הבעלות איננה יכולה להיות של שניים במלואה. כלל זה, שנקבע על-ידי Celsus הבן ומצוטט על-ידי Ulpianus בספר 28 של חיבורו Ad Edictum, משקף נאמנה את תפיסת המשפט הרומי של מוסד הבעלות. אם כי המשפטנים הרומיים לא הגדירו מה היא הבעלות, ניתן להבין מהמקורות כי היא השליטה הכללית והרחבה ביותר של האדם על נכס; לשום זכות קניינית אחרת אין תוכן כל כך רחב. נהפוך הוא – כל זכות קניינית אחרת מניחה שהנכס נמצא כבר בבעלות מישהו אחר ונתפסת רק כסייג לבעלות הזולת.

The post ד"ר מאיר מינרבי – מוסד הבעלות במשפט הרומי appeared first on המשפט.

השפה הלטינית מהווה נדבך מרכזי בתרבות העולם המערכי בכלל ובתרבותו המשפטית בפרט. הקודקס הידוע של הקיסר יוסטיניאנוס מן המאה ה-6 לספירה הוא, כמובן, בשפה זו, וזוהי גם שפתה של הכנסייה הקתולית.

The post ד"ר מאיר מינרבי – ההתחייבות במשפט הרומי appeared first on המשפט.

"תעשיית" הסכסוכים היא תעשייה פורחת. אין חשש שהמיתון יפגע בה בעתיד הנראה לעין. חברתנו נעשית "חברה מתדיינת" יותר ויותר, ועם זאת הולכת וגוברת אי-שביעות הרצון מן השירות, אשר המערכת המשפטית מסוגלת לספק לצרכניה. תורים מתמשכים
לשמיעת תיקים בבתי המשפט, דחיות בלתי מוסברות למתדיינים, עלויות משפט העולות בסחרור, ולעתים חוסמות את שערי בית המשפט בפני מתדיינים שאינם מסוגלים לעמוד בהן, וסחבת פרוצדורלית, כל אלה גורמים לטרוניות שקולן נשמע יותר ויותר. יתר על כן, הצדדים, הנכנסים אל המבוך המשפטי, מגלים לא פעם אי שביעות רצון אף מן התוצאות המתקבלות כתוצאה מהליכי המשפט המקובלים.

The post יורם אלרואי – יישוב סכסוכים – אפשר גם אחרת appeared first on המשפט.

בפסק דין שניתן בבג"צ 3023/90 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי רחובות, נידונה השאלה, האם נתונה לבית דין רבני סמכות שיפוט ייחודית או סמכות שיפוט על פי הסכמה, בענייני גיור. באותו מקרה גוירה קטינה (גיור אורתודוכסי) בארה"ב ואומצה להורים מישראל. ההורים המאמצים פנו אל מרשם האוכלוסין וביקשו לרשום את בתם המאומצת כיהודיה, אך נדרשו להמציא אישור מאת בית הדין הרבני על תוקף תעודת הגיור. בית הדין הרבני רחובות דחה את הבקשה לאישור הגירות בנימוק שיש ספק אם חל הגיור, כיוון שההורים "אינם שומרים מצוות וכמובן שגם יחנכו את הילדה באופן שלא תשמור ותקיים את המצוות שחייב יהודי לקיים".

The post פרופ' מיכאל קורינאלדי – סמכות ומהות בענייני גיור (פרשת פלונית נ' ביה"ד הרבני רחובות) appeared first on המשפט.

האמנות היא, בין היתר, סוג של רטוריקה חברתית: הסמכות הפוליטית, האליטות החברתיות והמקצועיות, כולן זקוקות למסגרת תרבותית בתוכה הן מגדירות את עצמן ומבטאות את העקרונות עליהם בנוי כוחן. במסגרת תרבותית זו באות לידי ביטוי, כמובן , גם האופוזיציה הפוליטית והביקורת החברתית. במובן זה, האמנות עשויה לשקף את יחסי הכוחות בין האידאולוגיה הרשמית לבין הפרספציה הפופולרית באופן בהיר וממצה יותר מזה שנמצא במסמכים ארכיוניים ובכתבי יד מלומדים.

