הפרסום נשוא רשימה זו, הנו גרסה ערוכה של ההרצאות שהעביר רוזן בהאג בקיץ 2001. למעשה מדובר בספר מבוא למשפט הבינלאומי, המציג, כקודמיו בסדרה, את הפרספקטיבה הייחודית של חוקר מוביל בתחום המשפט הבינלאומי על הדיסציפלינה המשפטית האמורה.

*תודה למערכת נבו על העותק המקוון של המאמר.

The post יובל שני – מסתבך והולך: המשפט הבינלאומי בעידן של תמורות appeared first on המשפט.

אכן, גל הטרור הפלסטיני הנוכחי מול מדינת ישראל שפרץ בספטמבר 2000, אף כי הוא כעל תחולה גאוגרפית אזורית, אינו אלא חלק ממאמץ טרור מקיף עולם, שהמשכו בפיגוע הרצחני בארצות-הברית ב-9.11.2001 המאבק הפך להיות בין העולם החופשי לבין ארגוני הטרור האיסלאמיים. ישראל כחלק מהאומות הדמוקרטיות מציבה אתגר בפני ארגונים אלו לנסות להכחידה. קצרה היריעה במאמר זה מלחקור את ההיבטים הגלובליים של תופעת הטרור, אך יש לראות את המתרחש באזורנו בראייה רחבה יותר, והתשובות שישראל נותנת למאבקה בטרור יונקות מכללי המשפט הבינלאומי וממשפטה הפנימי. המאבק בטרור הוא בעל צביון מיוחד. שלא כמאבק מזוין אחר, בין עמים או אומות, המוסדר בכללי המשפט הבינלאומי, אין המלחמה בטרור מוסדרת בכללים מיוחדים של המשפט הבינלאומי. אף שהמשפט הבינלאומי לא צפה מאבק מזוין של ארגוני טרור נגד אומות דמוקרטיות ולכן לא נערך בהתאם, רואות עצמן האומות הדמוקרטיות בעולם כבולות למגבלות של כללי המלחמה כפי שגובשו בכללי המשפט הבינלאומי המנהגי וההסכמי.

The post עמנואל גרוס – מאבקה של ישראל בטרור שנת 2002 – היבטים משפטיים אגב מצבע "חומת מגן" appeared first on המשפט.

בחיבור זה אבחן תחילה את תחולת המשפט הבינלאומי החוקתי בישראל באופן כללי, ואחר כך אתמקד בשדה המשפטי הרלוונטי ביותר למצבה של מדינת ישראל דהיום – המשפט ההומניטרי הבינלאומי. בדבריי להלן אתייחס בעיקר לאופן שבו מתקבל המשפט הבינלאומי על ידי הגורם השני שהזכרתי לעיל – השופטים ובתי המשפט. מטרתי תהיה מצומצמת וממוקדת: לבחון עד כמה נכונים בתי המשפט לקלוט עקרונות וכללים של המשפט הבינלאומי החוקתי.

The post מיכאל ספרד – ליטיגציה בינלאומית בבית המשפט המקומי: בין דילול משפטי לבדלנות שיפוטית – תמונת מצב appeared first on המשפט.

