בנימין ניומן – על הוגנות והדדיות בחקירה הפלילית – להחיות את היפיפייה הנמה : על זכותה של ההגנה לבקש צו להמצאת חפצים לצורכי חקירה על דרך סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי תחילתו של המשפט הפלילי היא בהגשת כתב אישום על ידי התביעה, וזאת לאחר שלשיטתה יש די ראיות המקימות סיכוי סביר להרשעה. בנקודת פתיחה […]
נתנאל הנסל – אסירים ואינטרנט – שילוב מופרך? קריאה לשינוי בראי ההווה והעתיד האינטרנט הניע מהפכות בכל תחומי הפעילות האנושית והוכר במשפט הבין־לאומי כחיוני למימושן של זכויות רבות, אך בדלת אמות הכלא נוכחותו דלילה, וככלל, האסיר והטכנולוגיה זרים זה לזו. החששות רבים ומוצדקים – הטכנולוגיה מסכנת את סביבת האסיר ואת שיקומו, וכן את הסדר והמשמעת […]
אזי לב־און – הערות על אודות המאפיינים והתוצאות של הדמוקרטיזציה של השיח הציבורי על משפט וצדק: הפעילות למען צדק לרומן זדורוב כמקרה בוחן המאמר בוחן את מאפייני הדמוקרטיזציה בשיח הציבורי על אודות משפט וצדק במדיה החברתית המקוונת, ובודק מהן השלכותיה, תוך שימוש בפרשת זדורוב כמקרה בוחן. בפרק השני אציג רקע כללי על פרשת רומן זדורוב. […]
מיכל אגמון־גונן – התאגיד במשפט הפלילי – חישוב מסלול מחדש מאחורי ההגה של הפעילות הכלכלית בעולם כולו נמצאים התאגידים. לרבים מהם, בעיקר הגלובליים, יש יותר כוח כלכלי ופוליטי מהמדינות שבהן הם יושבים. מכירותיהם של חלק מתאגידים אלו עולים על התל"ג של מדינות רבות. מרבית הפעילות הכלכלית בארץ ובעולם מתבצעת באמצעות תאגידים. השפעת התאגידים על החברה […]
אסף הרדוף – פסיביזם שיפוטי ומשפט פלילי פיקטיבי: על הרשעות בלתי יסודיות ובעיית השקר המשפטי חרף האפשרות להעלות לא רק טיעונים עובדתיים בתיקם, אלא גם טיעונים משפטיים שמשליכים על האפשרות להרשיעם, נאשמים רבים מודים בבית המשפט. תגובתו המיידית של בית המשפט היא הרשעתם, אף שייתכן למשל שיסודות העבירה אינם עולים מכתב האישום. התנהלות כזו היא […]
הדר מסורי – תיקון 113 – מצליח לתקן? תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 יצר לראשונה הבניה של שיקול הדעת השיפוטי בענישה מתוך מגמה לצמצם את פערי הענישה. המחוקק קבע את שיקולי הענישה והמדרג ביניהם וכן העניק את מעמד הבכורה לעקרו ן ההלימה. מאמר זה בוחן את יישומו של תיקון 113 הלכה למעשה על ידי הערכאות השיפוטיות […]
חמדה גור־אריה – על מצוקתו של האדם (שלא) מן היישוב: בעקבות פסק דינו של השופט דנציגר בפרשת בן חיים מאמר זה עוסק בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת בן חיים. בפרשה זו קבעה דעת הרוב, בין השאר, כי חיפוש משטרתי יכול להתבצע אף בהיעדר סמכות על פי דין, ובלבד שהחיפוש בוצע על סמך הסכמתו […]
חיה זנדברג – הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. מטרתו של מאמר זה היא לבחון כיצד בפועל מוארך מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים, וכיצד – אם בכלל – השפיעה חקיקתו של סעיף 61 לחוק המעצרים על הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. על מנת להשיב על שאלה זו, בדקנו את כל ההחלטות שנתקבלו בבית המשפט העליון […]
