כיצד עלינו לגשת לפתרונה של בעיה קונסטיטוציונית שטרם נפתרה בעבר ? מהי מערכת השיקולים שבה עלינו להתחשב כאשר אנו מתמודדים עם בעיה חוקתית חדשה? היש הבדל – ואם כן, מהו – בין חשיבה חוקתית לבין חשיבה בתחומים אחרים של
המשפט, בין במשפט ציבורי ובין במשפט פרטי? מהם המקורות שמהם שואב המשפטן, העוסק במשפט חוקתי, את החומרים לעיצוב הפתרון החוקתי? האם הם שונים מהמקורות שמהם בדרך-כלל שואבים משפטנים חומרים לפתרון בעיותיהם? שאלות אלה מתעוררות בכל פעם שמשפטן נתקל בבעיה חוקתית קשה, ואחת היא אם מדובר באיש האקדמיה, בשופט או בעורך-הדין. על שאלות אלה ברצוני לעמוד היום. למותר לציין, כי אין בדברי היום אלא הרהורים קונסטיטוציוניים אישיים, המבקשים לעורר את המחשבה החוקתית.
