רותי לזר – "הן נראות עצובות יותר": סיפור על העצמה וחושך.
העסקת עובדי קבלן היא בעיה מורכבת ורב-ממדית. מרבית הפעולות המשפטיות אשר ננקטות למען פתרון הבעיה משויכות באופן טבעי לעולם המשפט בכלל ולמשפט העבודה בפרט. דיני העבודה מספקים מענה חלקי, בעייתי ולא הוליסטי לתמונה רחבה, מורכבת ומלאת דקויות של נשים שהן מהגרות, מוחלשות, חיות בשוליה הכלכליים והחברתיים של החברה הישראלית ומתמודדות עם חסמים של שפה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, מוצא ומגדר. תובנה זו גרמה לצוות בקליניקה לזכויות נשים לבחור בכלי שאינו נתפס כמשפטי (אף אם תוצריו עשויים להיות כאלה), במושג בעל גוונים תאורטיים ואמורפיים – העצמה. המאמר מבקש לעמוד על הבחירה (הקשה) בפעולת "העצמה" בעשייה קלינית משפטית ועל האופן שבו מתורגם מושג ההעצמה בעשייה זו עבור הקבוצה שמבקשים להעצים, ולא פחות חשוב מכך, עבור העושות במלאכה הקלינית ומניעות את תהליך ההעצמה. הטיעון המרכזי במאמר הוא שעשייה קלינית משפטית עם אוכלוסיות מוחלשות ועבורן מחייבת גישה "הוליסטית" שאינה מסתפקת בפעילות משפטית בלבד, אלא מאפשרת שילוב של כלים משפטיים וא-משפטיים.