יובל שני – ישראלים על ספסל הנאשמים? – השלכות כניסתה לתוקף של חוקת רומא מבחינת מדינת ישראל
כידוע, ישראל חתמה על חוקת רומא ביום 31 בדצמבר 2000( מספר דקות לפני שפג המועד האחרון לחתימה על החוקה), אך לא אשררה אותה. למרות זאת, לחוקת רומא יש השלכות מרחיקות לכת בנוגע למדינת ישראל. כפי שאטען ברשימה זו, לחוקה פוטנציאל השפעה רב על מערכת היחסים הבינלאומיים, בכלל, ועל המשפט הבינלאומי, בפרט. מכאן, שישראל עשויה להיות מושפעת בעקיפין, כחברה בקהילה הבינלאומית, מהשינויים ומהתהליכים שיתרחשו כתוצאה מכניסתה של החוקה לתוקף. מעבר לכך, כפי שאראה בחלק מאוחר יותר של רשימה זו, הרי קיימת אפשרות של ממש כי אזרחים ישראלים יהיו חשופים לסכנת העמדה לדין בפני ה-ICC ,על אף שישראל לא הצטרפה לחוקה. באופן דומה, אטען גם כי ישראל יכולה לעשות שימוש "אופנסיבי" בחוקה, אף שהיא אינה צד לה , כדי להוביל להעמדה לדין של טרוריסטים פלסטינים בפני ה-IfJC .מסקנתי זו כדבר תחולת החוקה בנוגע למאורעות המערבים אזרחים ישראלים למרות אי-הצטרפות ישראל אליה מתכססת בעיקר על הערכתי כי ה-ICC יבחר בשיטת הפרשנות האפקטיבית, המרחיבה את תחולת סעיפי סמכות השיפוט שלו, ויקבע כי יש לו סמכות לדון , בתנאים מסוימים, בעברות שבוצעו בשטחים שכבשה ישראל בשנת 1967. הואיל וחוקת רומא קובעת כי העברת אוכלוסיית המדינה הכובשת אל השטח הכבוש על ידה מהווה פשע מלתמה (להלן : "סעיף ההתנחלויות"), הרי שמסקנתי זו חושפת, באופן תאורטי, מספר רב של ישראלים המעורבים ב"מפעל ההתיישבות" בשטחים שנכבשו על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים לסכנת העמדה לדץ בפני ה '-ICC. למרות זאת, אנסה להראות כי בפועל החשש מפני העמדה לדין של מספר גדול של ישראלים הנו מופרז וכי אין להניח שבית הדין החדש יתמקד בהפרות קלות יחסית של הדין (במיוחד במקרים בהם ספק אם הפרות בוצעו לאחר כניסת החוקה לתוקף, כנדרש על ידה).