הספר נשוא רשימה זו, "המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום" מאת ארנה בן-נפתלי ויובל שני, הנו מן המשובחים בתחום המשפט הבינלאומי הפומבי. הוא מצליח הן במשימה של הדגשת מהפכת ההומניזציה של המשפט הבינלאומי הפומבי ושימת הפרט במרכז, והן במשימת היפוך דרך החשיבה על המשפט הבינלאומי והעצמת אלו הקשובים לכלליו. הוא עושה זאת באופן מעורר פליאה תוך שהוא מעמיד לרשות הקורא עושר ביבליוגרפי וניתוח מקורי. כבר מראשיתו מזמין הספר את הקורא לצאת למסע מעורר של חשיבה ביקורתית על תחום שעד כה במודע או שלא במודע נדחק אל מחוץ לתודעתו, תחום אשר כאמור מהפכה מתרגשת עליו. לא נותר לי אלא להמליץ בפניכם להקדים ולצאת למסע מאתגר זה.

The post איריס קנאור – הדקדוק הפנימי של היחסים הבינלאומיים appeared first on המשפט.

ספרו של דגן הוא "לא רגיל", וזאת מכיוון שלהבדיל מספרי משפט אחרים היוצאים לאור בארץ, אשר מחבריהם בוחנים ומנתחים את הוראות החוק והפסיקה מבעד לעדשת המיקרוסקופ, דגן משקיף בספרו הנוכחי על הוראות החוק והפסיקה, בנושאים שבהם הוא דן, ממעוף הציפור. עניינו של דגן אינו בניתוח דקדקני של הוראה זו או אחרת מתחום דיני הקניין. מבטו מכוון אל מגמות היסוד הבאות לידי ביטוי בהוראות הדין, אל התאוריות שבבסיס הוראות החוק ואל העקרונות שהנחו את המחוקק או את השופט, בבואם להכריע בנושאים קנייניים.

The post יהושע ויסמן – על ספרו של פרופ' חנוך דגן "קניין על פרשת דרכים" appeared first on המשפט.

עניינה של רשימה זו הוא בחינתו הביקורתית של הכלל המשפטי שאומץ על ידי בית המשפט בעניין סידי. במרכזה של בחינה ביקורתית זו יעמדו השלכותיה הערכיות והחברתיות של הכרעת בית המשפט. אבקש לטעון שאף שהכלל שאומץ על ידי בית המשפט ראוי ועולה בקנה אחד עם דוקטרינת "ההסכמה מדעת" ועם עקרון האוטונומיה העומד ביסודה, הרי אופן ניסוחו והצגתו בפסק הדין הנו בעל השלכות ערכיות וחברתיות המעוררות קושי. בחלקו הראשון של המאמר תוצג ההלכה שאומצה בעניין סידי, הכלל המשפטי שקדם לה ופסקי הדין שצעדו בעקבותיה. בחלקו השני תיבחן הלכה זו בחינה ביקורתית.

The post נילי קרקו-אייל – מי ילד מושלם של אימא? הרהורים בעקבות פסק הדין בעניין סידי appeared first on המשפט.

במאמר זה נבחן תחילה את ההסדר החוקי שאומץ בהקשר זה בישראל. בהמשך נדון בשאלה אם ישנה הצדקה להתערבות באופן קביעת שכר טרחת המגשר. נטען כי הסדר זה אינו יעיל מבחינה כלכלית, עלול לשמש גורם המרתיע בעלי דין בסכסוך כספי לפנות להליך הגישור ואף עלול להפעיל לחץ על המתדיין להסכים לפתרון הסכסוך וכך לפגוע בזכויותיו להליך הוגן. כך, בצד סקירת יתרונות ההסדר נציג גם את חסרונותיו : (א) יכולתו של הצד החזק לעשות שימוש לרעה בהליך הגישור ככלי להתשת הצד החלש ; (ב) קיומו של חשש לכריתת הסכמים תחת לחץ ומתוך אילוץ. לבסוף נציג את מסקנתנו שלפיה לאור יתרונות שיטת השכר המותנה יש לתקן את ההסדר החוקי בישראל, באופן שזה יאפשר למגשר לגבות שכר מותנה, תוך יצירת מערכת איזונים ובלמים נאותה. אנו סבורים כי בתיקון זה יהיה כדי לעודד מתדיינים בסכסוכים כספיים לפנות להליך גישור.

