העסקת עובדי קבלן היא בעיה מורכבת ורב-ממדית. מרבית הפעולות המשפטיות אשר ננקטות למען פתרון הבעיה משויכות באופן טבעי לעולם המשפט בכלל ולמשפט העבודה בפרט. דיני העבודה מספקים מענה חלקי, בעייתי ולא הוליסטי לתמונה רחבה, מורכבת ומלאת דקויות של נשים שהן מהגרות, מוחלשות, חיות בשוליה הכלכליים והחברתיים של החברה הישראלית ומתמודדות עם חסמים של שפה, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, מוצא ומגדר. תובנה זו גרמה לצוות בקליניקה לזכויות נשים לבחור בכלי שאינו נתפס כמשפטי (אף אם תוצריו עשויים להיות כאלה), במושג בעל גוונים תאורטיים ואמורפיים – העצמה. המאמר מבקש לעמוד על הבחירה (הקשה) בפעולת "העצמה" בעשייה קלינית משפטית ועל האופן שבו מתורגם מושג ההעצמה בעשייה זו עבור הקבוצה שמבקשים להעצים, ולא פחות חשוב מכך, עבור העושות במלאכה הקלינית ומניעות את תהליך ההעצמה. הטיעון המרכזי במאמר הוא שעשייה קלינית משפטית עם אוכלוסיות מוחלשות ועבורן מחייבת גישה "הוליסטית" שאינה מסתפקת בפעילות משפטית בלבד, אלא מאפשרת שילוב של כלים משפטיים וא-משפטיים.

The post רותי לזר – "הן נראות עצובות יותר": סיפור על העצמה וחושך appeared first on המשפט.

המאמר מציע תרגיל מחשבתי שעניינו שינוי בתפיסה החברתית כלפי תופעת נפגעות העברה. כיום, נפגעות נתפסת כמאפיין זהות מכונן חולשה וממקמת את נפגעי העברה נמוך בהייררכיה החברתית. באמצעות תאוריית הצמתים הדנה בריבוד חברתי הנובע מקיומם של צירי וצומתי זהות, נציע קריאה שונה של ציר הנפגעות: לא כציר חולשה וקורבנות המהווה קרקע להדרה ולהפליה, אלא כציר חוזק המעניק כוח אישי וחברתי לממוקמים עליו. כך, זיהוי נפגעות עברה כמאפיין זהות שממוקם על ציר גבוה יותר בהייררכיה החברתית, יאפשר לנפגעים להשפיע על עיצוב כלים ומוסדות חברתיים, לפתח מסלולי העצמה ולערוך אדפטציה חברתית לחוויית הנפגעות, בדמות יצירת מנגנוני תמיכה.

The post הדר דנציג־רוזנברג ונועה יוסף – נפגעות עברה בראי תיאוריית הצמתים appeared first on המשפט.

Social workers in holistic defender offices play a fundamentally different role from

social workers in other social service settings and even from social workers in traditional

public defender offices. Holistic defense social workers are advocates, not clinicians. They

are profoundly passionate about client self-determination, social justice, and every

individual’s right to be treated with dignity and respect. While many social workers at

holistic defender offices have significant clinical skills and may have previously worked in

clinical settings, the majority of the social workers involved with holistic advocacy are also

students of policy and organizing who reject the location of problems within the individual

alone

The post Robin Steinberg & Elizabeth Keeney – Shared Roots and Shared Commitments: The Centrality of Social Work to Holistic Defense appeared first on המשפט.

מאמר זה מציג פרויקט סיוע משולב לנפגעי עברות, משפטי ותפקודי. הפרויקט
מבוסס על מודל חדשני לשיפור תפקוד נפגעי עברה בסמוך לפגיעה, תוך ליווי
של מרפאה בעיסוק בד בבד עם הענקת סיוע משפטי. המאמר מוסיף לשני תחומי ידע מתפתחים,
ייצוגם המשפטי של נפגעי עברות והטיפול הייעודי בעניינם. ייחודו של הפרויקט
בשלושה: ראשית, בבסיס התאורטי המשותף שהוא מזהה, בתאוריה הקוראת
לדרכים שבהן ההליך המשפטי יתרום לרווחתו של נפגע העברה ואף להחלמתו
ולשגשוגו; שנית, בקישור בין הסיוע המשפטי לבין התהליך הטיפולי, כך שהאחד
משרת את האחר; שלישית, הפרויקט חלוצי בעשותו שימוש בעקרונות מתוך
מקצוע הריפוי בעיסוק לסיוע לנפגעי עברה ובהציגו מודל ותהליך התערבות אשר
פותחו לצורך זה.

The post דנה פוגץ', נעמי כץ, דנה לבוק־גל ונעמה כץ – "וכשאגדל, אני מקווה להשפיע כמוכם" – ליווי תפקודי ומשפטי כסיוע למזעור קרבנות משנית של נפגעי עברות וקידום רווחתם האישית appeared first on המשפט.

המאמר מציג מחקר שבחן את השאלה דרך נקודת מבטם של אנשי
טיפול שהעידו בבית המשפט בתיקי עבירות מין (הליכים פליליים), באמצעות
ראיונות עומק חצי מובנים.
עיקר ממצאי המחקר מצביעים על חוויה של ניגוד בין הטיפול למשפט, שנסובה
סביב התייחסות לשלוש תמות עיקריות: דימויים, שפה ומשחק. בוטא פער בין
הדימויים שיוחסו לבית המשפט לבין התנהלותו במציאות, פער בין השפה
הטיפולית לשפה המשפטית והרגשה שהדיון המשפטי מנוהל כמשחק או כמחזה
ובו אנשי הטיפול נתונים ליחס הנע בין אדישות לתוקפנות וזלזול. מיעוט התייחסויות תיארו הרגשה של הלימה בין המשפט לטיפול, בין שמקורה בדמיון בין השפה הטיפולית לשפה המשפטית, ובין שמקורה בהנאה ממעמד העדות,בהכרה בחיוניותו ובתרומתו לתהליך השיקום.

The post ענבר כהן – בין שתי דרכים – המפגש בין טיפול למשפט, כפי שבא לידי ביטוי בעדויות אנשי טיפול בתיקי עברות מין (הליכים פליליים) appeared first on המשפט.

המאמר מתמקד בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991. בוחן אם חוק
זה נותן מענה ראוי לתופעת ההתעללות וההזנחה והאם יש מקום לעצב הסדר
משפטי חלופי שיאפשר הגנה טובה יותר או יכולות התערבות ראויות יותר.
ההתמקדות בחוק למניעת אלימות במשפחה נעשתה הם משום שהחוק מאפשר
שימוש בהתערבות טיפולית והן משום שהחוק ניתן ליישום גם במקרים של זקנים
שאינם "חסרי ישע".
הטענה המועלית במאמר זה היא שהמענה שניתן על ידי חוק למניעת אלימות
במשפחה אינו מספק, השימוש בהוראת הטיפול אינו שכיח, וכפועל יוצא במקרים רבים התעללות שמופנית כלפי זקנים על ידי צאצאיהם נמשכת. על כן, יש מקום להציע הסדר חלופי שייתן מענה ראוי יותר לתופעה זו.

The post מיכאל (מיקי) שינדלר וישראל (איסי) דורון – התעללות והזנחה כלפי זקנים שאינם חסרי ישע מצד צאצאיהם: עיון ביקורתי בהתמודדות החוקית במסגרת חוק למניעת אלימות במשפחה appeared first on המשפט.

מאמר זה מציע מודל עבודה דו־תחומי, סוציאלי ומשפטי, אשר יכונה מודל
"סוציו־משפטי". מטרתו של המאמר היא להצביע על הצורך במודל עבודה
כאמור, לעמוד על המאפיינים השונים של כל אחת מהפרופסיות ולשרטט מודל
סוציו־משפטי המבחין בין שיתוף פעולה רגיל או שגרתי בין עורכי דין ועובדים
סוציאליים ובין מודל העבודה המוצע. בבסיס המודל המוצע עומדת ההנחה כי
שני הרכיבים, המשפטי והסוציאלי, מהווים כלי להשגת השינוי המיוחל במצבו
של האדם. לאור זאת מציע המאמר כי על מנת להעניק טיפול הוליסטי לאדם
הזקוק הן לטיפול משפטי והן לטיפול סוציאלי, יש להתוות מראש את דרך
הטיפול על ידי שני אנשי המקצוע – המשפטי והסוציאלי. מאמר זה מתבסס על
עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך שערכה כותבת המאמר בכמה מקלטים
לנשים מוכות, שבהם עובדות עורכות הדין והעובדות הסוציאליות, המטפלות
בנשים, בשיתוף פעולה. על בסיס ממצאי המחקר, ישרטט המאמר מודל עבודה
סוציו־משפטי ויתמקד במקלט לנשים מוכות כדוגמה. לבסוף יציע יישומים
אפשריים נוספים למודל האמור. שאיפתו של המאמר היא להעלות את המודעות
לצורך לעבוד בשיתופי פעולה ולסייע לאנשי המקצוע העובדים בשיתוף פעולה,
להבנות מראש את מודל העבודה המשותף בצורה נכונה.

The post מיכל גולד – דרוש מודל עבודה סוציו־משפטי – סיוע לאישה במקלט לנשים מוכות כאב טיפוס appeared first on המשפט.

המאמר מדגים, באמצעות שלוש סוגיות העולות מתוך חוק הנוער (טיפול
והשגחה), התש"ך–1960 ,את תרומתו של המשפט הטיפולי ( Therapeutic
Jurisprudence) בהעשרת הדיון בהסדרים משפטיים קיימים בתחום הגנת הילד
ובאיתור מקומות שבהם ראוי לבצע שינוי משפטי, כדי לקדם את המטרה של
הטבת רווחתם האישית של בעלי העניין. המשפט הטיפולי הוא תחום חקר
המשלב בין תחומי המשפט לתחומי מדעי החברה השונים והמבקש להציג
פרספקטיבה חדשה שבאמצעותה ניתן לבחון ולהעריך את תוצאות המערכת
המשפטית והשפעותיה על הרווחה האישית של כל המעורבים בהליך המשפטי.
הניתוח נעשה בהשראת המסגרת התאורטית שהתווה וקסלר (Wexler), המבחינה
בין מבנים משפטיים – "בקבוקים"; תכנים טיפוליים – "יינות"; ושדות ידע
מתחומי מדעי החברה שמהם ניתן לשאוב תובנות – "כרמים". אף שחוק הנוער
נועד להגן על שלומם וטובתם של ילדים, מתברר שיש בו מבנים ("בקבוקים")
מהותיים ופרוצדורליים שעל אף נחיצותם יש בהם גם מאפיינים המקשים על
מזיגת יין "טיפולי". המאמר מציע סוגי "יין" טיפוליים שניתן למזוג לתוך
המבנים הקיימים; ורפורמות מבניות, לצורך הגדלת רווחתם של ילדים ובני
משפחותיהם.

The post דליה שילי־יריחובר וטלי גל – על בקבוקים, יינות וכרמים: חוק הנוער (טיפול והשגחה) בראי המשפט הטיפולי appeared first on המשפט.

מאמר זה מציע התבוננות במודל ובממצאי המחקרים הנזכרים בראי תורת
המשפט הטיפולי. להתבוננות זו ערך בכמה היבטים. הראשון, התבוננות זו
תורמת להערכת המודל. היא מסייעת לחזק את הבסיס הרעיוני של המודל ומתוך
כך מחדדת את ההיבטים הטיפוליים הקיימים בו ועומדת על חשיבותו. השני,
התבוננות זו מאפשרת להציע אימוץ רעיונות נוספים ודרכי פעולה הנלמדים
מתורת המשפט הטיפולי. המוצע מסייע לעמוד על מקומות שבהם תורת המשפט
הטיפולי יכולה לתרום להמשך החלת המודל המעוגן בתקנות באופן איכותי
ויעיל. השלישי, הניסיון שנצבר ביישום המודל הישראלי יכול להעשיר את הדיון
הבין־לאומי העוסק בתורת המשפט הטיפולי ובהטמעתה במערכות בתי משפט
שונות. מסקנות הדיון עשויות לתרום גם להעשרת ההבנה בעניין השתתפות ילדים
בבירור סכסוכים הנוגעים להם אשר מתנהלים בהליכים חלופיים לשפיטה.

The post תמר מורג וקרני פרלמן – יישמע קולי – תורת המשפט הטיפולי ושיתוף ילדים בבתי המשפט למשפחה בישראל appeared first on המשפט.