אסף דרעי – בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה? זכות הקניין של צדדים שלישיים בהליכי עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל.
מאמר זה בוחן בראייה ביקורתית את הליך עיקול המיטלטלין בהוצאה לפועל, ועומד על הפוטנציאל הגבוה הטמון בו לפגיעה בצדדים שלישיים תמימים. עיקול מיטלטלין הוא אמצעי גבייה מרכזי במערכת ההוצאה לפועל בישראל, ונעשה בו שימוש נרחב על ידי נושים ובאי כוחם, על אף העלויות הגבוהות שבהן הוא כרוך. מדובר בהליך הטומן בחובו פוטנציאל גבוה לפגיעה בזכויות אדם, באשר הוא כרוך בכניסה כפויה לחצרים ובתפיסה בכוח של מיטלטלין והוצאתם למכירה. לפיכך נקבעו בדין תנאים והגנות שנועדו להבטיח כי צדדים שלישיים תמימים לא ייפגעו בשגגה מעיקול מיטלטלין. ברם, ניתוח נתונים אשר נצברו במחקר שערכה הקליניקה לדיני הוצאה לפועל, בצד נתונים שפורסמו על ידי רשות האכיפה והגבייה, מצביע על כך שההגנות שבדין אינן מספיקות, וכי פגיעה בצדדים שלישיים במהלך עיקול מיטלטלין הפכה חזון נפרץ. המאמר מנתח את הסיבות לכך ועומד, בין היתר, על העובדה שהרציונל המקורי של ההליך – תפיסת מיטלטלין יקרי ערך לשם מכירתם – אינו תקף עוד, וכי הטעם העיקרי שבבסיס ההליך כיום הוא הפעלת לחץ על החייב ועל בני משפחתו. לבסוף מציע המאמר דרכים לתיקון הדין הקיים באופן שיקנה הגנה מספקת לצדדים שלישיים תמימים מפני פגיעה מיותרת בזכויותיהם.