המערכת השיפוטית רשאית לפתח סייגים חדשים ולהרחיב היקף סייגים קיימים במשפט הפלילי. בקיומה של חובה לעמוד בסכנה או באיום, החברה מצפה ודורשת מן האדם החייב לעמוד בסכנה שלא יסבה על הזולת, ולכן הרציונל של צורך פוטר וכורח פוטר – היעדר ציפייה סבירה לעמוד בסכנה ולהתנהג כדין – אינו מתקיים. בנוסף, מדובר באנשים שכושר העמידה שלהם לעמוד בסכנה רב יותר, הם נמצאים במצב של כוננות מתמדת, גורם ההפתעה אינו מתקיים, ולכן הם אינם נמצאים במצב נפשי קשה שמכריח אותם להעביר את הסכנה אל האחרים. אולם החובה לעמוד בסכנה או באיום אינה דוחה א-פריורית את הצורך המצדיק והכורח המצדיק, שמבוססים על איזון האינטרסים, אלא היא שיקול לרעתו של האדם החייב בעריכת המאזן. צורך מצדיק וכורח מצדיק מתקיימים כאשר קיים פער עצום בין הרעה שתימנע לבין הרעה שתיגרם. הרציונלים של הגנה עצמית הם הגנה על האוטונומיה של הנתקף והגנה על הסדר החברתי משפטי.

The post חאלד גנאים – כמה ביקורות על תחולתם, הצדקתם והיקפם של הסייגים לאחריות פלילית (על הספר "דיני עונשין" של יורם רבין ויניב ואקי) appeared first on המשפט.

עילת הסיכול מאפשרת לצד לחוזה להשתחרר מחיובי החוזה, משהתרחש מאורע חריג שמונע את ביצוע החוזה או הופך אותו לשונה מהותית. בתי המשפט פירשו את סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) באופן שהפך את עילת הסיכול לאות מתה בדין הישראלי. במסגרת הקודקס האזרחי החדש, אשר נמצא בהליכי חקיקה בכנסת, מוצע לערוך שינוי יסודי ביחסו של הדין לעילת הסיכול. ההצעה מבקשת "להחיות" את דין הסיכול, באמצעות עיצוב מבחן חדש לתחולת העילה ולהשתחררות מן האחריות החוזית. רשימה זו מבקשת לדון במבחן המוצע לתחולתה של עילת הסיכול באמצעות ניתוח של היסודות התאורטיים שעליהם מתבססת הדוקטרינה החדשה. הניתוח התאורטי מעלה כמה תובנות חדשות. ראשית, בתי המשפט בישראל פירשו את המבחן לעילת הסיכול באופן שמבטא תפיסה שמרנית, שלפיה האחריות החוזית היא אחריות מוחלטת וללא סייגים. שנית, כדי להרחיב את ההכרה בעילת הסיכול, אימצו מנסחי הקודקס מבחן חדש, אך מבחן זה מבוסס על תאוריה המצמצמת משמעותית את עילת הסיכול. שלישית, המבחן שנבחר רחב יותר מן התאוריה שעליה הוא מבוסס, זאת בשל הרחבת שיקול הדעת השיפוטי והתבססות על שיקולי צדק בלתי-מוגדרים. המאמר מבקר בחירה זו ומציע מבחנים חלופיים.

The post גיא מור – האם הקודקס האזרחי אימץ את המבחן הנכון לסיכול חוזה? appeared first on המשפט.

במהלך השנים האחרונות אנחנו עדים להתגברותה של תופעת הבריונות המקוונת. בדומה לבריונות רגילה, בריונות מקוונת היא בעלת השלכות קשות על הקרבן ועל התוקף כאחד; היא פוגעת בהשתלבותם בבית הספר ובמסגרות חברתיות אחרות, ויכולה לגרום לנזקים פיזיים ונפשיים שונים. אולם בניגוד לבריונות רגילה, הבריונות המקוונת אינה מוגבלת לשטח בית הספר, והיא יכולה להתקיים בכל מקום ובכל זמן. בנוסף, האנונימיות, היעדר הפיקוח, המרחק הפיזי והיעדרן של נורמות התנהגות ברורות במרחב המקוון מסירים עכבות אשר מצמצמות ותוחמות את תופעת הבריונות הרגילה. מעטים המקרים שבהם בפועל מטילים אחריות על ההתנהגות הפוגענית, זאת בייחוד בגלל הקושי לתחום את ההתנהגות האסורה ולהתאימה לחוקים הקיימים כגון לשון הרע או חדירה לפרטיות. אמנם ראוי לאמץ כלים משפטיים שמעודדים ומפתחים את הפתרונות החינוכיים-מניעתיים, אולם נראה שלא ניתן להימנע מהגדרת "מבוגר אחראי" אשר יפקח על הנעשה במרחב המקוון. הורים ומורים אינם נגישים לעולם זה, אך נראה כי ספקיות התוכן ומנהלי האתרים יכולים באמצעות כלים טכנולוגיים מודרניים לפקח בקלות יחסית על הנעשה במסגרת האתרים שבשליטתם.