The post יחיאל שמיר וליעד שהם – שכר טרחת מגשר בסכסוכים כספיים appeared first on המשפט.

במאמר זה, בפרק ב' ייסקרו כמה הבחנות מושגיות עקרוניות הממפות את תחום הביקורת לסוגיו. בפרק ג' ייבחנו באופן השוואתי מנגנוני ביקורת שונים על התנהגות שופטים והתנהלותם הקיימים בעולם וימופו על פי ההבחנות המושגיות הנ"ל. לבסוף, יוצגו מנגנוני הביקורת הקיימים בישראל, ובראשם נציבות תלונות הציבור על שופטים, שתוצג לאור המאפיינים המושגיים והממצאים ההשוואתיים שיידונו במאמר.

The post טובה שטרסברג-כהן ומורן סבוראי – מנגנוני ביקורת על הרשות השופטת המקרה של נציבות תלונות הציבור על שופטים – סקירה השוואתית appeared first on המשפט.

נשות הכותל הן נשים דתיות המתעטפות בטלית, מתפללות עם ספר תורה ונושאות את תפילתן בקול רם ובקבוצה – הכול בדומה לגברים. שלושה אלמנטים אלה נוסחו על ידי נשות הכותל במילים: טלית, תורה, תפילה. במאמר זה אתאר ואנתח את מאבקן של נשות הכותל לשוויון בהגדרת זהותן הדתית אל מול האלימות הדתית שהופעלה נגד נוהג התפילה שלהן בכותל ואל מול הווטו הציבורי שהתלווה אליה. מאבק זה הוביל את נשות הכותל להתדיין בבית המשפט העליון שלוש פעמים במשך חמש-עשרה השנים האחרונות. נשות הכותל פועלות למען הגדרה מחדש של זהותן כנשים דתיות. הן פועלות מול הפטריארכיה היהודית בהתאם לאסטרטגיה פמיניסטית, הדורשת שוויון במסגרת הדת האורתודוקסית ולא באמצעות מימוש זכות היציאה ממנה, האפשרית רק על דרך המרת היהדות האורתודוקסית ביהדות קונסרבטיבית או רפורמית או על דרך עזיבת הדת בכלל. מאבקן נגד השתקתן במתחם הכותל המערבי הוא סמלי בנסותו להגדיר מחדש את ההתנהלות הדתית האורתודוקסית במרחב הציבורי, התנהלות שהוכתבה עד כה על ידי הנוהג הפטריארכלי, בגיבוי הרשויות הדתיות. מסכת הדיונים שהתקיימו בבית המשפט העליון תורמת רבות לבחינת הפוטנציאל המגבלות שטמונים במשפט כאמצעי להגדרת זהות דתית שוויונית לנשים.

The post פרנסס רדאי – תביעה לשיוויון בהגדרת הזהות הדתית: מקרה נשות הכותל – סאגה בבית המשפט העליון appeared first on המשפט.

ברשימה זו ננסה לעמוד על ההגנה שמעניקה הערבות בפועל לרוכש הדירה, אל מול הסיכונים הניצבים בפניו, החל משלב ביצוע תשלומי התמורה ועד לשלב העברת הזכות בדירה על שמו של הרוכש. נדון בנוסח הערבויות הניתנות לרוכש ובבעיות הכרוכות בו, וכן במסגרת ההגנה שמעניק החוק היום לרוכש הדירה, ונציע דרכים לפתור את הקשיים הקיימים בעניינים אלה.

The post עמיחי קרנר ואמיר בכר – ערבות מכוח חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)- יעדים, כשלים ופתרונות appeared first on המשפט.

חלקו הראשון של המאמר מציג ומנתח את הגדרתו המדויקת של האיסור הפלילי של "מעשה מגונה". בשל המיעוט הבולט של ספרות משפטית בנושא זה, חלק זה מציג גם את ההיסטוריה של האיסור של "מעשה מגונה", הן במשפט האנגלי והן בזה הישראלי. הדיון ההיסטורי שופך אור ומבאר בפירוט את האיסור, כפי שהוא קבוע כיום בחוק. חלקו השני של המאמר מציג כמה מוסכמות חברתיות-תרבותיות אשר רווחות בחברה הישראלית (בעיקר זו היהודית ה"מיינסטרימית"), ובהן המוסכמה הפטריארכלית בדבר זכאותם של גברים מבוגרים וחזקים לנשים צעירות; המוסכמה הליברלית המחייבת חופש ביטוי מיני בלתי מוגבל; המוסכמה המקשרת את הדרת כבודו של הגבר העברי עם פעילות מינית מוחצנת; המוסכמה בדבר עצמתה ו"גבריותה" של האישה הישראלית; והמוסכמה החדשה בדבר זכות האישה הישראלית לגופה וזכותה להגנת החוק מפני התנהגות מינית שאינה רצויה לה. החלק השלישי מצליב את הנורמה המשפטית הרלוונטית שהוצגה בחלק הראשון עם המוסכמות החברתיות-התרבותיות שהוצגו בחלק השני ומצביע על מקורות של מתח ובעייתיות, שאכן באו לידי ביטוי בפרשת רמון הן בנוגע לחוק למניעת הטרדה מינית והן בנוגע לפסק הדין בעניינו של רמון. החלק הרביעי והאחרון מציע נורמה חלופית אשר מכירה במוסכמות החברתיות-התרבותיות ומתמודדת עמן. כיוון שבסוגיות המוצגות בחלקים השני עד הרביעי דנתי כבר בהרחבה במקומות אחרים, ואילו האיסור הפלילי של "מעשה מגונה" בחוק הישראלי סובל, כאמור, מהתעלמות אקדמית, חלקו הראשון של המאמר הוא המפורט והארוך שבהם.

The post אורית קמיר – משפט, חברה ותרבות בפרשת חיים רמון appeared first on המשפט.

במאמר זה, לאחר דיון קצר בבעייתיות הטבועה במושג השוויון (פרק ב'), אציג את נוסחת השוויון האריסטוטלית (בפרק ג') ותפיסת שוויון החירות הליברלית (בפרק ד'), תוך הדגשת נטייתם של שני הרעיונות הללו לשמרנות חברתית. לאחר מכן אציג (בפרק ה') את שוויון הכבוד הסגולי (וכבוד המחיה) תוך הדגשת הפוטנציאל הרפורמטורי הגלום בהשקפת עולם זו. הטיעון כולו מעודד שימוש בחוק-היסוד ובכבוד האדם הקבוע בלבו ביתר שאת למאבק בסוגים שונים של הפליה מושרשת.

The post אורית קמיר – מדוע עדיף (שיוויון) כבוד האדם על שיוויון החירות? appeared first on המשפט.

מאמר זה דן בעיקר בהבדל בין המורשת הנוצרית להלכה היהודית באשר להריגת עובר ובאשר להפלה. שני החלקים הראשונים מוקדשים למשפט העברי. פרק ב מתאר את הדין המקראי ואת השלכותיו על התפתחות ההלכה. פרק ג עוסק בעיקר בשאלה אם יש בהלכה איסור ספציפי ומוצק על הריגת עובר, ובהשלכותיו של היעדר איסור זה על הלכות הפלה במשפט העברי. פרק ד סוקר את ההתפתחות ההיסטורית של איסור ההפלה במשפט הקנוני עד העידן המודרני. היסטוריה זו מעניינת במיוחד לאור העובדה שהן המשפט העברי והן המשפט הקנוני מסתמכים על אותו מקור מקראי, דהיינו הדין במקרה של הכאת אישה הרה וגרימת מותו של עוברה. אולם שניהם הגיעו למסקנות שונות מאוד. ניתוה פרשת הדרכים הפרשנית בין שתי השיטות מגלה פרק מרתק ביחסים בין המשפט למוסר שקרה לפני כאלפיים שנה. בחלק זה נדון גם בהשפעת המשפט העברי על השינוי שחל בנושא ההפלה במשפט המקובל האנגלי אחרי הניצחון הפרוטסטנטי במלחמת האזרחים האנגלית במאה ה-17, ובהשפעת מורשתו של המשפט הקנוני על המשפט המקובל המודרני, ובמיוחד בעניין החיפוש אחרי הרגע שבו עובר בתוך הרחם זוכה להגנת המשפט הפלילי. פרק ה עוסק בהשפעת המוסר הנוצרי על פסיקת ההלכה היהודית בתחום זה בעידן המודרני. נוסף להדגמת השפעה זו נצביע על השלכותיה על
היחס בין חשיבה משפטית למדיניות דתית בתשובותיהם של פוסקי הלכה בעניין הפלה בעידן זה. בסוף חלק זה נעמוד על ההבדל בין ארצות-הברית לישראל בהקשר של השפעת המוסר הדתי על פסיקת ההלכה.

