אורית קמיר – משפט, חברה ותרבות בפרשת חיים רמון

מאמר מאת: אורית קמיר

אורית קמיר – משפט, חברה ותרבות בפרשת חיים רמון.

חלקו הראשון של המאמר מציג ומנתח את הגדרתו המדויקת של האיסור הפלילי של "מעשה מגונה". בשל המיעוט הבולט של ספרות משפטית בנושא זה, חלק זה מציג גם את ההיסטוריה של האיסור של "מעשה מגונה", הן במשפט האנגלי והן בזה הישראלי. הדיון ההיסטורי שופך אור ומבאר בפירוט את האיסור, כפי שהוא קבוע כיום בחוק. חלקו השני של המאמר מציג כמה מוסכמות חברתיות-תרבותיות אשר רווחות בחברה הישראלית (בעיקר זו היהודית ה"מיינסטרימית"), ובהן המוסכמה הפטריארכלית בדבר זכאותם של גברים מבוגרים וחזקים לנשים צעירות; המוסכמה הליברלית המחייבת חופש ביטוי מיני בלתי מוגבל; המוסכמה המקשרת את הדרת כבודו של הגבר העברי עם פעילות מינית מוחצנת; המוסכמה בדבר עצמתה ו"גבריותה" של האישה הישראלית; והמוסכמה החדשה בדבר זכות האישה הישראלית לגופה וזכותה להגנת החוק מפני התנהגות מינית שאינה רצויה לה. החלק השלישי מצליב את הנורמה המשפטית הרלוונטית שהוצגה בחלק הראשון עם המוסכמות החברתיות-התרבותיות שהוצגו בחלק השני ומצביע על מקורות של מתח ובעייתיות, שאכן באו לידי ביטוי בפרשת רמון הן בנוגע לחוק למניעת הטרדה מינית והן בנוגע לפסק הדין בעניינו של רמון. החלק הרביעי והאחרון מציע נורמה חלופית אשר מכירה במוסכמות החברתיות-התרבותיות ומתמודדת עמן. כיוון שבסוגיות המוצגות בחלקים השני עד הרביעי דנתי כבר בהרחבה במקומות אחרים, ואילו האיסור הפלילי של "מעשה מגונה" בחוק הישראלי סובל, כאמור, מהתעלמות אקדמית, חלקו הראשון של המאמר הוא המפורט והארוך שבהם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן