אורי צור – לשון הרע – עוולת רשלנות?

אורי צור – לשון הרע – עוולת רשלנות?

שני סיפורים עובדתיים, שאינם דמיוניים לחלוטין, ידגימו את הבעיה בה עוסקת
רשימה זו.
א. פלוני, מרצה באוניברסיטה, נפגש עם אלמוני, עוזר ההוראה שלו, בחדרו. פלוני מודיע לאלמוני כי הסתבר לו שאלמוני לא סיים את כתיבת עבודת הדוקטורט שלו והוא אינו בעל תואר דוקטור, כפי שהציג עצמו ברבים. הפגישה האמורה מתקיימת בשעת ערב מאוחרת, לאחר סיום הלימודים, כאשר פלוני משוכנע כי הבניין נטוש וכי הדברים אותם הוא משמיע באוזני אלמוני לא יגיעו לאוזניו של איש, פרט לנוכחים בחדר עצמו. מסתבר בדיעבד כי אחד הסטודנטים, שחפץ להיפגש עם פלוני, הגיע למקום מספר דקות לאחר שפלוני וידא כי אין איש במקום והאזין לנאמר בין השניים.
ב. בפגישת מחזור, שנערכת שלושים שנה לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה, מספר פלוני לפלמוני כי בעת שביקר לאחרונה בארצות-הברית פגש שם את חברם למחזור, אלמוני, וכי האחרון אינו עוסק כלל במקצועו, אלא מנהל רשת מסערות מצליחה. פלוני אינו יודע כי אלמוני נוהג לספר לחבריו, ביניהם פלמוני, כי הוא מועסק על ידי חברה גדולה ומצליחה ועוסק בתחום המקצועי אותו למד באוניברסיטה. האם יוכל אלמוני לתבוע את פלוני על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.