The post דניאל סינקלר – מפגש בין משפט למוסר בסוגיית ההפלה: משפט עברי, קנוני, מקובל וישראלי appeared first on המשפט.

ברשימה זו אציג את המקרה של השוק-שאחרי, ואעמוד על בעיית היעילות שממנה הוא סובל. אבחן את כשלי השוק המאפיינים שוק זה, כגון: עלויות המעבר, בעיית הקהל השכוי, בעיית המידע והחוזה הבלתי מושלם. בתוך כך, תיבדק מידת כוחו של השוק הראשוני לפקח על התנהגות אופורטוניסטית מצד היצרן בשוק-שאחרי. בהמשך אבחן שיקולי יעילות העשויים לתמוך בפרקטיקות מגבילות של היצרן בשוק-שאחרי, תוך פזילה לסוגיה של הסדרים אנכיים והסדרי קשירה. מטרת הרשימה היא להציג ניתוח כלכלי של השוק-שאחרי, תוך הבחנה בין פרקטיקה יעילה לבין פרקטיקה הפוגעת ביעילות. כשלי השוק שמהם סובל השוק-שאחרי עשויים להצדיק התערבות רגולטיבית במקרים מסוימים, וזאת במטרה לאפשר לשוק להשיג יעילות כלכלית.

The post איריס סורוקר – השוק-שאחרי appeared first on המשפט.

רשימה זו מבוססת על הרצאה שנישאה באקדמיה הלאומית למדעים וכן בכנס על "זיכרון" שנערך בשנת 2005 על ידי חרמונה שורק ודורון מנדלס במסגרת המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית. היא פורסמה באיגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, יולי 2005. הרשימה הנוכחית כוללת שינויים אחדים.

The post נילי כהן – זיכרון, שכחה ותקדים appeared first on המשפט.

מטרתי העיקרית במאמר היא לנסות ולקבוע קריטריונים להזמנת תסקיר מעצר. לגישתי, על מנת להבטיח שוויון בפני החוק, מן הראוי הוא לקבוע קריטריונים בעניין. זאת, על מנת שההחלטה אם להזמין תסקיר אם לאו, לא תיקבע לפי זהות השופט או מהות העניין. הניסיון לקבוע קריטריונים יתבסס על מחקר, שיפורט במאמר, בעניין החלטות שבהן הורה בית המשפט העליון על הזמנת תסקיר. אך
בטרם נפנה לתיאור המחקר ולקביעת הקריטריונים, נציג בקצרה את המסגרת המשפטית בסוגייתנו.

The post חיה זנדברג – תסקיר מעצר appeared first on המשפט.

רשימה זו תפתח בהצגת המחלוקות העיקריות שנתגלעו בין השופטים בפסק הדין בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם, 14.05.2006), תוך הדגשת התפיסות השונות שהציעו השופטים ברק וחשין בעניין המנגנונים החוקתיים המאפשרים הגבלת זכויות, ובחינת יישומן של תפיסות אלה בתחימת הזכות לחיי משפחה. בהמשך אתמקד בפסק הדין של השופט חשין, ואבחן היבטים מסוימים של הדיון שמתקיים בפסק דינו. אטען כי מסגרת הדיון, זו שמבחינה בין ישראל ל"אוטופיה", הנה בעלת משמעות קשה ומרחיקת לכת מבחינת האפשרויות שהיא פותחת לשלילת זכויות: מסגרת דיונו מאפשרת להגביל את היקפן של זכויות בשל אינטרסים ביטחוניים מבלי להידרש כלל לבדיקה במסגרת פסקת ההגבלה; היא מסמנת את תושבי השטחים כנתיני אויב ומרמזת ללגיטימיות של שיקולים דמוגרפיים כעילה להגבלת זכויות של אזרחים ישראלים.

The post אייל גרוס – מאוהב לאויב: צדק, אמת, יושר ושכל ישר בין ישראל לאוטופיה בבג"ץ חוק האזרחות appeared first on המשפט.

במאמר זה אצביע על ההכרעות הנורמטיביות הגלומות בכל מעבר לשימוש בטכנולוגיה חדשה (פרק ב') ועל האתגרים העיקריים של התאמת המשפט המנהלי למציאות האלקטרונית (פרק ג'). בפרקים הבאים אדון בפירוט בכל אחד מאתגרים אלה: במישור של שירות וקשר עם גורמים מחוץ לרשויות (פרק ד'), במישור הניהול הפנימי של המנהל הציבורי (פרק ה'), במישור של הספקת מידע ושקיפות (פרק ו') ובמישור של שיתוף הציבור (פרק ז'). בהמשך לכך, יידונו השלכותיה של מהפכת המחשוב (לחיוב ולשלילה) על נגישותן של הרשויות (פרק ח'), וייבחנו הדרכים האפשריות להנהגת רפורמה בתחום זה (פרק ט'). כסיכום (פרק י') אחזור ואדון בפוטנציאל הטמון במהפכת המחשוב מבחינת כיווני ההתפתחות של המשפט המנהלי בעתיד ואדרש להשפעותיה האפשריות על הנחות היסוד של המשפט המנהלי.

The post דפנה ברק-ארז – המשפט המנהלי בעידן המדינה האלקטרונית appeared first on המשפט.

ביתר פירוט, אעסוק בנושאים הבאים: ראשית, אבהיר את המונח "אכיפה פרטית", וכן אבהיר מדוע אין די באכיפה פלילית או מנהלית בתחום ההגבלים העסקיים, ומדוע האכיפה הפרטית, חרף קיומן המקביל של האכיפה הפלילית והמנהלית, היא כה חשובה. לאחר מכן אסקור סוגים שונים של אכיפה פרטית: תביעות פרטיות; תובענות ייצוגיות ; ותביעות פרטיות או תובענות ייצוגיות שמוגשות בעקבות הליכים פליליים או מנהליים (Follow-On-Actions). אסקור את מעמדה של האכיפה הפרטית של דיני ההגבלים העסקיים בארצות-הברית(Antitrust) ושל דיני התחרות באיחוד האירופי (שם הייתה בעניין זה רפורמה משמעותית בשנת 2003) ולסיום, אציע כמה הצעות לשדרוג ולעידוד האכיפה הפרטית של הוראות חוק ההגבלים העסקיים בישראל. כאמור, מטרתו המרכזית של חיבור זה, היא להקיץ את האכיפה הפרטית בתחום ההגבלים העסקיים מהתרדמה העמוקה שבה היא שרויה.

The post יצחק (צחי) יגור – אכיפה פרטית של דיני ההגבלים העסקיים-פוטנציאל לא ממומש! appeared first on המשפט.

דיני התחרות הם בעלי חשיבות גבוהה הל בכלכלות מפותחות והן בכלכלות מתפתחות. בדיני התחרות יש כדי לתרום רבות לפיתוחן הכלכלי של מדינות ולהשגת "איזון" במישור הסוציו-כלכלי והסוציו-פוליטי. למרות זאת, במשך השנים נוצר מצב של אי-שוויון בנוגע למידת ההתפתחות של דיני התחרות במדינות שונות: בעת שהמדינות המפותחות חוו "חיזוק" והרחבה בניסיונן בתחום, הרי ברוב המדינות המתפתחות, אם לא בכולן, לא נראו חיזוקים והרחבות שכאלו. מצב דברים שכזה, בין השאר, תומך בדעה שמן הראוי ללמוד מניסיונן של מדינות מפותחות בתחום דיני התחרות, במיוחד בעניין אימוץ חקיקה חדשה או רפורמה של דיני התחרות הפנימיים. מטרת מאמר זה היא לדון בהתפתחויות בדיני התחרות באיחוד האירופי, ובהיבטים של דיני התחרות המאפשרים ללמוד מניסיונה של הקהילה האירופית. נפתח בסקירה כללית של מערכת דיני התחרות באיחוד האירופי, נסביר מדוע נכון לדון ולהתחשב במערכת הדינים באיחוד האירופי, ולאחר מכן נעבור לדון בדבר הלקחים שאנו בישראל יכולים ללמוד מהניסיון האירופי.

