעות כך להאיר מספר מאפיינים
מרכזיים של אמצעי זה להכוונת התנהגות.

The post ברק מדינה – הכוונת התנהגות באמצעות עוולת הרשלנות – דיני הנזיקין בראי תורת הבחירה החברתית appeared first on המשפט.

שני סיפורים עובדתיים, שאינם דמיוניים לחלוטין, ידגימו את הבעיה בה עוסקת
רשימה זו.
א. פלוני, מרצה באוניברסיטה, נפגש עם אלמוני, עוזר ההוראה שלו, בחדרו. פלוני מודיע לאלמוני כי הסתבר לו שאלמוני לא סיים את כתיבת עבודת הדוקטורט שלו והוא אינו בעל תואר דוקטור, כפי שהציג עצמו ברבים. הפגישה האמורה מתקיימת בשעת ערב מאוחרת, לאחר סיום הלימודים, כאשר פלוני משוכנע כי הבניין נטוש וכי הדברים אותם הוא משמיע באוזני אלמוני לא יגיעו לאוזניו של איש, פרט לנוכחים בחדר עצמו. מסתבר בדיעבד כי אחד הסטודנטים, שחפץ להיפגש עם פלוני, הגיע למקום מספר דקות לאחר שפלוני וידא כי אין איש במקום והאזין לנאמר בין השניים.
ב. בפגישת מחזור, שנערכת שלושים שנה לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה, מספר פלוני לפלמוני כי בעת שביקר לאחרונה בארצות-הברית פגש שם את חברם למחזור, אלמוני, וכי האחרון אינו עוסק כלל במקצועו, אלא מנהל רשת מסערות מצליחה. פלוני אינו יודע כי אלמוני נוהג לספר לחבריו, ביניהם פלמוני, כי הוא מועסק על ידי חברה גדולה ומצליחה ועוסק בתחום המקצועי אותו למד באוניברסיטה. האם יוכל אלמוני לתבוע את פלוני על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

The post אורי צור – לשון הרע – עוולת רשלנות? appeared first on המשפט.

סיפור המעשה שנפרס בפני בית המשפט העליון בע"א 5664/93 כנען נ' united state of america הוא ללא ספק אחד מהציוריים והמרתקים שידע המשפט הישראלי בשנים האחרונות. בנוסף לשמו הסמלי של פסק הדין, אשר כולי תקווה
כי אין הוא בגדר נבואת זעם בנוגע ליחסינו עם הטובה שבידידותינו, יש בפסק הדין את כל המרכיבים של מבחן טוב בדיני קניין: גב' כנען, בעלת חנות בשוק הפשפשים ביפו, רכשה מרוכלת אחרת בשוק שתי תמונות 'קיטש' תמורת 250 ש"ח. לאחר מספר ימים הבחינה, שעה שניקתה את התמונות והסירה את מסגרותיהן , בשם "ראובן" ובמדבקה של המוזיאון היהודי. הדבר עורר את חשדה, ובעקבות כך פתחה בבירורים. בדיקותיה העלו כי מדובר בתמונות מקוריות של הצייר ראובן רובין אשר שוויין כ-115,000 דולר התמונות אבדו לאחר שהושאלו לתערוכה בארצות-הברית, והבעלות בהן הנה, לצורך הדיון, של ממשלת ארצות-הברית.

The post עופר גרוסקופף – יחסי קונה מוכר וזכויות הבעלים המקורי appeared first on המשפט.

במסגרת עשיית עסקים בארץ, יש אשר מוזכרים מידי פעם, במהלכו של משא ומתן או כגופו של חוזה, מונחים השאולים מהמשפט הקונטיננטלי או האנגלו-אמריקאי. לא תמיד הצדדים מודעים להיקף המשמעויות וההתחייבויות הנלוות למושג. בעוד שמושג האופציה, הגם שאינו מוזכר בחוק, הנו מוכר יחסית בפסיקה, הרי שמושג "זכות הסירוב הראשונה" הנו נדיר יותר בארץ, בניגוד לארצרת-הברית למשל, שם השימוש בו כבר השתרש. על כן, במקרים שצדדים בוחרים להשתמש בו, נוצר לעתים מצב של אי-הבנה, שיכולה להגיע עד כדי טעות חד-צדדית או הדדית, כפי שיתואר להלן.

The post ליאון פיין – "זכות הסירוב הראשונה" appeared first on המשפט.

הדיון בע"פ 93 /6551 היה אמור להתקיים לפני הרכב מיוחד של שבעה שופטים, בתאריך 28 במאי 1996. המערערת הורשעה, ברוב דעות, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירת "רצח בכוונה תחילה" ונגזר לה עונש מאסר עולם. בערעורה ביקשה המערערת, שהרשעה זו תומר להרשעה בעבירה של "הריגה" ושעונשה ייגזר בהתאם לעונש שנקצב לעבירה זו בסעיף 298 לחוק העונשין. כשבוע ימים לפני שמיעת הערעור שיגרה פרקליטת המדינה לבית המשפט העליון "הודעה מטעם המשיבה"5 כי הושגה הסכמה בין הצדדים שההרשעה תומר כאמור לעיל. הערעור הוחזר לדיון בפני הרכב רגיל של שלושה שופטים והתקיים בתאריך שנקבע לכך.

The post ש"ז פלר – הליך תמוה ומתסכל appeared first on המשפט.

לאחרונה עוסקת ההסתדרות הכללית החדשה במכירת נכסי נדל"ן לציבור הרחב. מציאות חדשה זו מציבה באופן מתבקש את השאלה מהן הנורמות אשר יש להחיל על פעילות כלכלית זו. השאלה מתעוררת במיוחד לאור הדיכוטומיה הקיימת בין מהותה של ההסתדרות כגוף וולונטרי לבין תפקידיה המינהליים, הבאה לידי ביטוי מיוחד בראי משפט העבודה.

The post אברהם וינרוט – ההסתדרות הכללית וחובת המכרז appeared first on המשפט.

בג"צ בפסק דינו בעניין אייזנברג החליט לשנות גישתו בעניין היקף סמכות השיפוט
העניינית המוקנית לו, וקבע שלו סמכות שיפוט מקבילה, "שיקול-דעתית", בעניינים שעל פי חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969, הנם בסמכותו הייחודיתשל בית הדין לעבודה. התוצאה הישירה של פסק דין אייזנברג היא שבאותם עניינים שבעבר סמכות השיפוט, כערכאה ראשונה, הייתה בלעדיה וייחודית בבית הדין לעבודה – יכול בג"צ, על פי שיקול דעתו, ולא על פי בחירתו של תובע-עותר, לדון או שלא לדון בהם. כפי שנקבע בפסק דין אייזננרג, ההלכה בעניין סמכות השיפוט המקבילה הנה חדשה ומהווה שינוי בגישת בג"צ, ועל כך אעמוד בהמשך. מטרתה של רשימה זו היא להעמיד מול נקודת המוצא ששימשה את בג"צ לעיגון השינוי בגישתו, נקודת מוצא אחרת; כמו גם לבחון את תוצאותיה של הלכת אייזנברג, על פי תוצאות הדיון בעתירות אחדות מאוחרות לה – ולעורר בכך מחשבה נוספת באשר לצורך בשינוי הגישה בעניין זה.

The post רמי כהן – סמכות מקבילה של בג"צ בעניינים שבסמכות ייחודית של בתי הדין לעבודה: בעקבות בג"צ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון appeared first on המשפט.

פסק הדין בעניין מילר הוא אחד מפסקי הדין החשובים כיותר שניתנו בשנים
האחרונות על ידי בג"צ, הן משום הנאמר בו והן משום מה שלא נאמר בו והיה
צריך להיאמר. כוחו – בשינוי שחולל במדיניות הצבא בתחום הצר של פתיחת
שערי קורס טיס לנשים ובהשלכות שעשוי הוא ליצור בתחום הרחב יותר של אופי
שירות החובה בצה"ל. חולשתו – בראייה לא נכונה, לדעתי, של אופי שירות
החובה בצה"ל כיום – וביישום בעייתי של מושג ה"שונות הרלבנטית" בנסיבות
המקרה.

