The legal environment of the European Insurance Market has undergone a radical change in the last 10 years: National regulations on insurance supervision have been deregulated in order to open the national, traditionally
intensively regulated insurance markets for community-wide competition. In a more or less parallel action, the Commission discovered its competence to enforce the EC competition rules in the insurance sector. In the early
1990's, the Commission issued a Block Exemption Regulation concerning co-operation within the insurance sector with respect to certain agreements. This development has come as a surprise for some analysts: The endeavour of the Commission to deregulate the national insurance markets had been conceived as being based on the general philosophy that state regulation of the insurance business, especially in the field of premiums and policy conditions, is undesirable from a competition perspective.

The post Wulf Henning Roth – European Competition Policy for the Insurance Market appeared first on המשפט.

 Georgios Kiriazis – Aspects of International Competition Policy of the European Union

Liberalisation of trade flows and globalisation of markets are challenging competition authorities world-wide. Competition regulators and enforcement agencies increasingly need to take both developments into account when determining their policies and setting their priorities.

The post Aspects of International Competition Policy of the European Union appeared first on המשפט.

In several recent cases, the Swiss Federal Court has sentenced journalists and authors to criminal and civil sanctions for having violated the rules contained in the 1986 Federal Unfair Competition Act. The Swiss Federal Court found these writers liable for unfair competition because they had criticized products or enterprises in a way that was considered contrary to the requirements of good faith and fair dealing. The fact that these writers
were not in competitive relationship with the plaintiff nor acted with intent to interfere with competition was held irrelevant.

The post Franz Werro – The Press and Unfair Competition under Swiss Law appeared first on המשפט.

בעניין רב קראתי את רב-השיח "פסק דין בנק המזרחי – לאחר שלוש שנים" שהתפרסם בכתב העת המשפט. רב-השיח עוסק כמעט בכל הסוגיות המרכזיות הנוגעות לשני חוקי-היסוד בעניין כבוד האדם וחירותו ובעניין חופש העיסוק, ותמהתי :
אימתי כבר יובן בעולם האקדמיה כי כל דיון בנושא "המהפכה החוקתית" ששני חוקי-יסוד אלה מבשרים הוא דיון לא שלם, לא מציאותי ואולי אפילו עקר, אם אין כוללים בו את ממד ההיסטוריה החקיקתית שקדמה להעברתם של חוקים אלה. "המהפכה החוקתית", עם כל הכבוד, לא התחילה בפסק דין ע"א 93 /6821 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי 3 של בית המשפט העליון. היא החלה כאשר כנסת ישראל השלימה במרץ 1992 את חקיקת חוק-יסוד : חופש העיסוק ולאחריו את חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו.

The post אוריאל לין – חוקי-היסוד כחלק מהחוקה הישראלית הכתובה appeared first on המשפט.

פרופ' זאב סגל (מנחה): "ואולי לא היו הדברים מעולם ? ואולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן , לעבדו בזיעת אפי. מעולם לא טיהרתי בתכלת שוקטה ובחום של כינרת שלי , הוי כינרת שלי. ההיית ? או חלמתי חלום ? " (רחל). כשאנחנו נמצאים
לשפת הכינרת, ותוהים על "המהפכה החוקתית", אנחנו יכולים לשאול "המהפכה החוקתית" ההיית ? או חלמתי חלום ? פסק הדין בפרשת בנק המזרחי, מעורר כיום בקהילייה המשפטית ויכוחים רבים .

The post רב שיח : פסק דין בנק המזרחי – לאתר שלוש שנים appeared first on המשפט.

זהו ספר מקסים. כמו ספרי מסעות הפותחים לעיניך נופים מתחלפים ומגוונים שלא שיערת יופיים, אם כי ידעת על קיומם, כך ספר זה לוקח אותך לטיולים מפתיעים אל שדות התנ"ך על גוניהם וצבעיהם , ואתה מתפעם מן היופי והעושר, החכמה והתושייה, הדרמה והשירה, כשם שאתה נבהל מן הרוע והאכזריות, אי-הצדק ואי-המוסריות, הנחשלות וההיוליות הנחשפים בכל מערומיהם. הפוך בו והפוך בו שהכול בו אלא שבקריאה שטחית ובלמידה שגרתית, הדברים אינם מגיעים לתודעתך: אם מפני שמעלימים אותם ומדלגים עליהם, ואם מפני שמטייחים אותם בפרשנות טנדנציוזית. והנה לפניכם סיפורי התנ"ך – למרבה הצער, לא כולם – ללא כהל ושרק, בהטעמה ובהבלטה של ההיבטים המשפטיים והמוסריים המצויים בכל אחד מהם. פריבילגיה, אך גם חולשה, של המשפטן היא לראות כל דבר באספקלריה
משפטית.

The post חיים ה' כהן – רציחות, ירושות וכל אשר בתנ"ך על "הרצחת וגם ירשת – משפט . מוסר וחברה בסיפורי המקרא" מאת דניאל פרידמן appeared first on המשפט.

מהו מעמדה של פרודיה על יצירת אמנות מול וכות היוצרים ביצירה נשוא הפרודיה ? מהו האיזון הנכון בין חופש הביטוי של אמן לבין זכות הקניין של אמן אחר? מהו מקומה של ביקורת האמנות בדיון המשפטי? שאלות אלו, בסדר הפשטה עולה, מצויות בבסיס הדיון בפסק הדין נשוא הערה זו. לדעתנו, בפסק הדין לא ניתן המשקל הראוי לרישא בכל אחת משאלות אלו. זו המסקנה המתקבלת הן מניתוח הפסיקה הזרה הקיימת בסוגיה , והן מניתוח שיקולי המדיניות העומדים בבסיס דיני זכויות היוצרים.

The post ענת שקולניקוב – מות הברווז – פרודיה וסטירה בדיני זכויות יוצרים רע"א 92/2687 גבע נ' חברת וולט דיסני appeared first on המשפט.

"זכות הגישה לערכאות", במובנה הרחב, הנה זכותו של האדם לפנות אל בית המשפט ולקבל סעד, ללא סירוב, ללא עיכוב וללא משוא פנים. שלא כמו זכויות יסודיות אחרות, כגון : חופש הביטוי, חופש העיסוק, הזכות לקניין והזכות לפרטיות, לא זכתה "זכות הגישה לערכאות", על אף חשיבותה הרבה, לכל התייחסות מחקרית מעמיקה בטרם חקיקתו של חוק־יסוד : כבוד האדם וחירותו. גם בית המשפט העליון לא נדרש לדיון יסודי ומיוחד בזכות זו. היעדר זה, הן בפסיקה והן בספרות, בולט לאור ההתעסקות הרבה בזכויות יסוד אחרות. ביום 15.7.1997 נתן בית המשפט העליון את פסק דינו בפרשת ארפל אלומיניום. בערעור זה נדרש בית המשפט העליון לשאלה, האם מוסמך בית המשפט המחוזי לדון כערכאה דיונית בבקשה לביטול מדגם שנרשם בפנקס המדגמים . לצורך ההכרעה בשאלה נדרש בית המשפט העליון לדיון חוקתי ראשוני ומרתק בזכות הגישה לערכאות. עניינה של רשימה זו בתרומתה של פרשת ארפל אלומיניום לביסוסה של זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית במשפט הישראלי.

The post יורם רבין – זכות הגישה לערכאות – מזכות רגילה לזכות חוקתית (בעקבות ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ) appeared first on המשפט.

זכותו של נאשם להיות נוכח במהלך משפטו הנה מזכויות היסוד בשיטת המשפט בישראל. דומה כי מאז חקיקת חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו בשנת 1992 הפכה זכות זו לזכות חוקתית שיש לכבדה ולהעדיפה על פני זכויות אחרות במשפט .
אולם זכות זו איננה מוחלטת. במקרים מסוימים רשאי הנאשם לוותמאמר זה יעסוק בשלושה מצבים שונים בהן אפשרית או מתבקשת שפיטת הנאשם בהיעדרו :
א( נאשם המבקש לפטור אותו מנוכחות במשפט.
ב( נאשם הנתון במעצר והמסרב להיות נוכח במשפט.
ג( נאשם שנמלט מן הארץ או נמלט מאימת הדין .ר על זכותו להיותנוכח בדיון ואזי, ניתן לנהל את הדיון בהיעדרו.

The post אמנון סטרשנוב – שפיטת נאשם בהיעדרו appeared first on המשפט.

ז'אן ויאק רוסו לא חלם על כך : תורתו הגיעה לבג"צ ושימשה כבסיס עיוני לאחד מפסקי דינו. "האמנה החברתית" נמצאת ביסוד ההחלטה למרות שהדבר כלל לא היה נחוץ . המענין הוא, שהמחלוקת העיקרית שנתגלתה בין הנשיא ברק לבין השופט זמיר מקבילה למחלוקת ההיסטורית מסביב לפרשנות ספרו של רוסו על האמנה החברתית. קיימות שתי אסכולות מנוגדות בקשר לפרשנות אמנה חברתית זו. האחת נחשבת כליברלית והשנייה מוכרת כיותר "קולקטיביסטית" ואף מוגדרת לעתים כטוטליטרית.

The post קלוד קליין – על האמנה החברתית בפני בג"צ לאור בג"צ 97/164 קונטרס בע"מ נ' משרר האוצר – המכס והמע"מ appeared first on המשפט.

המאמר תקף בלשון חריפה את העלאתם של בני ה"פלשמורה" מאתיופיה. סופר בו שמספר אנשים מבני העדה האתיופית עתרו לבג"צ כניסיון למנוע שידור כתבה בטלוויזיה אודות השיעור הגבוה של נשאי נגיף האיידס בקרב עולי העדה.
העתירה נדחתה ומר שניצר ציין שהחשש לשם הטוב של בני העדה נראה להם כבד משקל יותר מהחשש לבריאות הציבור. כן הצביע מר שניצר על פרסום ב"הארץ" שלפיו גילתה בדיקה שערך משרד הבריאות באתר, שרוב דייריו באו מאתיופיה, מספר רב של נשאי חיידקי שחפת.

The post דניאל פרידמן – שפיטות החלטות בעניין פרס ישראל בעקבות בג"צ 97/2205 מאסלה נ' שר החינוך והתרבות appeared first on המשפט.

בחיבור זה אני מבקש לטעון כי כתיבת פסק דין דומה לכתיבת סיפור, הן בחלק העובדתי והן בחלק המשפטי של פסק הדין. הגרסה הנכונה של עובדות המקרה היא "סיפור" . הדין הרלוונטי החל על העובדות אף הוא סוג של "סיפור". הטענה בדבר הדימיון בין משפט וספרות אינה הדשה. ניתוח ספרותי של המשפט מתקיים מזה זמן בעולם ובשנים האחרונות גם בישראל. עם זאת, ולאור חדשנותו היחסית של הטיעון , מדובר בדיון ראשוני בלבד, שמטרתו להצביע ולהאיר על מאפיינים סיפוריים של פסקי דין.

The post אסף ברם – ביקורת שיפוטית על חוקים – נחוץ סיפור משכנע appeared first on המשפט.

הדיון יפתח בהגדרת מסגרת הדיון ; לאחר מכן תידון השפעת הדין על התמריצים של הקונה להשקיע משאבים לשם השגת מידע על זכויות המוכר בנכס המוצע למכירה. במסגרת זו יוצג יתרונו של הסדר לפיו זוכה הקונה בעדיפות אם הוא נוקט באמצעי זהירות "סבירים". בהמשך תוצג אמת המידה להערכתם של הכללים המשפטיים האפשריים, תוך השוואתה לגישות אחרות שהוצעו בספרות , ותובאנה התוצאות הנובעות מיישומה. הדברים יחתמו בהערות סיכום.

The post ברק מדינה – העדפת הקונה בתמורה ובתום לב במצבי תחרות מול הבעלים המקורי, לשם עידוד השקעה בהשגת מידע appeared first on המשפט.

הפסיקה בשנים האחרונות יצרה בסיס משפטי מוצק ואיתן לקביעה על פיה אמון הציבור כמערכות השלטון , שהוא מנכסיה החשוכים של הרשות השלטונית ושל המדינה, נפגע באורח חמור כאשר בעל עבר פלילי מכהן בתפקיד שלטוני בכיר. על כן נדמה היה, כי אותם פסקי דין בהם נפסלו לכהונה משרתי ציבור שדבק בהתנהגותם פגם מוסרי, הם אלה שיעמדו נר לרגלי בית המשפט גם במקרה זה. בפסק דין קצר , בעל מאפיינים פורמליסטיים, דחה בג"צ את העתירה המכוונת נגד כהונתו של ח "כ רפאל פנחסי בתפקיד יו"ר ועדת הכנסת. פסק דין זה הוא נשוא רשימתי.

The post סוזי נבות – מפרשת גנוסר לפרשת פנחסי: על כשירות ושיקול-דעת appeared first on המשפט.

מפת המוסדות להשכלה גבוהה השתנתה לחלוטין בעשור האחרון : הל גידול מרשים במספר המוסדות להשכלה הגבוהה ובסוגים השונים של המוסדות. עד לסוף שנות השבעים היה בארץ סוג אחד של מוסדות להשכלה גבוהה- אוניברסיטאות. מאז התפתחו סוגים נוספים של מוסדות להשכלה גבוהה הכוללים, בנוסף לאוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, מוסדות אקדמיים להכשרת מורים ושלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחוץ-לארץ. מדוע האוניברסיטאות זוכות בחלקו המכריע של תקציב המדינה להשכלה הגבוהה. כיצד פועלת מערכת התקצוב, ומה בסיסה הנורמטיבי .ננסה להתחקות במאמר על מספר סרגיות משפטיות הכרוכות במערכת התקצוב
ופגמים המתגלים בה .

The post רענן הר־זהב – פגמים משפטיים במערכת תקצוב המוסדות להשכלה גבוהה appeared first on המשפט.

האקדמיה השמיעה עמדות שונות בוויכוח הציבורי המתנהל כיום בישראל על
תפקידו של בית המשפט העליון. מטרת המאמר להגיב על עמדות אלה מהזווית
של התאוריה של הדת האזרחית. המאמר לא מתייחס באופן מפורש לרוב העמדות
שהאקדמיה השמיעה, אבל קל יהיה להבין את השלכותיו על הוויכוח. גם היסודות
התאורטיים שעומדים בבסיס המאמר לא יוצגו בהרחבה ובפירוט מעבר למה
שבהירות הטיעון מחייבת. במהלך המאמר אביע מספר השקפות כלליות על הדת
האזרחית, אציין הנחות רווחות בצד ממצאים חדשים.

The post ליאור ברשק – בית המשפט והדת האזרחית appeared first on המשפט.

מאז נדהתה, ביום 14.5.1948, ההצעה לכלול את הזכות ל"חופש הדיבור", ככינויה דאז, בין החירויות המפורשות בהכרזת העצמאות, לא זכתה הזכות לחופש הביטוי , להימנות על אותן זכויות יסוד "מיוחסות" – או שמא נייטרליות מבחינת השלכותיהן
הפוליטיות והאחרות – הנזכרות באופן מפורש במשפט החוקתי הישראלי. לצד אי-בהירות זו יש לזכור עוד כי חופש הביטוי איננו חופש מוחלט. לעתים הוא מחייב איזון עם זכויות ואינטרסים אחרים , עם ביטחון המדינה, עם שלום הציבור, עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואף עם נגזרות אחרות של כבוד האדם דוגמת הזכות לשם טוב. מערכת יחסים זו , האחרונה, היא
נושא דיוננו כאן.

The post תמר גדרון – חופש הביטוי וחוק איסור לשון הרע תשכ "ה- 1965 נקודת איזון חדשה? appeared first on המשפט.