התמורות הרבות שעברו על המשפט הבינלאומי הפלילי בשנים האחרונות עוררו תהודה בעולם בכלל ובישראל בפרט. תמורות אלו, ששיאן בהקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי ובהפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית על ידי מספר מדינות, דומה שערערו את הנחת היסוד של הסדר הקיים, שעל פיה המתרחש בתוך מדינה ריבונית – לא כל שכן מדינה המגדירה עצמה כדמוקרטית – אינו עניין למדינות אחרות לתת דעתן עליו, וכי היא לבדה הנה השופטת הראויה בענייניה. המתח המתקיים בין ריבונותה של מדינה מזה, לבין ההגנה על זכויות אדם של אנשים הנתונים תחת סמכותה – הגנה העשויה להיות מושטת הן על ידי מדינות זרות והן על ידי הקהילה הבינלאומית בכללה – מזה, אכן דורש בחינה מחודשת. טענתנו ברשימה זו היא כי ההתפתחויות בשיח המשפטי הגלובלי, נועדו דווקא לקדם – ולא לקעקע – את השיח המשפטי המדינתי: המדינה ומוסדותיה השיפוטיים נתפסים עדיין כגורם המרכזי שלו זכות הראשונים לדון ולהכריע במקרים של הפרות חמורות של זכויות אדם העולות כדי פשעים על פי המשפט הבינלאומי הפלילי. רק הימנעותה של המדינה הרלוונטית מלאכוף את החוק, תהווה הזמנה למוסדות שיפוטיים של הקהילה הבינלאומית או של מדינות זרות הפועלות כסוכנותיה תוך הפעלת סמכות שיפוט אוניברסלית, לתקן את העוול ולהעמיד לדין חשודים בביצוע פשעים אלה. השימוש בסמכות שיפוט אוניברסלית או בינלאומית נועד אפוא להשלים שיטה לאומית כושלת ולהמריצה לפעול כראוי בעתיד. משכך, מערך הכוחות השיפוטי הגלובלי בנוי לעודד מדינות להפעיל את סמכות השיפוט שלהן. הוא מיועד לאותת לבתי המשפט הלאומיים כי בהפעילם סמכות שיפוט על חשודים בהפרות חמורות של זכויות אדם, הם מקדמים, ולא מסכנים, את האינטרס הלאומי. על בתי המשפט הישראליים לראות בהתפתחות זו הזדמנות שיש לקבלה בברכה. רשימה זו עוסקת כביסוס הטענה לעיל ככל שהיא נוגעת לסמכות השיפוט האוניברסלית. פרק ב', סוקר בקצרה נקודות ציון מרכזיות בהתפתחות המשפט הבינלאומי הפלילי בעשור האחרון ואת עמדת ישראל בנוגע אליהן. פרק ג' מתמקד בסמכות השיפוט האוניברסלית, מגדירה, ודן באופן שבו היא מופעלת רק לאחר מתן זכות ראשונים להכרעות שיפוטיות של בתי המשפט של המדינה בעלת מרב הזיקות לפורע על פני הכרעות של בתי משפט זדים. פרק ד' חותם את הרשימה תוך דיון בשיקולים הפרגמטיים והנורמטיביים שבבסיס העדיפות המוקנית לבתי משפט לאומיים וממשיך להצביע על יתרונותיו של הליך שיפוטי מדינתי מנקודת מבט של משפט ומדיניות כאחד.

The post ארנה בן־נפתלי וקרן מיכאלי – סמכות השיפוט האוניברסלית והשיח המשפטי המדינתי appeared first on המשפט.

סקירת פסק הדין וניתוחו הם עניינה של רשימה זו. בפרק ב, "פרשת הדברים", נשרטט בקצרה את המסגרת הנרטיבית, נציג את השאלה המשפטית העולה ממנה , ונעקוב אחר התשובה הנורמטיבית הניתנת לה – והכול כעולה מפסק הדין. בפרק ג, "פרשנות הדברים", נציע ניתוח משפטי של פסק הדין, המתייחס לשלוש נקודות עיקריות: ראשית, מסגרת הדיון המשפטי, תוך הדגשת מרכזיותו של הדין הבינלאומי בהכרעה; שנית, גישת הפרשנות הראויה של אמנת ג'נבה אליבא דבית המשפט; ולבסוף, בחינת יישומה של פרשנות זו במקרה שבפנינו, הן מבחינת הגדרת הפעולה – האם אכן עסקינן ב"תיהום מקום מגורים" מותר או שמא מדובר בגירוש אסור – והן מבחינת מידת הסיכון הנשקפת מן העותרים אשר את מקום מגוריהם מבקשים לתחם. בפרק ד, "פרשת הדרכים", נבחן בעין ביקורתית את המסגרת הנרטיבית התוחמת את הדיון, נישיר מבט על האור שהיא זורה על פרשנות הנורמות ויישומן, ותוך הצגה תמציתית של מסקנותינו, נתהה אם פסק הדין בעניין עג'ורי פרץ דרך נורמטיבית חדשה אם לאו, ונוסיף ונהרהר בתפקידו של המשפט, בין אדם למקום.

The post ארנה בן-נפתלי וקרן מיכאלי – פרשת לך לך: בין אדם למקום appeared first on המשפט.

