רונן אברהם – בנפרד ועדיין שווה? על דרכי ההתמודדות עם מקרי הפליה הנופלים בנפרד מתחולת חוק איסור הפליה

רונן אברהם – בנפרד ועדיין שווה? על דרכי ההתמודדות עם מקרי הפליה הנופלים בנפרד מתחולת חוק איסור הפליה לפני למעלה מ־20 שנים נחקק בישראל חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. ייחודו של החוק היה בכך שהוא אסר על הפליה בשוק הפרטי ובכך הביא לתחולה של ערך השוויון גם בהתקשרויות שבהן לא […]

אלעד שילד – מותו של סוכן? על אחריותן המשפטית של סוכנויות הנסיעות כלפי לקוחותיהן בדין הישראלי

אלעד שילד – מותו של סוכן? על אחריותן המשפטית של סוכנויות הנסיעות כלפי לקוחותיהן בדין הישראלי ענף סוכנויות הנסיעות מרכז פעילות כלכלית בהיקף ניכר בתחום התיירות, תחום פעילות שחשיבותו בעולם המודרני הולכת וגדלה. עם זאת, בחיקוקים הרבים החלים על עסקה להזמנת שירותי נופש, כמו גם בפסיקה, אין תשובה ברורה לגבי מהות תפקידה של סוכנות הנסיעות […]

שרון ידין – צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם

שרון ידין – צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם צו מוסכם הוא כלי אכיפה סטטוטורי המאפשר לממונה על הגבלים עסקיים (בשמו החדש – הממונה על התחרות) לערוך חוזים רגולטוריים עם גורם מפוקח על רקע הפרות בתחום התחרות. המאמר מבקש לבחון את הצו המוסכם מנקודות המבט של ספרות האכיפה הרגולטורית, הרגולציה ההסכמית, הדמוקרטיה ההשתתפותית והבחירה הציבורית, […]

איריס סורוקר – רגולציה של סיום הזיכיון

איריס סורוקר – רגולציה של סיום הזיכיון פסיקת השופט דנציגר בפרשת בלום חושפת את הדרמה של הזכיינות, ומחייבת לעיין במוסד חשוב זה מנקודת שבר: כשהצדדים מצויים בסכסוך, ומי מהם מבקש לצאת מהקשר. סיום ההתקשרות מטלטל את הספינה החוזית כולה, וצפוי להשליך על כדאיות העסקה. הרגולציה של סיום הזיכיון מבנה את התמריצים הפועלים על הצדדים להתקשרות: […]

גיא מור – האם הקודקס האזרחי אימץ את המבחן הנכון לסיכול חוזה?

גיא מור – האם הקודקס האזרחי אימץ את המבחן הנכון לסיכול חוזה? – ניתוח תאורטי ודוקטרינרי. עילת הסיכול מאפשרת לצד לחוזה להשתחרר מחיובי החוזה, משהתרחש מאורע חריג שמונע את ביצוע החוזה או הופך אותו לשונה מהותית. בתי המשפט פירשו את סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) באופן שהפך את עילת הסיכול לאות מתה בדין הישראלי. במסגרת הקודקס […]

בנימין גבע – שינויים בחוזה שהומחה בעקבות ע"א 330/75 גרבוב נ' רשות הנמלים.

בנימין גבע – שינויים בחוזה שהומחה בעקבות ע"א 330/75 גרבוב נ' רשות הנמלים. בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת גרבוב, מפי השופטת בן-פורת, נקבע, כי אם לא נתקיימו כללי ה"השתק", זכאים צדדים לחוזה שטרם בוצע (Contract Executory) לשנותו בתום לב, גם לאחר שהזכויות שמקנה החוזה הומחו לצד שלישי. פסק הדין עסק בחוזה להקמת מבנים […]

נילי כהן – גלגולו של שיכון – תרומתה של השופטת בן-פורת לעיצובו של תום הלב במשא ומתן

נילי כהן – גלגולו של שיכון – תרומתה של השופטת בן-פורת לעיצובו של תום הלב במשא ומתן. פסק דינה של השופטת בן-פורת בע"א 829/80 שכון עובדים בע"מ נ' זפניק הוא מפסקי הדין המרכזיים בדיני חוזים. במשך קרוב לשלושים שנה הוא משמש בסיס איתן לפרשנותה של חובת תום הלב במשא ומתן, המעוגנת בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק […]

אמיר בכר – שימוש לרעה בכרטיס חיוב – שחיקת ההגנה המוקנית לצרכן

אמיר בכר – שימוש לרעה בכרטיס חיוב – שחיקת ההגנה המוקנית לצרכן בפתח רשימה זו נתחקה אחר תכלית הסדר חלוקת האחריות ונתאר את הפרקטיקה הנוהגת בחיי המעשה ביחסים שבין המנפיק ללקוח בהקשר זה. לאחר מכן נעמוד על פסיקת בית המשפט ועל העקרונות שעל פיהם ניתח את הסדר חלוקת האחריות, תוך בחינה ביקורתית של הפסיקה.

דפנה ברק־ארז – השתחררות מחוזה של רשות מנהלית: מקרה מבחן לדואליות הנורמטיבית

דפנה ברק־ארז – השתחררות מחוזה של רשות מנהלית: מקרה מבחן לדואליות הנורמטיבית מהו הדין החל על חוזים של רשויות מנהליות? אף ששאלה זו אינה חדשה, התשובה לה עדיין אינה מגובשת. מאמר זה נועד להגדיר את עקרונות היסוד שצריכים לחול על הדיון בחוזים של רשויות מנהליות ולבחון את אופן יישומם, תוך התמקדות בדוגמה של השתחררות רשות מחוזה […]

נילי כהן – ירידתה ועלייתה של הבטחת נישואין

נילי כהן – ירידתה ועלייתה של הבטחת נישואין המאמר יתמקד בשאלת היחס בין חוזה לרגש או בין חוזה לאהבה, בהקשר של חוזה נישואין ובעיקר הבטחת נישואין; המאמר יבחן אם ראוי לתת תוקף להסכמות פרטיות מסוג זה, ובאיזה היקף; הוא יבחן מה היחס בין הסכמה פרטית בעניין זה לבין ערכיה של החברה.  

גרשון גונטובניק – מחשבות על אודות פרשנות, פרשנות חוזים וגבולותיה

גרשון גונטובניק – מחשבות על אודות פרשנות, פרשנות חוזים וגבולותיה כל תורה פרשנית משפטית חייבת לכלול מענה לשתי רמות שונות של שאלות: מהן התכליות שבאה הפרשנות המשפטית לקדם ומהו המשקל שיש לתת לתכליות אלה במסגרת הפרשנות, כאשר הן מתנגשות זו בזו. לפיכך, בחלק הראשון של המאמר אעסוק בשלב איתור התכליות שהפרשנות המשפטית באה לקדם. יוצג […]