ארנה בן־נפתלי ויובל שני – בפתח הסימפוזיון

ארנה בן־נפתלי ויובל שני – בפתח הסימפוזיון

כותרת הסימפוזיון – ישראל והגלובליזציה של המשפט הבינלאומי הפלילי – מתייחסת לשני תהליכים מרכזיים המתרחשים באחת בשיח המשפטי : האחד, הוא כניסתה לתוקף , ב- 1 ביולי 2002, של חוקת רומא המקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC – International Criminal Court) כמוסד המוסמך להפעיל סמכות שיפוט בינלאומית על יחידים החשודים בעברות נגד המשפט הבינלאומי המנויות בחוקתו; השני, הוא מגמה המסתמנת במדינות שונות להקנות לבתי המשפט שלהן סמכות שיפוט על אנשים החשודים בביצוע עברות נגד המשפט הבינלאומי, ולהפעלתה של זו על ידי בתי המשפט. המיוחד בסמכות שיפוט זו, הידועה כסמכות שיפוט אוניברסלית, הוא היעדר זיקה כלשהי כין המדינה המפעילה סמכות שיפוט לבין העברה, העבריין או הקרבן, כאשר ההצדקה להפעלת סמכות השיפוט מצויה באופיין הנתעב של העברות שבהן מדובר: מעשים ה"מפרים ערכי מוסר אוניברסליים ועקרונות הומניטריים", כדברי בית המשפט העליון בישראל בע"פ 61/336 אייכמן נ' הי"מ.