הטענה במאמר היא כי דעת הרוב בפסק הדין היא, עם כל הכבוד, שגויה.
יתרה מכך, דעת המיעוט, אפילו הגיעה לתוצאה הנראית נכונה בעיני, לא נעזרה
בנימוקים, אשר לדעתי יש להם משקל מכריע התומך בתוצאה זו. קודם לעיקר,
אציג שתי טענות מקדמיות. הטענה השנייה נובעת מהראשונה ושתיהן באות להציג
את נקודת המוצא הראויה לדיון.

The post יוסי נחושתן – אפליית גברים בצה"ל: בעקבות בג"צ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון appeared first on המשפט.

בימים אלו נדון בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מקרה בו נערה, קטינה, הודבקה בנגיף האיידס על ידי חולה איידס. הנערה הגישה תביעה אזרחית כנגד אבי פלאנסיה המדביק וכנגד מדינת ישראלי. מפרטי המקרה, כפי שתוארו על ידי הצדדים לדיון, עולה כי פלאנסיה, חולה המופיליה, טופל על ידי המדינה ובמסגרת טיפוליו קיבל עירוי דם נגוע בנגיף האיידס. במהלך היכרותם קיימו הנתבע והתובעת יחסי מין.

מקרה זה שב ומעורר דיון משפטי ומוסרי ההופך אקטואלי עם התפשטותו של נגיף האיידס. עיקרו של הדיון, בקביעת הגבולות בין הזכויות והחובות של חולה האיידס, הרופא, המדינה והציבור. השאלה המרכזית עמה מתמודדת רשימה זו הנה: האם ייתכן כי אדם המעורב במערכת יחסים אינטימית עם נשא איידס ייחשף לסיכון ההדבקה בנגיף האיידס שלא בידיעתו, זאת כאשר לרופא המטפל בנשא האיידס ולנשא האיידס עצמו ידוע על המחלה, אך הם נמנעים מדיווח אודותיה לבן הזוג? האם חלה על הרופא המטפל בנשא האיידס או על רשויות הבריאות חובת דיווח אודות מחלתו של הנשא לבן זוגו?

The post אריאל אזרחי – נגיף האיידס – נקודת האיזון בין הזכות לפרטיות וחובת הדיווח לצדדים שלישיים appeared first on המשפט.

לאחרונה התייחס בית המשפט העליון כשני מקרים להיקף החסינות המוענקת לחבר כנסת בגין מעשה או הבעת דעה במילוי תפקיד.
בעניין פנחסי נידון כתב אישום נגד חבר הכנסת פנחסי המייחס לו בין היתר עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד וניסיון לקבלת דבר במרמה. על פי כתב האישום ביקש היועץ המשפטי להסיר את חסינותו הדיונית של חבר הכנסת פנחסי. הכנסת החליטה להסיר את חסינותו ועל הליך ההסרה הגיש חבר הכנסת פנחסי עתירה לבג"צ. חבר הכנסת פנחסי טען בין היתר כי המעשים המיוחסים לו נעשו
במילוי תפקיד. בעניין זה קבעו שופטי בג"צ שלושה מבחנים שונים לבחינת השאלה מתי מעשה נתון של חכר כנסת ייחשב "במילוי תפקיד". בפסק הדין השני בעניין כהן נידון דבר גילוי תוכנו של מסמך צה"ל, שסווג "סודי ביותר", על ידי חבר הכנסת נתניהו, אז יושב ראש האופוזיציה, מעל דוכן הנואמים בכנסת. בפסק דין זה יישם בג"צ את שלושת המבחנים שנקבעו בעניין פנחסי ובחן האם נהנה חבר הכנסת נתניהו מחסינות בגין גילוי תוכנו של המסמך בשל היות הגילוי "מעשה או הבעת דעה במילוי תפקיד".

המאמר בוחן את מסגרות החסינות מחייבת דיון בשני מישורים או מעגלים שונים: מעגל ראשון על פיו ראוי לבחון תחילה את "היקפה" של החסינות (coverage), ומעגל שני הבוחן את =מידת ההגנה" (protection) המוענקת לחבר כנסת במסגרת החסינות. רק לאחר שייקבע מהו היקף העניינים הנכנסים לגדרו של המעגל הראשון ואילו עניינים מוצאים ממנו רק אז ניתן להתמקד במעגל השני
העוסק בבחירת מבחן איזון ראוי בין תכליות החסינות השונות. בחינה מצטברת בשני המישורים תניב  תוצאה ראויה באשר להיקפה של החסינות המקצועית המתייחסת לכלל השאלות והשיקולים המתעוררים בהקשרה.