The post ד"ר ארנה בן־נפתלי – אנשי המשפט של אונורה דומייה appeared first on המשפט.

תפיסתה של חברה נתונה את המשפט ומערכת הצדק בכללותה מוצאת את ביטויה המובהק בחוקים ובכללים הנוהגים בה, אך אינה מתמצה בהם. עולם התרבות האנושית, על שלל הבעותיו היצירתיות, נמשך מקדמא דנא אל עולמו של המשפט. משיכה זו, שיש בה מן האהבה ומן השנאה, מקורה בכך שהן המשפט והן תחומי היצירה האחרים עוסקים בנושאים המכוננים את החברה ומבטאים את ערכיה הקיימים והרצויים, אלא שהם עושים זאת מנקודות מוצא שונות. תפיסתו של המשפטן את מושגי היסוד של "אדם", "חברה", "צדק", "אמת", "כוונה" וכיוצא באלה, אינה תמיד עולה בקנה אחד עם תפיסתו של היוצר והאמן, ויש שהיא סותרת אותה. מדור זה מתכוון להפגיש את המשפטן עם אותן תפיסות אחרות, ובדרך זו לאפשר לו להרהר באפשרויותיו של עולם המשפט כמו גם מגבלותיו.

The post ד"ר ארנה בן־נפתלי – תורת המשפט ביצירותיו של הצייר גוסטב קלימט appeared first on המשפט.

מאמר זה סוקר מספר היבטים ביחס לשאלה האם ובאילו תנאים הכנסות שנצמחו בחו"ל לחברה זרה או הכנסות שמקורן בהכנסות כאמור עלולות להיות בנות חיוב במס בישראל, וזאת בנסיבות בהן המחזיקים במניות החברה הזרה, כולן או חלקן, הינם תושבי ישראל.

The post עו"ד מ. שקל ורו"ח א.אלעד – מס הכנסה על הכנסות שמקורן בחו"ל appeared first on המשפט.

אשתקד, בוצע תיקון בפקודת המסים (גביה), באמצעות חוק ההוצאה לפועל, לפיו יכול נציב מס הכנסה או מנהל המכס ומע"מ, למנות כונס נכסים לנכסי חייב לגביית חובות מסים המגיעים ממנו. עד לתיקון היתה הסמכות נתונה לראש ההוצאה לפועל ולבתי המשפט בלבד. מסירת סמכות יוצאת דופן זו לרשויות המס היא מרחיקת לכת ולכן על רשויות המס להימנע משימוש בה כל עוד ניתן לגבות את המס בדרכים אחרות.

The post ד"ר דליה אבן־להב – כינוס נכסים לשם גביית חוב מס appeared first on המשפט.

רשימה זו מבוססת על הרצאה שד"ר דן ביין נשא בכנס רואי החשבון בישראל שנערך בטבריה ביום 21.2.92.

השאלה של האבחנה בין "הימנעות ממס" הנחשבת לגיטימית ו"השתמטות ממס" הנחשבת כפסולה, נידונה בהרחבה בפסיקה ובספרות הן במישור העקרוני והן במישור הקונקרטי יותר של יצירת מבחנים לעניין השימוש בסמכות לסווג מחדש של עסקאות הניתנות לרשויות המס בחוקי המס השונים.

The post ד"ר דן ביין – "מחיר" תכנון מס שנכשל appeared first on המשפט.

ודאי וברור הוא, שרשויות המנהל מחויבות לפעול במסגרת התקציב שיועד לפעולתן. חובה זו היא מיסודות המנהל התקין. אולם, מבחנו של העיקרון הוא במידה שבה שיטת המשפט נותנת תוקף מעשי לחובה ואוכפת אותה. מכיוון שמרבית ההוצאות התקציביות של הרשויות נעשות במסגרות חוזיות, השאלה החשובה היא אם קיומה של חריגה תקציבית ישפיע על תוקפם של ההסדרים החוזיים שגרמו לחריגה.

הרשימה תתמקד בחוק יסודות התקציב; אכיפת החוק על-ידי רשויות המדינה; החוק בראי הפסיקה.

