סוזי נבות – חסינות של חבר כנסת בגין "הבעת דעה ומעשה במילוי תפקיד" – מבחנים חדשים בפסיקת בית המשפט העליון: בעקבות בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל ובג"צ 6157,5151/95 כהן נ' מ"י
לאחרונה התייחס בית המשפט העליון כשני מקרים להיקף החסינות המוענקת לחבר כנסת בגין מעשה או הבעת דעה במילוי תפקיד.
בעניין פנחסי נידון כתב אישום נגד חבר הכנסת פנחסי המייחס לו בין היתר עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד וניסיון לקבלת דבר במרמה. על פי כתב האישום ביקש היועץ המשפטי להסיר את חסינותו הדיונית של חבר הכנסת פנחסי. הכנסת החליטה להסיר את חסינותו ועל הליך ההסרה הגיש חבר הכנסת פנחסי עתירה לבג"צ. חבר הכנסת פנחסי טען בין היתר כי המעשים המיוחסים לו נעשו
במילוי תפקיד. בעניין זה קבעו שופטי בג"צ שלושה מבחנים שונים לבחינת השאלה מתי מעשה נתון של חכר כנסת ייחשב "במילוי תפקיד". בפסק הדין השני בעניין כהן נידון דבר גילוי תוכנו של מסמך צה"ל, שסווג "סודי ביותר", על ידי חבר הכנסת נתניהו, אז יושב ראש האופוזיציה, מעל דוכן הנואמים בכנסת. בפסק דין זה יישם בג"צ את שלושת המבחנים שנקבעו בעניין פנחסי ובחן האם נהנה חבר הכנסת נתניהו מחסינות בגין גילוי תוכנו של המסמך בשל היות הגילוי "מעשה או הבעת דעה במילוי תפקיד".
המאמר בוחן את מסגרות החסינות מחייבת דיון בשני מישורים או מעגלים שונים: מעגל ראשון על פיו ראוי לבחון תחילה את "היקפה" של החסינות (coverage), ומעגל שני הבוחן את =מידת ההגנה" (protection) המוענקת לחבר כנסת במסגרת החסינות. רק לאחר שייקבע מהו היקף העניינים הנכנסים לגדרו של המעגל הראשון ואילו עניינים מוצאים ממנו רק אז ניתן להתמקד במעגל השני
העוסק בבחירת מבחן איזון ראוי בין תכליות החסינות השונות. בחינה מצטברת בשני המישורים תניב תוצאה ראויה באשר להיקפה של החסינות המקצועית המתייחסת לכלל השאלות והשיקולים המתעוררים בהקשרה.