The post סוזי נבות – חסינות של חבר כנסת בגין "הבעת דעה ומעשה במילוי תפקיד" – מבחנים חדשים בפסיקת בית המשפט העליון: בעקבות בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל ובג"צ 6157,5151/95 כהן נ' מ"י appeared first on המשפט.

בפרשת הבנקאים נקבע כי זכות היסוד להליך ראוי מהווה חלק מן הזכות לכבוד, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בפרשה זו הונח יסוד לפיתוח הגנה חוקתית רחבה בתחום ההליך הפלילי. יסוד כזה מצוי, באופן מובהק, בפסק הדין של כבוד השופט מצא, המציב את מבחן ההתאמה להליך הפלילי. השופט מצא קובע כי עניינו של ההליך הפלילי הוא "בהתנהגות המוגדרת כעבריינית" ו"בפעילות המזוהה כאנטי חברתית". הוא מסביר כי "התופעה של התנהגות עבריינית, הנתפסת לאורך זמן, על ידי רשויות המדינה ועל ידי כלל הציבור, כפעילות חברתית לגיטימית, חורגת מן המוסכמות שעל יסודן מושתת הדין הפלילי". ואולם משמעותה המלאה של זכות יסוד זו טרם הובהרה. זכויות היסוד, ובהן הזכות להליך ראוי, הן תבניות מחשבה מופשטות. ניתן לדמות מונחים אלה לשטרות. יש בהם חלק מודפס וחלק כתוב. החלק המודפס כולל מילים מופשטות כמו כבוד, חירות, צדק ודמוקרטיה. אלה הן קטגוריות בסיסיות. אבל השטר הוא חסר כיסוי כל עוד איננו ממלאים את החלק הכתוב שבו וקובעים כמה חירות אנו מקצים, למי ועד לאיזה סכום.

The post בעז אוקון – פרשת כלא 6 appeared first on המשפט.

מאז קום המדינה התקיימו הליכי בחירת היועצים המשפטיים. בדרך דומה
(פחות או יותר) שנבעה – בין היתר – מן התנאים והנסיבות בהם פעלה הממשלה בכל תקופה ותקופה; בעיקרה הובילה דרך זו משר המשפטים אל ראש הממשלה וממנו (או משניהם יחדיו) לממשלה. לעתים הייתה המלצת השר בעלת משקל מכריע, ולעתים הייתה עמדתו של ראש הממשלה קובעת. מכל מקום , קשה היה להעלות על הדמיון שהמלצה משותפת של השר וראש הממשלה הייתה נדחית על ידי הממשלה.

הרהורים בדבר כשירותו של המועמד ייתכן שהתעוררו בעבר לא רק בלבם של שרי הממשלה, לפחות אצל חלקם , אלא גם בקרב חלקים שונים של הציבור, זה הקרוב לנושא וזה המרוחק ממנו, ובוודאי שניתן לומר כי מינוי יועץ משפטי לממשלה נתפס והובן על ידי הכל כמהלך חשוב ביותר שיש בו כדי להשפיע כמעט על כל אורחות חיינו.

The post מרדכי בן-דרור – קווים לבחירת היועץ המשפטי לממשלה appeared first on המשפט.