The post מאהר דבאח – בדרך לרפורמה – סוגיות בדיני ההגבלים העסקיים מה אפשר ללמוד מן הרפורמה בדיני התחרות באיחוד האירופי? appeared first on המשפט.

בהמשך לביקורת הנמתחת על חוק ההגבלים העסקיים, מטרתי ברשימה זה היא לדון, בקצרה, בתיקונים העיקריים הדרושים בו. לא למותר לציין כי סוגיית עיצוב הוראות חוק ההגבלים אינה סוגיה פשוטה כלל ועיקר. אין מודל אחד, אופטימלי , אשר פותר את הבעיות כולן. גם אם נניח כי מטרת שינוי החוק היא הגברת היעילות בהשגת מטרותיו, עדיין לא תמצא "נוסחת קסם" להסדרה כאמור. ישנם כמה כוחות מתנגשים שעל המחוקק לאזן ביניהם. כך, למשל, מחד גיסא, על החוק ליצור כללים ברורים וחד-משמעיים אשר יתוו קווים
אדומים לפועלים בשוק. מאידך גיסא , מחיר הבהירות הנה, לעתים, הכללת-יתר או חסר. דילמה מעין זו קיימת בכל מקום שבו מוחלות חזקות חלוטות. דוגמה נוספת לקושי שמעורר ניסוחו של החוק : מחד גיסא, המחוקק מבקש לוודא כי לרשות האוכפת יגיע מידע מלא על פעולות בעלות פוטנציאל אנטי-תחרותי. לשם כך, על המחוקק לאמץ מנגנונים היוצרים תמריצים שליליים לצדדים להתמזג או ליצור הסדר כובל בלא "קבלת רשות" מהרשות האוכפת. מאידך גיסא, מנגנונים אלו מטילים עלויות כבדות על הצרדים להם, גם במקרים שפעולותיהם העסקיות אינן פוגעות בטובת הציבור. האתגר הוא אפוא למצוא, כלשונו של נשיא בית המשפט העליון (לשעבר) ברק, את נקודת שיווי המשקל הארכימדית המאזנת נכונה בין השיקולים השונים. המאמר מבקש להתמודד עם חלק מקשיים אלו ומציע כמה רפורמות נדרשות על מנת להחזיר את האיזון הנדרש על כנו.

The post מיכל (שיצר) גל – לקחו של יוסטיניאנוס: רפורמות נדרשות בחוק ההגבלים העסקיים appeared first on המשפט.

הסדרים אנכיים הם הסדרים בין ספק ללקוח, כגון הסדר בין יצרן מוצר לבין מפיץ מוצר, המוכר אותו הלאה; הסדר בין יצרן של חומר גלם לבין יצרן המשתמשבחומר הגלם על מנת לייצר מוצר חדש; הסדר בין ספק תשומה או שירות לבין פירמה המשתמשת בתשומה או בשירות לצורך עסקיה. האבולוציה של ההתייחסות אל הסדרים אנכיים בדיני ההגבלים העסקיים הישראליים יכולה להתחלק לשלוש תקופות עיקריות: התקופה הראשונה מתאפיינת בפרשנות רחבה שלפיה כל ההסדרים האנכיים הם כובלים, ללא קשר להשפעתם
על התחרות. התקופה השנייה באה לידי ביטוי בתגובת הנגד של בתי המשפט האזרחיים לאנומליות של התקופה הראשונה. בתקופה זו הנטייה הייתה להשתמש בפרצות לשוניות בחוק על מנת להכריע כי הסדרים אנכיים לעולם לא יהיו כובלים, שוב, ללא קשר להשפעתם על התחרות. התקופה השלישית, הנוכחית, מתאפיינת בתגובת הנגד של רשות ההגבלים העסקיים לתגובת הנגד של בתי המשפט האזרחיים בתקופה השנייה. ביטויה של תקופה זו ביזמות לתיקון החוק, המבהירות כי הסדרים שאינם בין מתחרים ייחשבו ככובלים רק על סמך ניתוח כלכלי מעמיק של מידת פגיעתם בתחרות.