רות לפידות ודורון וויץ – סמכות השיפוט האוניברסלית בישראל במשפט הפלילי, תחולת הדין המהותי וסמכות השיפוט מבוססות, בדרך כלל, על אחד העקרונות הבאים: העיקרון הטריטוריאלי, דהיינו יש סמכות שיפוט לבתי המשפט של המדינה שבה בוצע המעשה או שבה חלו תוצאותיו; התחולה הפרסונלית-אקטיבית, דהיינו, מדינת האזרחות או התושבות של החשוד מוסמכת לדון אותו; התחולה הפרסונלית-פסיבית, עקב […]
יובל שני – ישראלים על ספסל הנאשמים? – השלכות כניסתה לתוקף של חוקת רומא מבחינת מדינת ישראל כידוע, ישראל חתמה על חוקת רומא ביום 31 בדצמבר 2000( מספר דקות לפני שפג המועד האחרון לחתימה על החוקה), אך לא אשררה אותה. למרות זאת, לחוקת רומא יש השלכות מרחיקות לכת בנוגע למדינת ישראל. כפי שאטען ברשימה זו, […]
ארנה בן־נפתלי ויובל שני – בפתח הסימפוזיון כותרת הסימפוזיון – ישראל והגלובליזציה של המשפט הבינלאומי הפלילי – מתייחסת לשני תהליכים מרכזיים המתרחשים באחת בשיח המשפטי : האחד, הוא כניסתה לתוקף , ב- 1 ביולי 2002, של חוקת רומא המקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC – International Criminal Court) כמוסד המוסמך להפעיל סמכות שיפוט בינלאומית […]
רינת קיטאי סנג'רו – הגנה מן הצדק מול סמכות ה-Nullification של חבר המושבעים – זיכוי אדם שביצע עברה על בסיס שיקולים חיצוניים לאשמה. ההגנה מן הצדק, שעוגנה לאחרונה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, מאפשרת לנאשם לטעון לאחר תחילת המשפט טענה מקדמית שלפיה "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של […]
אבי לובין – חריגה מגבולות החוק: שלושה מודלים לגישור בין הדין לבין הצדק. "מטרת המשפט היא הצדק", כך פתח הנשיא אהרן ברק את דבריו בטקס השבעת שופטים חדשים בבית הנשיא ב29.8.1995. אולם, המשפט אינו מבוסס על הגישה כי צדק ייעשה, ולו גם ייחרב העולם. כדברי השופט חיים כהן, "השופט אינו מחוקק והוא עושה צדק על […]
ש"ז פלר – טבען של עברות ההחזקה – בעקבות ע"פ 250/84 הוכשטט נ' מדינת ישראל. במערכת הנורמות המשפטיות שבהן מוגדרים סוגי העברות הספציפיות, קיים מקום נרחב למדי לעברות ההחזקה. לכן אך טבעי הוא שבתי המשפט בישראל נדרשים לדיון ביסודות עברות ההחזקה מספר פעמים רב. מאחר שפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הוכשטט הוא אחת מאבני […]
מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא – מודל חדש לענישה משמעתית בעברות פליליות שיש בהן קלון במדינת ישראל ישנן למעלה מארבעים ערכאות סטטוטוריות שונות של דין משמעתי. כל פרופסיה עוסקת בדין המשמעתי של חבריה. אולם, כאשר חבר פרופסיה עובר עבירה פלילית, הוא עשוי לעמוד לדין פעמיים. בפעם הראשונה, בפני בית משפט פלילי ובפעם השנייה, בפני בית […]
ליאורה בילסקי – "לפני זה לא עברנו על גדרות": העיר, האישה והמשוטט במשפט יעקובוביץ המאמר מתחקה אחר קורות משפט אשר הסעיר את המדינה בשנתה השנייה, משפטו של דוד יעקובוביץ, אשר ידוע בציבור כפרשת האונס והרצח בגן מאיר. אח ואחות למחצה שוטטו בגן מאיר בלילה והותקפו על ידי זר. האח ברח ומת מאוחר יותר מפצעיו. האחות […]
