השופט (בדימוס) מרדכי בן־דרור – על שום מה התערבה הכנסת בקביעת כללים להתנהגות השופטים? אגב חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין)(תיקוני חקיקה),תשס"ד – 2014

  • ראשי
  • פוסטים
  • השופט (בדימוס) מרדכי בן־דרור – על שום מה התערבה הכנסת בקביעת כללים להתנהגות השופטים? אגב חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין)(תיקוני חקיקה),תשס"ד – 2014
מאמר מאת: השופט (בדימוס) מרדכי בן־דרור

השופט (בדימוס) מרדכי בן־דרור – על שום מה התערבה הכנסת בקביעת כללים להתנהגות השופטים? אגב חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין)(תיקוני חקיקה),תשס"ד – 2014

שתי החלטותיו של בית המשפט העליון, בעניין פסילת שופט מלדון במשפט שבו מופיע עורך דין שהוא חברו וידידו הקרוב ממשיכות להכות גלים. דבר זה לא צריך להפתיע לאור תחושת אי-הנוחות, שגורמת החלטה שלפיה אין כל פגם בכך ששני חברים טובים ייפגשו באולם בית המשפט, האחד עותר ומבקש, והשני בעמדה של מחליט וקובע; החלטות אלה ניתנו בניגוד לאמור בכללי אתיקה שיפוטית שפרסם נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר. נוסף על כך, החלטת השופטים שכללי אתיקה שיפוטית אינם בבחינת כללים המחייבים את שופטי המדינה, אף היא – בלשון המעטה – טוב היה לה אילו לא ניתנה משניתנה . כאמור, שתי ההחלטות של בית המשפט העליון בפרשת הורכיץ ובפרשת יצחק, יותר משפתרו מחלוקת נקודתית שהתעוררה באותם הליכים, יצרו בעיה עקרונית קשה בנושא של קביעת כללים להתנהגות שופטים. המסקנה המצערת העולה מהן היא שבמקום להמשיך ולפתח את השפיטה וכלליה ולתת כלים טובים בידי השופטים במדינה, הותירו אחריהן שתי ההחלטות "חלל משפטי".

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן