תמר גדרון – חופש הביטוי וחוק איסור לשון הרע תשכ "ה- 1965 נקודת איזון חדשה ?
מאז נדהתה, ביום 14.5.1948, ההצעה לכלול את הזכות ל"חופש הדיבור", ככינויה דאז, בין החירויות המפורשות בהכרזת העצמאות, לא זכתה הזכות לחופש הביטוי , להימנות על אותן זכויות יסוד "מיוחסות" – או שמא נייטרליות מבחינת השלכותיהן
הפוליטיות והאחרות – הנזכרות באופן מפורש במשפט החוקתי הישראלי. לצד אי-בהירות זו יש לזכור עוד כי חופש הביטוי איננו חופש מוחלט. לעתים הוא מחייב איזון עם זכויות ואינטרסים אחרים , עם ביטחון המדינה, עם שלום הציבור, עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואף עם נגזרות אחרות של כבוד האדם דוגמת הזכות לשם טוב. מערכת יחסים זו , האחרונה, היא
נושא דיוננו כאן.