המאפיין את הטיעון בעניין הפליה הוא שזהו טיעון של מיעוט המתלונן על קיפוח בידי הרוב. זה היה בעבר טיעונם של היהודים במדינות שבהן שלט רוב נוצרי או מוסלמי וכזה הוא טיעונם של השחורים בארצות-הברית. אולם במדינת ישראל עדים אנו לפרדוקס מיוחד במינו. קבוצות מיעוט, היינו חרדים ודתיים, זוכות לכך שמוסדות וגופים הנתמכים על ידן נהנים מהכרה של
המדינה וממענקים נדיבים. במסגרת גופים ומוסדות אלה עדים אנו, לא אחת, להפליה בולטת של הרוב החילוני בכל הנוגע לאפשרויות התעסוקה, כאשר להפליה זו מצטרפת לעתים הפליה כלפי נשים (היינו לא רק כלפי נשים חילוניות אלא גם כלפי נשים דתיות). מובן גם שתופעה זו הולכת ומחריפה ככל שגדלים התקציבים שמעמידה המדינה לרשותם של הגופים הדתיים וככל שגדלים המגזרים
הנתונים לשליטתם. בפתח הדיון ראוי להצביע על שני המקורות המשפטיים המרכזיים שלאורם יש לדון בנושא: האחד, העיקרון הכללי הנוהג אצלנו במשפט הציבורי והאוסר הפליה. מוסדות וגופים ציבוריים, הכפופים לעקרונות המשפט הציבורי, חייבים לנהוג לאור עקרון השוויון ולהימנע מהפליה. השני, החקיקה בנושא שנתקבלה על ידי הכנסת בשנים האחרונות, הכוללת את חוק יסוד : חופש העיסוק וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, כפי שתוקן בשנת 1995.

The post דניאל פרידמן – שוויון בתעסוקה והפליית החילוניים appeared first on המשפט.

העותרת היא בעלת רשיון טיס שניתן לה בדרום אפריקה. היא גויסה לצה"ל במסגרת העתודה האקדמית, ולאחר שהשלימה את לימודיה בטכניון בהנדסת אווירונאוטיקה, התייצבה לשירות פעיל ועברה קורס קצינות. עוד קודם לסיום לימודיה, ביקשה העותרת לזמנה למבדקי התאמה לקורס טיס, אך בקשתה נדחתה, ונאמר לה שעל פי הוראות הפיקוד העליון אין לשבץ נשים ב"מקצועות לחימה". העותרת טענה כי עמדת הצבא פוגעת בעקרון השוויון . כמו כן צוין כי הדבר גורר פגיעה בסיכויי התעסוקה בשוק האזרחי, שכן קבלת משרה של טייס בחברת אל-על מותנית, למעשה, בשירות הטייס בחיל האוויר. יתר על כן מסתבר שבצבאותיהן של מדינות אחרות שולבו בהצלחה נשים במקצועות טיס, וכי גם בצה"ל שירתו בעבר טייסות אחדות.

The post דניאל פרידמן – שירות נשים במקצועות לחימה ושוויון בחלוקת הנטל: בעקבות בג"צ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון appeared first on המשפט.

עימאד גנימאת היה צעיר שהתגורר בכפר צוריף שבנפת חברון. באחד הלילות גנב מכונית בירושלים ונהג בה לכיוון חברון. כשהגיע למחסום נטש את המכונית ונמלט. כעבור פחות מחודשיים נעצר כשנסע במכונית גנובה. גנימאת הודה בגניבת המכונית הראשונה, אך טען שלא השתתף בגניבת המכונית השנייה, וכי מכונית זו נגנבה על ידי חברו, בנוכחותו, ממקום חנייתה בבית-שמש. לדבריו, הוא הצטרף לנסיעה רק כדי להגיע לביתו.

המאמר מציע בחינה ביקורתית של פסק הדין: ההתמודדות עם הפשיעה מצד אחד, תוך שמירה על זכויות אדם מן הצד האחר (לרכות זכויותיהם של הנפגעים הפוטנציאליים), מחייבת הפעלה ראויה של כל שלבי ההליך הפלילי. הפעלה ראויה מחייבת גם חלוקה נאותה של הזמן השיפוטי והאנרגיה השיפוטית. אכן, למעצר לפני הרשעה יש להתייחס בזהירות, ויש מקום לליברליות בתחום זה, ליברליות שבמקרה הנוכחי לא הייתה לה הצדקה. בד בבד יש לזכור שאת המערכת העוסקת באכיפת החוק הפלילי יש לראות כמקשה אחת ובכל הנוגע לבתי המשפט היא כוללת את משך ההליך ואת תוצאתו. הליברליות בתחום המעצרים איננה צריכה לגרור הארכת משך ההליך ולהקרין על התוצאה באופן שתשתמע ממנה סלחנות מופלגת לעבריינים שהורשעו בעבירות חמורות.

The post דניאל פרידמן – משפטו של גנימאת appeared first on המשפט.