יהודה שפר – העברות שבחוק איסור הלבנת הון: המאבק הבינלאומי בהלבנת הון במציאות הישראלית הלבנת הון הנה תהליך של הטמעת רכוש שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית הלגיטימית כדי שניתן יהיה להשתמש בו ללא חשש מרשויות האכיפה. בספרות מקובל לראות בהלבנת הון תהליך תלת-שלבי הכולל את השלבים הבאים : שלב ההשמה, שבו מוחדר הכסף שמקורו […]
גדי אשד – הפשיעה המאורגנת בישראל ובעולם – מגמות ותהליכים תרבות המערב בת ימינו מתנשפת בכבדות בתקופה האחרונה. מאחורי צעדיה הנמרצים והגדולים אל עולם טכנולוגי , סלולרי , מסחרי ומפותח יותר, יש מי שנושף בעורפה ומאיים לנצל את כל חולשותיה ויתרונותיה עד כי לא תוכל להמשיך. אלו הם הפשיעה המאורגנת וארגוני הטרור, ההולכים ומתחזקים יחד […]
יובל קרניאל – גזענות, תקשורת ולשון הרע – האם מותר לומר על גזען שהוא "נאצי"? המאמר מציג את המסגרת המשפטית הכללית לטיפול בתופעה של דברי גזענות והגינוי שלהם. מסגרת זו כוללת את החוק הפלילי האוסר הסתה לגזענות, את הקוד האתי של מועצת העיתונות המוסיף על כך ואת חוק איסור לשון הרע. לאחר מכן, מחבר המאמר […]
גיא רוטקופף – על החובה למסור מסמכים לרשות הצורך להגדיר מחדש את תחומי החיסיון מפני הפללה עצמית ואת זכות השתיקה החיסיון מפני הפללה עצמית, כשמו כן הוא, מטרתו להגן על אדם מפני הפללת עצמו. ככזה, הוא יכול להתפרס על מגוון רחב של אירועים. ה"מפגש" עם הרשות יכול להניב כמה דרישות מצד האחרונה .ברשימה זו בחרנו […]
מרדכי קרמניצר – החובה להלשין או החובה לדווח – על העברה של אי-מניעת פשע במאמר זה, מבקש הכותב לעסוק בטיפול השיפוטי בעברה של אי-מניעת פשע, על רקע פסק דינו של השופט חשין בע"פ 3417/99 הר-שפי נ' מ"י. העברה של אי-מניעת פשע נחשבת לעברה הנושאת עמה מטען של בעיות, והיא אף זכתה וזוכה לקיתונות של ביקורת. שאלה […]
חיה זנדברג – על זכות העיון בחומר חקירה: בש"פ 03/8294 מקסימוב נ' מ"י פרשת מקסימוב זכתה להד תקשורתי נרחב. עופר מקסימוב, אחותו אתי אלון, ואביהם, אביגדור מקסימוב, הואשמו במעילת ענק בבנק למסחר בע"מ. מעילת הענק – בהיקף של כ-250 מיליון ש"ח – בוצעה בתקופה שבה אתי אלון עבדה בבנק למסחר. משהתגלתה המעילה, היא הביאה לקריסתו של […]
מרדכי לוי – עוד על מהות ההגנה מן הצדק ועל המבחן לקבלתה לפני פסק הדין בעניין בורוביץ ובעקבותיו כותב המאמר, דן באופן תמציתי במהות "ההגנה מן הצדק", למודלים שבבסיסה, ובעיקר למידת תחולתה ולמבחן קבלתה וזאת על רקע ההלכה והמבחן שנקבעו בע"פ 94/2910 יפת נ' מ"י. שם, הצביע הכותב, בין היתר, על הקשיים שמעוררת ההלכה המחמירה והמבחן […]
מייקל בן־דוד – כולם מדברים על צדק, אף אחד לא מדבר על שלום: על מקומו של המשפט הפלילי בתהליכים מעבריים ההתייחסות לפשעיו של משטר קודם כלפי אזרחיו או להפרות קשות של זכויות האדם במסגרת מלחמת אזרחים היא מן הבעיות המציבות אתגר משמעותי ביותר לחברות שמצויות בתהליכים "מעבריים" בין משטרים מדכאים או מלחמות פנימיות לבין דמוקרטיה. […]
אורית קמיר – משפט, חברה ותרבות בפרשת חיים רמון. חלקו הראשון של המאמר מציג ומנתח את הגדרתו המדויקת של האיסור הפלילי של "מעשה מגונה". בשל המיעוט הבולט של ספרות משפטית בנושא זה, חלק זה מציג גם את ההיסטוריה של האיסור של "מעשה מגונה", הן במשפט האנגלי והן בזה הישראלי. הדיון ההיסטורי שופך אור ומבאר בפירוט […]
חיה זנדברג – תסקיר מעצר. מטרתי העיקרית במאמר היא לנסות ולקבוע קריטריונים להזמנת תסקיר מעצר. לגישתי, על מנת להבטיח שוויון בפני החוק, מן הראוי הוא לקבוע קריטריונים בעניין. זאת, על מנת שההחלטה אם להזמין תסקיר אם לאו, לא תיקבע לפי זהות השופט או מהות העניין. הניסיון לקבוע קריטריונים יתבסס על מחקר, שיפורט במאמר, בעניין החלטות […]
רון שפירא – הליך מינהלי כקובע את גבולותיה ומסגרתה של הענישה הפלילית. ברשימה זו אבחן את ההליך המינהלי המשמש בסיס לקביעת תנאי המאסר וכן את הביקורת השיפוטית על ההליך המינהלי שיאפשרו לשב"ס למלא תפקידו. אבחן אם זכויות האסיר אינן נפגעות כתוצאה משינוי האורגן הדן בעניינו ומהמעבר מדיון במסגרת הדין הפלילי למסגרת של המשפט המינהלי. אציג […]
שירה לייטרסדורף־שקדי וטלי גל – "לתבוע ברגש"? רגשות התובעים בהליך הפלילי מאמר זה חושף את "המפה הרגשית" של תובעים המנהלים הליכים פליליים ואת תמהיל הרגשות שהם חווים כלפי המעורבים בהליך. המאמר מתבסס על ראיונות עומק שנערכו בקרב 14 תובעים ממחוזות שונים בישראל. המאמר חושף שרגשות הם חלק בלתי נפרד מעבודתם, אולם בהיותם פועלים תחת אתוס […]
אבישי אדד – עקרון "זוטי דברים (de minimis) כעקרון יסוד בהצעת חוק דיני ממונות, התשס"ו-2006* (הקודקס האזרחי החדש). בחיבור זה אנסה לעמוד על היבטיו השונים של עיקרון זוטי דברים (de minimis), ובעיקר על השלכותיהם האפשריות של מיקומו, ניסוחו ותחולתו הרחבה של העיקרון, כפי שאומצו על ידי הצעת חוק דיני ממונות, אשר ראתה בו אחד מעקרונות […]
ניר פלסר – העמדתו לדין של קטין לאחר חלוף תקופת ההתיישנות והסכמה למפרע מטעם היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת רשימה זו, אבחן בראייה קונסטיטוציונית את הפרקטיקה הנוהגת בקרב רשויות התביעה, לפיה כתבי אישום אשר הוגשו בחוסר סמכות מחמת חלוף תקופת ההתיישנות, זוכים לאישורו הרטרואקטיבי של היועץ המשפטי לממשלה. ראשית, אעמוד על סמכות ההעמדה לדין, על חלוקת […]
עמי קובו – הגישור הפלילי הגישור הפלילי הוא הליך שבו מתקיים דיון בפני שופט מגשר, שאינו השופט שדן בתיק העיקרי, ובמסגרתו הצדדים מנסים להגיע להסדר טיעון, בסיוע בית המשפט. לפני למעלה מתריסר שנים החלה להתפתח בבתי המשפט בישראל פרקטיקה של הליכי גישור פלילי, אשר נערכים בפני שופט מכהן. פרקטיקה זו הלכה והתעצמה בשנים האחרונות, ואף […]
רונן פרי, אורן גזל-אייל וחן טובול – הטיות מגדריות בתפיסת הכרעות שיפוטיות המאמר ממקד את הדיון בהטיות אשר מבוססות על מגדר. הוא בוחן, ראשית, אם מגדר השופט משפיע על האופן שבו נתפסת הכרעתו, לאמור: האם הכרעות שיפוטיות של שופטים נתפסות באופן שונה מהכרעות שיפוטיות של שופטות; ושנית, האם מגדר המתבונן משפיע על האופן שבו הוא […]