נטע זיו – כללי ניגוד העניינים של עורכי דין ונגישות למשפט: "עורך הדין האחרון בעיר" – לי או לך?
מאמר זה עוסק בסוגיה מתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין – האיסור המוטל על עורכי דין להימצא במצב של ניגוד עניינים. הדיון בכלל האתי ייערך תוך בחינת זיקתו לשאלה מתחום המדיניות המשפטית-ציבורית: יכולתן של קבוצות שונות לזכות בייצוג משפטי של עורך דין, ובכך ליהנות מההגנות ומהזכויות שמעניק המשפט. לכאורה ניתן לשאול: מה בין אתיקה מקצועית של עורכי דין
לבין נגישות למערכת הצדק? במאמר זה אטען לקיומו של קשר מסוג זה. את טיעוניי אבסס באמצעות דיון בפסק דין שניתן בשנת 2001 על ידי בית הדין המשמעתי של ועד מחוז תל אביב, בד"מ 18/98. פסק דין זה מדגים כיצד יכולים כללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין להשפיע על יכולתו של אדם לזכות בייצוג של עורך דין, ייצוג המהווה לעתים קרובות תנאי למימוש זכויות משפטיות. טענתי המרכזית במאמר היא שבית הדין המשמעתי נהג כדין כאשר נתן פירוש מצמצם לכלל האתי הנדון, כאשר לנגד עיניו עמדו אינטרסים שונים שביניהם ביקש לאזן. בחלק האחרון במאמר, אסיים בהצעה למבט כולל על כללי האתיקה המקצועית של עורכי דין ועל הזיקה בינם לבין שאלות חלוקתיות רחבות יותר.