The post דפנה ברק־ארז – אכיפתו של תקציב המדינה וחוזי המנהל appeared first on המשפט.

מטרת רשימה זו היא להציג את חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965. חוק זה החליף את פקודת בגין ערים המנדטורית משנת 1936. הרשימה תעסוק בשינויים שהחוק הביא, השפעותיו, הסעיפים המשעותיים  בו ותכליתו העיקרית.

The post ח"כ אברהם פורז – חוק התכנון והבנייה – תיקוני חקיקה בכנסת לזירוז הליכי התכנון appeared first on המשפט.

המאמר כולל את הפרקים הבאים: הרצח והרוצח – התעלומה; המשפט; החשש מ"עדות שמיעה"; סעיף 10 א' לפקודת הראיות; הפלית המשפט האזרחי; התרשמות השופט; הדין הראוי.

The post השופט אורי שטרוזמן – האמת קבורה ב"עדות שמיעה" appeared first on המשפט.

הפרקים המובאים במאמר: האירוע והבעיה; התיתכן "שותפות" בעבירת התרשלות?; המבחן הנכון – מודעות וכוונה משותפת; מקרים בהם ניתן להצביע על שותפות לעבירת התרשלות; מקרים בהם לא הוכר קיומה של שותפות לעבירת התרשלות; דיון וסיכום.

The post סגן־אלוף יעל קלוגמן – "שותפות" בעבירת התרשלות appeared first on המשפט.

The post השופט אורי שטרוזמן – הגנת החשוד מפני הודאת שווא appeared first on המשפט.

האם יש סיכוי ממשי של הרשעת חפים מפשע על פי הודאותיהם בשיטת המשפט שלנו? התשובה לשאלה זו תלויה בתשובה לשתי שאלות משנה :
1 . האם קיים סיכוי של ממש שתתקבל הודאה, שבה הודה נחקר במה שלא עשה ?
2 . אם כן, מהי מידת הסיכוי שנאשם יזוכה אחרי שנתקבלה הודאה כזו ?
התשובה לשאלה השנייה היא פשוטה יותר: מידת הסיכוי היא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. לכאורה, עומדים לרשות בית המשפט כלים לבחינת משקלה של הודאה, בדמותם של שני מבחנים: מבחן סימני האמת הפנימיים ומבחן ההתאמה של ההודאה למציאות שמעבר לה (מבחן ה"דבר מה הנוסף"). לאמיתו של דבר, ערכם של מבחנים אלה הוא מוגבל מאד, וספק אם יש להם ערך ממשי. הטעם לכך הוא פשוט : אם הוצאה ההוראה בכפיה מן הנחקר שלא חטא, חזקה על החוקרים שישימו בפיו (או ירשמו ויחתימו אותו) הודאה שיש בה גם סימני אמת פנימיים ושיש לה גם תמיכה חיצונית איזו שהיא – ודי בכך. יתר-על-כן, לפי ההלכה הפסוקה ניתן להסתפק גם בשחזור על ידי הנחקר עצמו כתוספת הנדרשת להודאתו. זאת ועוד, לסימני האמת הפנימיים ערך מוגבל, שכן מקובל על הפסיקה כי ההודאה אינה צריכה להיות אמת נקייה או מלאה.

The post הרשעה על סמך הודאה – האם יש בישראל סכנה להרשעת חפים מפשע appeared first on המשפט.

מסופר על גמלאי שעם פרישתו מעבודה בקש להעסיק עצמו בעבודה כלשהי שתמנע ממנו בטלה ותעניק לו מידה מסוימת של שלווה נפשית. הוצעה לו עבודה בחקלאות. כל שהוטל עליו הוא להתייצב מול ערימת בולבוסין ולמיינם לשניים – לגדולים ולקטנים. בסופו של יום נשאל להרגשתו ורשמיו ועל כך השיב : לכאורה העבודה די מענגת,
התנאים נוחים והאווירה בהחלט נעימה, אולם המתסכל עד לכדי שבירה הוא הצורך התמידי לקבל החלטות מיידיות ולהכריע נכונה לבל ייכשל חלילה בסיווג. כך כאשר ההכרעה הקשה ענינה במיון בולבוסין, כך, ביתר שאת, בהחלטות אמיתיות והכרחיות הנדרשות מכל אדם בשגרת חייו.

