אסף הרדוף – ידיד ניכר בעת מחלה: על המתת בעלי חיים בשם בריאות הציבור שני חוקים עיקריים בישראל עוסקים בפגיעה בבעלי חיים כדי לשמור על בריאות הציבור מפני מחלות שלהם, בכוח או בפועל: פקודת הכלבת, 1934 ופקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה–1985 .המאמר מראה שהפקודות כוללות הוראות […]
שרון ידין – צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם צו מוסכם הוא כלי אכיפה סטטוטורי המאפשר לממונה על הגבלים עסקיים (בשמו החדש – הממונה על התחרות) לערוך חוזים רגולטוריים עם גורם מפוקח על רקע הפרות בתחום התחרות. המאמר מבקש לבחון את הצו המוסכם מנקודות המבט של ספרות האכיפה הרגולטורית, הרגולציה ההסכמית, הדמוקרטיה ההשתתפותית והבחירה הציבורית, […]
אסף הרדוף – דין פלילי בלתי-מוסמך: עקרון חוקיות המנהל פוגש את המשפט הפלילי עקרון חוקיות המנהל קובע ברירת-מחדל עבור הרשות המנהלית: מותר לה לעשות רק מה שהותר לה במפורש בחוק. זהו הכלל הבסיסי במשפט המנהלי, בה"א הידיעה, "יסוד היסודות", והוא מתחדד כשהפעולה המנהלית פוגעת בזכויות אדם. העקרון מקדם מטרות מגוונות כהפרדת רשויות והגבלת כוח, קידום […]
חיה זנדברג – הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. מטרתו של מאמר זה היא לבחון כיצד בפועל מוארך מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים, וכיצד – אם בכלל – השפיעה חקיקתו של סעיף 61 לחוק המעצרים על הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים. על מנת להשיב על שאלה זו, בדקנו את כל ההחלטות שנתקבלו בבית המשפט העליון […]
ארנה בן-נפתלי וקרן מיכאלי – פרשת לך לך : בין אדם למקום סקירת פסק הדין וניתוחו הם עניינה של רשימה זו. בפרק ב, "פרשת הדברים", נשרטט בקצרה את המסגרת הנרטיבית, נציג את השאלה המשפטית העולה ממנה , ונעקוב אחר התשובה הנורמטיבית הניתנת לה – והכול כעולה מפסק הדין. בפרק ג, "פרשנות הדברים", נציע ניתוח משפטי […]
ריצ'רד ג' גולדסטון – Israel and the ICC Government of Israel and many of its citizens have a reasonable suspicion of bias against Israel by the United Nations and other international organizations. This is partly the consequence of partial treatment in respect of the Middle East by the United Nations General Assembly, Security Council and […]
מנחם מאוטנר – בין כשירות לסבירות בעקבות בג"ץ 5853/07 אמונה – תנועת האישה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט. חיים רמון הורשע בבית משפט השלום בתל אביב בעברה של מעשה מגונה ללא הסכמה, לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על רמון נגזר עונש של שירות לתועלת הציבור. עם תום ריצוי עונש זה, החליט […]
מרים בן-פורת – יחסי הגומלין בין מבקר המדינה לבין היועץ המשפטי לממשלה. למבקר המדינה המבצע ביקורת יש כידוע תפקיד נוסף: בירור תלונות של בני הציבור הטוענים שזכויותיהם נפגעו בידי זרועות השלטון – למשל, שרשלנות שלטונית של העירייה היא שגרמה להתהוות תעלה מסוכנת על אם הדרך, ובנו הקטין של המתלונן נפל לתוכה ונפגע. במקום לפנות לבית המשפט נגד […]
דפנה ברק־ארז – השתחררות מחוזה של רשות מנהלית: מקרה מבחן לדואליות הנורמטיבית מהו הדין החל על חוזים של רשויות מנהליות? אף ששאלה זו אינה חדשה, התשובה לה עדיין אינה מגובשת. מאמר זה נועד להגדיר את עקרונות היסוד שצריכים לחול על הדיון בחוזים של רשויות מנהליות ולבחון את אופן יישומם, תוך התמקדות בדוגמה של השתחררות רשות מחוזה […]
דפנה ברק-ארז – המשפט המנהלי בעידן המדינה האלקטרונית. במאמר זה אצביע על ההכרעות הנורמטיביות הגלומות בכל מעבר לשימוש בטכנולוגיה חדשה (פרק ב') ועל האתגרים העיקריים של התאמת המשפט המנהלי למציאות האלקטרונית (פרק ג'). בפרקים הבאים אדון בפירוט בכל אחד מאתגרים אלה: במישור של שירות וקשר עם גורמים מחוץ לרשויות (פרק ד'), במישור הניהול הפנימי של […]
רון שפירא – הליך מינהלי כקובע את גבולותיה ומסגרתה של הענישה הפלילית. ברשימה זו אבחן את ההליך המינהלי המשמש בסיס לקביעת תנאי המאסר וכן את הביקורת השיפוטית על ההליך המינהלי שיאפשרו לשב"ס למלא תפקידו. אבחן אם זכויות האסיר אינן נפגעות כתוצאה משינוי האורגן הדן בעניינו ומהמעבר מדיון במסגרת הדין הפלילי למסגרת של המשפט המינהלי. אציג […]
אנדריי מרמור – תפיסה מוסדית של סמכות שאלת הלגיטימיות היא שאלה מרכזית בפולמוסים פילוסופיים על סמכות. הדיונים מתחילים לרוב בשאלה הנורמטיבית: מה הופך סמכות מעשית לסמכות לגיטימית. המאמר דן בתפיסה המוסדית של סמכות על ידי ההסבר מדוע סמכויות הן מוסדיות מטבען. בנוסף, המאמר בוחן כיצד תפיסה מוסדית זו משליכה על שאלת הלגיטימיות ושואבת מההבחנה בין […]
דפנה ברק־ארז – צדק חלוקתי במקרקעי ישראל: כעקבות בג"ץ הקרקעות החקלאיות בישראל, רוב המקרקעין הם בבעלות ציבורית ומנוהלים באמצעות מינהל מקרקעי ישראל. על כן השימושים הפרטיים בקרקע תלויים, במידה רבה, בנכונותה של המדינה (באמצעות המינהל) להרשותם ולסייע למימושם. השאלה כיצד ראוי לחלק זכויות וטובות הנאה בין יחידים או קבוצות אינה משפטית, והתשובה לה צריכה להינתן תוך פנייה לתפיסות צדק מתחום התאוריה […]