דניאלה אסרף ופנינה ליפשיץ־אבירם – ייצוג משפטי במסגרת עסקת התחדשות עירונית: הגיעה העת לשינוי נורמטיבי התחדשות עירונית (Renewal Urban) מתוארת כהתערבות במאפיינים פיזיים וחברתיים של אזורי מגורים עירוניים שמטרתה המוצהרת היא הבטחה של שיפור תנאי המגורים, ובכלל זה חיזוק הבניינים שאינם עומדים בתקן הישראלי לבנייה מפני רעידות אדמה. ריבוי ה"שחקנים" הפועלים לצורך מימוש הפרויקט, משך […]
אברהם טננבוים וסיון רצון – על הוועדה לבחירת שופטים תובנות מתורת המשחקים, חכמת ההמונים ואינטליגנציה קבוצתית לשיפור הרכבה ונהליה הוויכוח הציבורי על הרכבו ופועלו של בית המשפט העליון אינו חדש. חלקו של הוויכוח קשור לדרך בחירת השופטים ולהרכב הוועדה הבוחרת אותם התומכים בהרכב הוועדה. על רקע הדיון הפוליטי בנושא מעמדו של בית המשפט העליון ובנושא […]
פבלו לרנר – הרהורים בעניין האכלת חתולי רחוב (בעקבות ת"פ 897/01 מ"י נ' יורובסקי). אתייחס לפסק הדין ולבעיית האכלת החתולים משתי זוויות: זווית אחת היא המתח שבין הסבל שעלול להיגרם לחתולים בעקבות מניעת האוכל לבין הבעיות התברואתיות הנובעות מהאכלת החתולים ברחובות. הזווית השנייה – אשר לא קיבלה לדעתי דגש מספיק בפסק הדין – היא זו […]
נחום קריתי, טניה ברסקי, אור גלרט ויובל לנדאו – קניין גופני ולמידה עמוקה לצורך פיתוח טכנולוגיות רפואיות מתקדמות, נדרשת לחוקרים גישה לנתוני עתק רפואיים, לרבות תמונות דימות ותכנים נוספים המצויים ברשומות רפואיות של מטופלים. מאגרי רשומות רפואיות מוחזקים בידי קופות חולים, בתי חולים ומוסדות רפואיים אחרים. כללי האתיקה הרפואית ודיני זכויות החולה והפרטיות מסייגים את […]
ירון קובו – חור בהגנה: על הזכות לייצוג בהליכי משמעת של איגודי ספורט (בעקבות ע"א אוניברסיטת חיפה נ' בן-הרוש 8077/08 (30.12.2012)) האם קיימת זכות לייצוג על-ידי עורך-דין בהליכי משמעת? ואם כן – מה היקפה ובאילו מצבים ראוי להכיר בה? שאלות אלה מלוות את המשפט הישראלי תקופה ארוכה, ודומה שעדיין לא ניתנו להן תשובות סופיות מחייבות […]
יניב רוזנאי וקארין פאר פרידמן – עריכת דין מהפכנית מאמר זה עוסק בשאלה "האם מוטלת חובה אתית או אחריות חברתית על עורך הדין כאשר לנגד עיניו מתרחשת מהפכה?" מאמר זה מציג את התפיסה המסורתית שלפיה הפרופסיה המשפטית היא שמרנית, ומכאן מצופה מעורכי דין להתנגד למחאות שמטרתן לערער על הסדר המשפטי־חברתי. כדוגמה לתפיסה זו נביא את […]
אביה אלף – עורך הדין – שומר סף או שוטר סף? הכר את הלקוח ע"פ חוק איסור הלבנת ההון – רעידת אדמה ביסודות עריכת הדין? בתפקידו המסורתי, עורך הדין משמש "נמל מבטחים" ללקוחו. מזה כמה שנים מקדם משרד המשפטים הצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון, המבקשת להחיל חובות שונות על עורך הדין בכובעו כנותן שירות […]
מיטל סגל־רייך – דילמת הכשרות המשפטית בייצוג לקוחות זקנים – אתיקה מקצועית של עורכי הדין בזירת המסוגלות ייצוג לקוחות זקנים שחלה ירידה בהבנתם וביכולתם להביע דעה ורצון עקב מחלה מציב בפני עורכי הדין אתגר מקצועי ייחודי ושלל דילמות אתיות. בכללי האחריות המקצועית מופיעים מושגים רחבים המחייבים פרשנות, כמו חובת ה"נאמנות"; וסעיפים צרים, קטגוריים, כמו חובת […]
נטע זיו וגליה פיט – דילמות אתיות בייצוג לקוחה הפועלת (בשלב זה) מחוץ לגבולות החוק עורכי דין המייצגים אנשים החיים במצבי עוני עשויים להיתקל בדילמות אתיות שונות. בחלק מן המקרים עשויות הדילמות לנבוע ישירות מהבעיות המשפטיות הייחודיות למצבי עוני. אולם במקרים אחרים, כגון מקרים של הפרת הדין על ידי הלקוח, הדילמות האתיות אינן ייחודיות דווקא […]
מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא – מודל חדש לענישה משמעתית בעברות פליליות שיש בהן קלון במדינת ישראל ישנן למעלה מארבעים ערכאות סטטוטוריות שונות של דין משמעתי. כל פרופסיה עוסקת בדין המשמעתי של חבריה. אולם, כאשר חבר פרופסיה עובר עבירה פלילית, הוא עשוי לעמוד לדין פעמיים. בפעם הראשונה, בפני בית משפט פלילי ובפעם השנייה, בפני בית […]
מיכל עופר צפוני – מידת התערבות בתי המשפט בפסיקת בתי הדין המשמעתיים בלשכת עורכי הדין מטרה מרכזית של הדין המשמעתי החל על עורכי הדין היא להגן על הציבור מפני עורכי דין בלתי־ראויים. לשכת עורכי הדין משמשת בהליכי הדין המשמעתי חוקרת, תובעת ושופטת כאחד. אולם, בצד תפקיד זה, הלשכה היא גם איגוד מקצועי לעורכי הדין, ומרבית […]
לימור זר־גוטמן – השפעות העלייה הדרמטית במספר עורכי הדין העלייה הדרמטית במספר עורכי הדין בישראל החלה בשנת 1995 והיא עדיין נמשכת. המאמר מתאר בעזרת נתונים אמפיריים את הגידול הדרמטי במספר המוסמכים לעריכת דין בכל שנה, מה שהוביל לגידול במספר עורכי הדין עד כדי הכפלת הפרופסיה את מספרה בכל עשור. אף שהשיח על "הצפת המקצוע" מתקיים […]
חמי בן-נון, בועז שנור ואייל כתבן – "תיקון אולם": התנהגויות מכבידות וכבוד בית המשפט עניינו של מאמר זה בהתנהלות היומיומית של שופטים אל מול עורכי הדין המופיעים בפניהם. במחקר זה ביקשנו לבחון כיצד מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במישור היחסים שבין עורכי הדין ובין השופטים מנקודת מבטם של השופטים; עד כמה השופטים חווים התנהגויות של עורכי […]
נטע זיו – רגולציה של עורכי דין ישראלים: מאוטונומיה מקצועית לרגולציה רב-מוסדית המאמר מתאר שינוי במשטר ההסדרה של עורכי דין בישראל המתרחש החל משנות ה-90 של המאה הקודמת. עד תקופה זו הנורמות הפרופסיונליות – מבנה המוסדות, תנאי כניסה למקצוע ונורמות מהותיות המחייבות עורכי דין – נקבעו על ידי לשכת עורכי הדין כמעט באופן בלעדי. בשני […]
אייל כתבן ובועז שנור – בין תרבות הדיון ובין השם הטוב של האדם בעקבות רע"א 1104/07 חיר נ' גיל בפרשת חיר קבע בית המשפט העליון ברוב דעות כי עורך דין המוציא את דיבתו של חברו למקצוע במהלך דיון משפטי יהיה מוגן מתביעה לפי חוק איסור לשון הרע. ועדיין, עורך הדין עלול לעמוד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין […]
לימור זר־גוטמן – הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים? מערכת הדין המשמעתי של פרופסיית עורכי הדין בישראל נקבעה בחוק לשכת עורכי הדין בשנת 1961. בחמישים השנים שחלפו מאז ועד לרפורמה במסגרת תיקון 32 לחוק, שבה עוסק המאמר, לא נעשה כל שינוי מהותי במערכת שסבלה מליקויים רבים שעיקרם פוליטיזציה רבה וחוסר שקיפות כמעט […]
יובל קרניאל – גזענות, תקשורת ולשון הרע – האם מותר לומר על גזען שהוא "נאצי"? המאמר מציג את המסגרת המשפטית הכללית לטיפול בתופעה של דברי גזענות והגינוי שלהם. מסגרת זו כוללת את החוק הפלילי האוסר הסתה לגזענות, את הקוד האתי של מועצת העיתונות המוסיף על כך ואת חוק איסור לשון הרע. לאחר מכן, מחבר המאמר […]
השופט (בדימוס) מרדכי בן־דרור – על שום מה התערבה הכנסת בקביעת כללים להתנהגות השופטים? אגב חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין)(תיקוני חקיקה),תשס"ד – 2014 שתי החלטותיו של בית המשפט העליון, בעניין פסילת שופט מלדון במשפט שבו מופיע עורך דין שהוא חברו וידידו הקרוב ממשיכות להכות גלים. דבר זה לא צריך להפתיע לאור תחושת אי-הנוחות, שגורמת […]
לימור זר-גוטמן – תדמית מקצוע עריכת הדין. תדמית המקצוע לה שואפים עורכי הדין היא זו של מכובדות, יושר, הגינות, אמון, נאמנות ומסירות. תדמית זו עולה מהחוקים המסדירים את התנהגות עורכי הדין ומפסקי הדין המשמעתיים. ביטוי לכך ניתן כבר בסעיף הראשון לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי מטרתה של הלשכה היא לשקוד "על רמתו וטוהרו של […]
נטע זיו – כללי ניגוד העניינים של עורכי דין ונגישות למשפט: "עורך הדין האחרון בעיר" – לי או לך? מאמר זה עוסק בסוגיה מתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין – האיסור המוטל על עורכי דין להימצא במצב של ניגוד עניינים. הדיון בכלל האתי ייערך תוך בחינת זיקתו לשאלה מתחום המדיניות המשפטית-ציבורית: יכולתן של קבוצות שונות […]
מיכל עופר צפוני – מי ראוי להיות עורך דין? הסדרתה של הקבלה לפרופסיית עריכת הדין: המצוי והרצוי לשאלה מי ראוי להיות עורך דין יש השפעה מכרעת על אופייה של המערכת המשפטית בכללותה. מאמר זה מציג את המודל הקיים בישראל תוך השוואתו לארצות אחרות, ומסקנתו היא כי יש לערוך רפורמה מקיפה בדין הישראלי, ביחס למגבלות הכניסה […]
שירה לייטרסדורף־שקדי וטלי גל – "לתבוע ברגש"? רגשות התובעים בהליך הפלילי מאמר זה חושף את "המפה הרגשית" של תובעים המנהלים הליכים פליליים ואת תמהיל הרגשות שהם חווים כלפי המעורבים בהליך. המאמר מתבסס על ראיונות עומק שנערכו בקרב 14 תובעים ממחוזות שונים בישראל. המאמר חושף שרגשות הם חלק בלתי נפרד מעבודתם, אולם בהיותם פועלים תחת אתוס […]
רבקה רייכר־עתיר – החלת ההתיישנות המשפטית בעבודת ועדת האתיקה של הפסיכולוגים: האומנם מהלך ראוי? המאמר עוסק בשאלה אם ראוי להחיל את מוסד ההתיישנות המשפטית בעבודת ועדת האתיקה של מקצוע טיפולי. מדובר במקצוע המבוסס על קשרי אמון ייחודיים בין איש המקצוע ובין הלקוח, הדורשים מאנשי הטיפול התנהלות מקצועית בעלת גישה אתית עמוקה וטוהר־מידות גבוה. בפסיכולוגיה, הפרופסיה […]