The post לימור עציוני – בריונות במגרש המשחקים המקוון – אחריות ספקיות התוכן ומפעילות האתרים על הנעשה בשטחן appeared first on המשפט.

בשנת 2009 אישרה הכנסת את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע–2009. על פי החוק, יונפקו לאזרחי ישראל תעודות זהות חכמות ודרכונים עם שבב אלקטרוני, הכוללים נתוני זיהוי ביומטריים שיישמרו במאגר מידע מרכזי. המאמר מסביר מהי מערכת ביומטרית ומהם הסיכונים והאתגרים שהיא מציבה לזכויות היסוד של האזרחים, ובעיקר הזכות לפרטיות. הוא סוקר את הוראות החוק במבט ביקורתי, המטיל ספק בנחיצות הקמתו של מאגר מידע ביומטרי לצורך קיום המטרות המוצהרות של החוק, ומתריע בפני הסכנות החמורות הנובעות ממאגר כזה. המאמר מפרט מדוע החוק יתקשה לעבור מעל המשוכה החוקתית שעשויים להציב בדרכו עותרים שונים; הן מבחינה פרוצדורלית, לנוכח חקיקתו כ"חוק על תנאי" המותנה באישורו של שר; והן מבחינה מהותית, מאחר שנחקק לתכלית לא ברורה תוך יישומו של אמצעי לא מידתי להשגתה. המאמר מפרט גם את המנגנונים הטכנולוגיים, הארגוניים והמשפטיים שהחוק מעמיד לצורך הגנה על פרטיות האזרחים ואבטחת המידע האישי שלהם. הטענה היא, כי חרף הבעייתיות של החוק בכללותו, קיימים בו כמה מנגנונים, המכונים כיום Privacy by Design, שראוי היה ליישם גם ביזמות חקיקה נוספות העלולות להשפיע על פרטיות המידע האישי של אזרחי ישראל.

The post עומר טנא – חוק המאגר הביומטרי: סיכונים והזדמנויות appeared first on המשפט.

תופעת האלימות המינית כלפי מהגרות העבודה בישראל היא תופעה שממדיה האמתיים טרם נחשפו. זאת, אף שמדי שנה מצטרפות מהגרות עבודה נוספות למעגל נפגעות התקיפה המינית. מספרן של המהגרות אינו ידוע, אבל מאפייניהן ברורים. מדובר בקבוצת נשים חלשה, שבדומה לכלל אוכלוסיית מהגרי העבודה בישראל, ממעטת לקיים מגע כלשהו עם רשויות השלטון. זאת, הן בשל הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בכך, הן בשל חששן מפני גירוש והן מאחר שאינן יודעות את זכויותיהן. מאמר זה הוא חלק מעבודת מחקר מקיפה שבוצעה במסגרת הלימודים הקליניים לתואר ראשון במשפטים. בשנת לימודיי השנייה נטלתי חלק בקליניקה בפרקליטות הפלילית, מחוז המרכז. במהלך עבודתי המעשית בקליניקה סייעתי בניהול תיקים פליליים רבים ומגוונים. במסגרת זו נחשפתי לתופעות שונות המתרחשות בחצרה האחורית של מדינת ישראל ואשר אינן זוכות להד תקשורתי או ציבורי. אחת מהתופעות הללו היא ביצוע עברות פליליות נגד אוכלוסיות מוחלשות בחברה ובכלל זה מהגרי עבודה. אחת התובנות המרכזיות שרכשתי במסגרת החיבור בין העולם האקדמי-תאורטי לבין העולם המעשי של עריכת הדין, היא שזהות קרבן העברה יכולה להשפיע רבות על ההליך הפלילי ועל התנהלותו.

The post אלן גופשטיין – אלימות מינית כלפי מהגרות עבודה בישראל בראי ההליך הפלילי appeared first on המשפט.

מאמר זה בוחן בראייה ביקורתית את הליך עיקול המיטלטלין בהוצאה לפועל, ועומד על הפוטנציאל הגבוה הטמון בו לפגיעה בצדדים שלישיים תמימים. עיקול מיטלטלין הוא אמצעי גבייה מרכזי במערכת ההוצאה לפועל בישראל, ונעשה בו שימוש נרחב על ידי נושים ובאי כוחם, על אף העלויות הגבוהות שבהן הוא כרוך. מדובר בהליך הטומן בחובו פוטנציאל גבוה לפגיעה בזכויות אדם, באשר הוא כרוך בכניסה כפויה לחצרים ובתפיסה בכוח של מיטלטלין והוצאתם למכירה. לפיכך נקבעו בדין תנאים והגנות שנועדו להבטיח כי צדדים שלישיים תמימים לא ייפגעו בשגגה מעיקול מיטלטלין. ברם, ניתוח נתונים אשר נצברו במחקר שערכה הקליניקה לדיני הוצאה לפועל, בצד נתונים שפורסמו על ידי רשות האכיפה והגבייה, מצביע על כך שההגנות שבדין אינן מספיקות, וכי פגיעה בצדדים שלישיים במהלך עיקול מיטלטלין הפכה חזון נפרץ. המאמר מנתח את הסיבות לכך ועומד, בין היתר, על העובדה שהרציונל המקורי של ההליך – תפיסת מיטלטלין יקרי ערך לשם מכירתם – אינו תקף עוד, וכי הטעם העיקרי שבבסיס ההליך כיום הוא הפעלת לחץ על החייב ועל בני משפחתו. לבסוף מציע המאמר דרכים לתיקון הדין הקיים באופן שיקנה הגנה מספקת לצדדים שלישיים תמימים מפני פגיעה מיותרת בזכויותיהם.

The post אסף דרעי – בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה? זכות הקניין של צדדים שלישיים בהליכי עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל appeared first on המשפט.

המאמר בוחן את תוצאות המפגש בין החינוך המשפטי והקליני לבין שדה האחריות החברתית של תאגידים. הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים הוקמה לפני שנים אחדות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים. במאמר זה ננתח את פעילותה של הקליניקה ונראה כי דווקא העיסוק הקליני בתחום משפטי "רך" עשוי לאתגר משמעותית את השדה המשפטי הקלאסי והשמרני וליצור שינוי חברתי של ממש. זאת, אף שתחום זה פועל במסגרת פרדיגמות חדשניות של משילוּת (governance) ורגולציה וולונטרית. הדיון מתמקד אפוא בהצגת החידוש בפעולתה של הקליניקה לאחריות חברתית של תאגידים, כמכוונת למתוח את גבולות המשפט עצמו, ובכך ליצור שינוי חברתי מסוג אחר. באמצעות סקירת פעילותה נבחן חמישה אופנים שבהם באה לידי ביטוי התפיסה החדשנית שלה, הן באשר למשפט והן באשר לחינוך המשפטי הקליני.

The post עופר סיטבון ורונית דוניץ-קידר – אחריות חברתית של תאגידים וחינוך משפטי וקליני: אתגור גבולות המשפט. appeared first on המשפט.

הקליניקות המשפטיות בישראל התפתחו אט אט בתהליך אבולוציוני, שלא מתוך חזון אידאולוגי מגובש או משנה סדורה. על רקע זה, מהותו של החינוך הקליני, ובכללו תפקידו של המורה הקליני, לא זכו לדיון אקדמי או ציבורי משמעותי. מאמר זה דן ביעד החינוכי של הקליניקה ובדרך להגשמתו על ידי המורה הקליני. הדיון מתמקד בעקרונות ובאופן יישומם בעבודה הקלינית המתבצעת עם הסטודנטים ועם ציבור הפונים המסתייעים בקליניקה. הדיון נעשה מתוך התבוננות מקרוב על הפעילות השוקקת היומיומית המתרחשת בקליניקה אשר במרתפי הפקולטה למשפטים. מהאירועים השונים שנחוו בקליניקה – מפגשים, שיחות, דילמות וקשיים, הצלחות ולצדן גם טעויות שנפלו – עולה ומצטיירת תמונה בהירה יותר של תפקיד המורה הקליני ואופן התנהלותו. המאמר נכתב מתוך תקווה לפתח דיון מעמיק לעתיד מקצועי קליני נכון וטוב יותר.

The post יעל אדורם – הקליניקה המשפטית: מהוראה לחינוך. appeared first on המשפט.

המאמר עוסק בשאלה עד כמה ניתן וראוי ליישם תכנים טיפוליים של עבודה סוציאלית בקליניקות המשפטיות. רוב הקליניקות מכוונות לסייע לאוכלוסייה בעלת קשיים סוציאליים רב-מערכתיים, ורוב הקלינאים מעוניינים – במודע או שלא במודע – לטפל בפונים גם בהיבטים שאינם משפטיים גרידא. התכנים התאורטיים של העבודה הסוציאלית עוסקים בחתירה לשוויון וצדק חברתי ולמקסום רווחת הפרט. המשותף שבין תכנים אלו לבין תוכני הקליניקה גורם לרבים מן הקלינאים לחשוב כי הם אכן צריכים ומסוגלים לנהל את התיק לא רק מבחינה משפטית, אלא גם מבחינה סוציאלית. מחשבה זו בעייתית, שכן היא אינה עולה בקנה אחד עם חוסר הניסיון והידע הטיפולי הקלינאי והסטודנטים. בנוסף, החינוך וההכשרה שמקבלים הסטודנטים למשפטים, הן בפקולטה והן בקליניקה, אינם עוסקים באופן נרחב ומספק בהיבטים הסוציאליים של התיקים המשפטיים. עם זאת, אין ספק כי לתכנים של תורת המשפט הטיפולי, אשר מיושמים באמצעות תאוריות ופרקטיקות של עבודה סוציאלית, יש מקום בקליניקה המשפטית.

The post רוני רוטלר – על תבונה ורגישות: קשיים ויתרונות ביישום תכנים טיפוליים בקליניקה appeared first on המשפט.

במאמר זה אבקש לתאר את מערכת היחסים המורכבת בין המשטרה לבין הנשים העוסקות בזנות; את קשיי האכיפה הניצבים בפני השוטרים מחד גיסא, לצד השפעותיה ההרסניות של אכיפה זו על הנשים מאידך גיסא. מאמר זה איננו נשען על מתודולוגיה מחקרית אמפירית קלאסית. בשל אופייה הייחודי של העבודה הקלינית, הוא מתבסס על ממצאיה: עשרות רבות של שיחות עם נשים בזנות, עם שוטרים ועם שחקנים נוספים בשדה המחקר – מקבלי החלטות בשירות המדינה, עורכי דין, עובדות ארגונים ואחרים. במילים אחרות: המחקר העומד בבסיסו של המאמר נערך מתוך הבנת תפקידן של הקליניקות כ"מעבדות לחקר המשפט ולפיתוחו", שבמסגרתן חוקרים הסטודנטים בקליניקה את הדין הקיים ואת דרך יישומו. עקב קשיי התקציב שהם מנת חלקן של כלל הקליניקות, כמו גם קשיים מחקריים רבים הניצבים בדרכם של חוקרים בכל הנוגע לאוכלוסיות שבהן מטפלות הקליניקות השונות, ספק אם ניתן להגיע כיום במסגרתן למחקר אמפירי במובנו הקלאסי. עם זאת, קורפוס הידע העצום הנצבר בקרב הקלינאים יכול ואף חייב להיות מתורגם לכתיבה אקדמית, שאני מקווה כי גיליון זה של "המשפט" הוא רק הסנונית הראשונה שלה. לפיכך, שני החלקים הראשונים של המאמר, העוסקים במשטרה ובזנות, נשענים ברובם על חומרים תאורטיים גרידא.

The post נעמי לבנקרון – מה לה לסטודנטית למשפטים בבית זונות? הרהורים על קליניקות משפטיות, שוטרים ונשים העוסקות בזנות appeared first on המשפט.

העסקת עובדי קבלן היא בעיה מורכבת ורב-ממדית. מרבית הפעולות המשפטיות אשר ננקטות למען פתרון הבעיה משויכות באופן טבעי לעולם המשפט בכלל ולמשפט העבודה בפרט. דיני העבודה מספקים מענה חלקי, בעייתי ולא הוליסטי לתמונה רחבה, מורכבת ומלאת דקויות של נשים שהן מהגרות, מוחלשות, חיות בשוליה הכלכליים והחברתיים של החברה הישראלית ומתמודדות עם חסמים של שפה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, מוצא ומגדר. תובנה זו גרמה לצוות בקליניקה לזכויות נשים לבחור בכלי שאינו נתפס כמשפטי (אף אם תוצריו עשויים להיות כאלה), במושג בעל גוונים תאורטיים ואמורפיים – העצמה. המאמר מבקש לעמוד על הבחירה (הקשה) בפעולת "העצמה" בעשייה קלינית משפטית ועל האופן שבו מתורגם מושג ההעצמה בעשייה זו עבור הקבוצה שמבקשים להעצים, ולא פחות חשוב מכך, עבור העושות במלאכה הקלינית ומניעות את תהליך ההעצמה. הטיעון המרכזי במאמר הוא שעשייה קלינית משפטית עם אוכלוסיות מוחלשות ועבורן מחייבת גישה "הוליסטית" שאינה מסתפקת בפעילות משפטית בלבד, אלא מאפשרת שילוב של כלים משפטיים וא-משפטיים.