The post דיויד גילה – תמורות בהתייחסות להסדרים כובלים אנכיים appeared first on המשפט.

תמחור טורפני הוא אחת מן הדרכים שעשוי לנקוט גוף, בעל כוח שוק, לשם סילוקו של מתחרה או לשם מניעת כניסתו של מתחרה חדש לשוק שהוא פועל בו. המושג "תמחור טורפני" מוכר בכמה שיטות משפט, אך ההתייחסות אליו אינה אחידה. אנו נציג כמה גישות לתופעה זו ונבחן לאורן את גישת חוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח- 1988 (להלן: "החוק הישראלי"). ההזדקקות לשיטות משפט אחרות, מקורה בעובדה שכמעט אין פסיקה ישראלית המפרשת את סעיפי החוק הרלוונטיים, אשר בהם עצמם אין כדי להנחות את התנהגותם של אנשי עסקים. המושג "תמחור טורפני" נוגע לאסטרטגיית תמחור מוצרים או שירותים שמטרתה לפגוע במתחרים קיימים בשוק ולסלקם או למנוע כניסתם של מתחרים חדשים על ידי הפחתה חדה במחירים. כאשר המתחרה הנוקט אמצעי זה מצליח
במשימתו, הוא עשוי להחזיר לעצמו את שהפסיד בשל ההפחתה במחירים (הפחתה שנועדה לגרום הפסד למתחרה ולאלצו להסתלק מן השוק), באמצעות העלאת המחירים לרמה חדשה. הדיון בסוגיית התמחור הטורפני במשפט האמריקני ובדיני הקהילייה האירופית עוסק כשאלה מתי יכול תמחור כזה להיחשב ניצול לרעה של כוח שוק המהווה עברה על דיני ההגבלים העסקיים.

The post מאיר חת – גישות שונות לסוגיית התמחור הטורפני appeared first on המשפט.

מחקרו של פרופ' טריינור (Treanor) בוחן את התפתחות הביקורת השיפוטית ארצות-הברית מן ההיבט ההיסטורי, ומוביל למסקנה כי הסברה המקובלת באשר למקור היווצרותה של הביקורת השיפוטית אינה נכונה. להשקפתו, השימוש בכלי השיפוטי של ביקורת שיפוטית, נעשה עוד בתקופת המהפכה האמריקנית, והבסיס להחלטות שניתנו על ידי בתי המשפט אינו אנטי-דמוקרטי כלל. ממחקרו עולה שהבסיס לביקורת השיפוטית בפסיקה הוא הרעיון שהחוקה מהווה ביטוי חזק יותר לרצון העם מאשר לחוקי הקונגרס. קיים רצף בין ההחלטות שהתקבלו בפסיקה בתקופת המהפכה, להחלטות שהתקבלו בפסיקה בתקופת הרפובליקה המוקדמת. שתי התקופות
אופיינו באקטיביזם שיפוטי הבא לידי ביטוי בנכונות בית המשפט להשתמש ככוחו לשם הבטחת זכויות יסוד חוקתיות. ההצדקות שעמדו בבסיס ההחלטה שניתנה בפסק דין Marbury v. madison על ידי אב בית הדין, השופט מרשל, מהוות המשך  המגמה שהחלה בתקופת המהפכה ושהמשיכה בתקופת הרפובליקה המוקדמת. בקביעתו כי ה-1789 Act Judiciary בטל, בהיותו בניגוד לחוקה, נתן בית המשפט ביטוי לעליונות החוקה על חוקי הקונגרס.

The post דניאל סינקלר – ראשית דרכה של הביקורת השיפוטית במשפט החוקתי האמריקני appeared first on המשפט.