The post השופט דב לוין – גוזרים את הדין appeared first on המשפט.

The post רויטל ירחי – חוזים אחידים למכירת דירות בידי קבלנים appeared first on המשפט.

The post ד"ר מאיר חת – הסדרת עסקי חיתום של ניירות ערך בישראל appeared first on המשפט.

The post פרופ' דניאל פרידמן – טעות, הטעיה ותנאים מכללא מכוח הדין appeared first on המשפט.

The post רון דרור – משפט סוקרטס ועיקרון חופש הביטוי appeared first on המשפט.

הפרקים אשר מופיעים במאמר: מאינדיווידואליזם לקולקטיביזם בדיני חוזים; הגישה הקלאסית – התנכרות לשוויון בשם חופש החוזים; ערעורו של חופש החוזים – שוויון המוטל על רשות ציבורית הפועלת במשפט הפרטי ; הניתן לקלוט ערכים של המשפט הציבורי לדיני חוזים דהיום ?; קליטת ערך השוויון לדיני חוזים; היקף השוויון בהליך הכריתה : מכרזים; סוף דבר.

The post פרופ' נילי כהן – ה"שוויון" מול חופש החוזים appeared first on המשפט.

The post פרופ' קלוד קליין – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הערכה נורמטיבית ראשונה appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בנושאים הבאים: החוק נגד כלנתריזם; מתי דרוש רוב מיוחד לשינוי הוראות משוריינות בחוק יסוד: הכנסת?; העלאת אחוז החסימה; הגדלת סמכות ועדות הכנסת לחקור נושאי משרה; הענקת זכות הצבעה לנציגים ישראלים בחו"ל; תיקונים בחוק חסינות חברי הכנסת; הסמכת ראש הממשלה לפטר סגן שר; איסור תופעות של השבעות, ברכות או קללות לצורך שידול בוחרים.

The post עו"ד רענן הר־זהב – תיקונים קונסטיטוציוניים – סקירה מהכנסת appeared first on המשפט.

The post צבי ענבר – הליכי החקיקה בכנסת appeared first on המשפט.

The post אוריאל לין – תשתית לחוקה כתובה בישראל appeared first on המשפט.

The post פרופ' נילי כהן – ההסכם הפוליטי appeared first on המשפט.

The post פרופ' אהרן ברק – על החשיבה הקונסטיטוציונית appeared first on המשפט.

"המשפט" כינס לשיחה ארבעה שופטים בדימוס. שופט בית המשפט העליון, משה בייסקי, נשיא בית משפט מחוזי ומנהל בתי המשפט, מרדכי בן-דרור, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בנימין כהן וסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הדסה בן-עתו.
בשיחה נדונו בעיות מערכת השפיטה, עצמאותה, תקציבה, הצורך במנהל משפטי מקצועי בבתי המשפט, בעיות הכרוכות במספר השופטים והתקיים דיון על הרפורמה הנחוצה בבתי המשפט. בנוסף לכך השופטים חיוו דעתם על עורכי הדין, תפקידם והיחסים בינם ובין מערכת השפיטה. כעת כשהשופטים נמצאים מחוץ למערכת השפיטה, הם יכולים היו להוות את דעתם בלב-פתוח וללא מגבלות. ואכן הם לא חסכו את ביקורתם על המצב הקיים במערכת השפיטה, כמו גם העלו הצעות לתיקון המצב וחיוו את דעתם על הפתרונות הנכונים. "המשפט" הקפיד לשמור על לשון השיחה השוטפת ובמיוחד שימר את הספורים מחיי היומיום ומהווי בחי המשפט שספרו השופטים במהלך השיחה.

The post שופטים על השפיטה appeared first on המשפט.

The post השופט מרדכי בן־דרור – בית המשפט העליון – מבנה חדש והערכות חדשה appeared first on המשפט.

ראיין: עו"ד רענן הר־זהב.

The post נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר בראיון ל"המשפט" appeared first on המשפט.