The post רותי לזר – "הן נראות עצובות יותר": סיפור על העצמה וחושך appeared first on המשפט.

בבתי הספר ובפקולטות למשפטים פועלים קליניקות משפטיות וארגונים חברתיים המעניקים סיוע משפטי לשכבות מוחלשות. בחודש מרץ 2008 קיבלו הקליניקות המשפטיות מכתב מוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין המטיל עליהן שורה של מגבלות שאושרו על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החלטת הוועד המרכזי כוללת חמישה סעיפים תמציתיים. אך המסמך שנלווה להחלטה המציג את עמדת ועדת האתיקה הארצית, כמו גם המאמר שפרסם יו"ר הוועדה, פרסו את הגישה והחשיבה העומדת מאחורי מגבלות אלו. הגישה מחילה באופן טכני ודווקני את כללי ייחוד המקצוע על הקליניקות, על הארגונים החברתיים ועל סטודנטים למשפטים. בדרך כלל הופעלו כללים אלה על גופים מסחריים שהוקמו למטרות רווח. גישה זו באה לידי ביטוי אף בכמה החלטות נוספות של ועדת האתיקה הארצית, שנתקבלו לפני ההחלטה האמורה של הוועד המרכזי ולאחריה (החלטות אלו יוצגו בהרחבה במאמר). הנחת המוצא של מאמר זה היא שתרומת הקליניקות לחברה בישראל היא משמעותית, בהיותן מקדמות את נגישות השכבות המוחלשות למשפט,שמהווה חלק מזכות הייצוג החוקתית.

The post לימור זר-גוטמן – אנטומיה של מאבק: לשכת עורכי הדין והקליניקות המשפטיות appeared first on המשפט.

במאמר זה אציע עיון מחודש ביעדי החינוך המשפטי הקליני, אבקש להאיר שני תפקידים חשובים של הקליניקות המשפטיות, שלא זכו עד כה לדיון ולתשומת לב מספיקים. האחד עוסק בהזדמנות לראות בקליניקה המשפטית פלטפורמה לפיתוח רגש האמפתיה. השני עניינו הפוטנציאל הטמון בקליניקות המשפטיות להשפיע לחיוב על רווחתם ועל חוסנם הנפשי של הסטודנטים הנוטלים בהן חלק. כמקרה מבחן תשמש הקליניקה הצרכנית שהקמתי, ואשר פעלה במכללה למינהל בין השנים 2008–2011 מטרתי במאמר כפולה. ראשית, אבקש להקנות למפעילי הקליניקות ולמנחיהן תובנות חיוניות שיסייעו במימוש הפוטנציאל הגלום בעשייה הקלינית-משפטית. שנית, אבקש לקדם דיון עשיר יותר בנוגע לעיצוב הפעילות של הקליניקות המשפטיות בבתי הספר למשפטים ולתפקידן.

The post שמואל בכר – אמפתיה ואושר: עיון מחודש ביעדי החינוך המשפטי-קליני appeared first on המשפט.

למרות פרק הזמן המועט שבו פועלות הקליניקות בישראל, כשני עשורים בלבד, הן חדרו כבר לכל בית ספר למשפטים בישראל. הן יצירתיות, חיוניות ותוססות, והשפעתן על עולם המשפט הישראלי איננה מבוטלת. תורמים לכך הן היד החופשית שהוענקה להן עד היום לבחור את יעדיהן ואת דרכי פעולתן; הן העובדה כי ישראל היא מדינה קטנה שההשפעה בה על מקבלי החלטות פשוטה יותר בהשוואה למדינות גדולות יותר; והן אופיים של הקלינאים העומדים בראש חלק מן הקליניקות. עם זאת, הקליניקות מתמודדות היום עם בעיות לא קלות, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. רבות מן הקליניקות הוקמו כיזמה נקודתית (חשובה כשלעצמה) של אחד מאנשי הסגל האקדמי. בשלב זה לא הוקדשה מחשבה מערכתית ומעמיקה למקומן של הקליניקות בבית הספר למשפטים, למטרותיהן ולצורכיהן. בשלב השני, שלב המיסוד, הציבו המוסדות האקדמיים כמה דרישות – מצומצמות, על פירוב – להפיכת הקליניקות לקורסים מן המניין. פרט לקביעת דרישות מינימום אלה, התעלמו בתי הספר למשפטים מצורכיהן המיוחדים של הקליניקות.

The post נעמי לבנקרון ויוסי נחושתן – דבר העורכים: על חצי הכוס הריקה: הקליניקות בישראל לאן? appeared first on המשפט.