במשפט הפלילי, תחולת הדין המהותי וסמכות השיפוט מבוססות, בדרך כלל, על אחד העקרונות הבאים: העיקרון הטריטוריאלי, דהיינו יש סמכות שיפוט לבתי המשפט של המדינה שבה בוצע המעשה או שבה חלו תוצאותיו; התחולה הפרסונלית-אקטיבית, דהיינו, מדינת האזרחות או התושבות של החשוד מוסמכת לדון אותו; התחולה הפרסונלית-פסיבית, עקב אזרחותו או תושבותו של הקרבן; התחולה הפרוטקטיבית ("עקרון החסות" בלשון פסקי הדין, שניתנו במסגרת משפט אייכמן), מכוח האינטרס של המדינה שנפגעה; וזיקת הייצוג, כאשר מדינה בעלת סמכות שפיטה מעבירה את הטיפול למדינה אחרת. גם אם לא קיימת אף אחת מן הזיקות הללו, לעתים המדינה מפעילה סמכות שיפוט, וזאת כאשר מדובר בפשע נגד המשפט הבינלאומי, דהיינו, פגיעה בערכים הבסיסיים המשותפים לקהילת המדינות. סמכות זו נקראת "סמכות אוניברסלית".

The post רות לפידות ודורון וויץ – סמכות השיפוט האוניברסלית בישראל appeared first on המשפט.

ניתן לשאול מדוע וכיצד תומך הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (להלן: "ICRC") – ארגון הומניטרי המתבסס על עקרונות של ניטרליות והיעדר משוא פנים – בהקמתו של בית דין קבוע שישפוט אנשים בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה ? במאמר זה אנסה לענות על כך.

The post אנה סגל – מדוע וכיצד תומך הוועד הבינלאומי של הצלב האדום בהקמתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי appeared first on המשפט.

כידוע, ישראל חתמה על חוקת רומא ביום 31 בדצמבר 2000( מספר דקות לפני שפג המועד האחרון לחתימה על החוקה), אך לא אשררה אותה. למרות זאת, לחוקת רומא יש השלכות מרחיקות לכת בנוגע למדינת ישראל. כפי שאטען ברשימה זו, לחוקה פוטנציאל השפעה רב על מערכת היחסים הבינלאומיים, בכלל, ועל המשפט הבינלאומי, בפרט. מכאן, שישראל עשויה להיות מושפעת בעקיפין, כחברה בקהילה הבינלאומית, מהשינויים ומהתהליכים שיתרחשו כתוצאה מכניסתה של החוקה לתוקף. מעבר לכך, כפי שאראה בחלק מאוחר יותר של רשימה זו, הרי קיימת אפשרות של ממש כי אזרחים ישראלים יהיו חשופים לסכנת העמדה לדין בפני ה-ICC ,על אף שישראל לא הצטרפה לחוקה. באופן דומה, אטען גם כי ישראל יכולה לעשות שימוש "אופנסיבי" בחוקה, אף שהיא אינה צד לה , כדי להוביל להעמדה לדין של טרוריסטים פלסטינים בפני ה-IfJC .מסקנתי זו כדבר תחולת החוקה בנוגע למאורעות המערבים אזרחים ישראלים למרות אי-הצטרפות ישראל אליה מתכססת בעיקר על הערכתי כי ה-ICC יבחר בשיטת הפרשנות האפקטיבית, המרחיבה את תחולת סעיפי סמכות השיפוט שלו, ויקבע כי יש לו סמכות לדון , בתנאים מסוימים, בעברות שבוצעו בשטחים שכבשה ישראל בשנת 1967. הואיל וחוקת רומא קובעת כי העברת אוכלוסיית המדינה הכובשת אל השטח הכבוש על ידה מהווה פשע מלתמה (להלן : "סעיף ההתנחלויות"), הרי שמסקנתי זו חושפת, באופן תאורטי, מספר רב של ישראלים המעורבים ב"מפעל ההתיישבות" בשטחים שנכבשו על ידי ישראל במהלך מלחמת ששת הימים לסכנת העמדה לדץ בפני ה '-ICC. למרות זאת, אנסה להראות כי בפועל החשש מפני העמדה לדין של מספר גדול של ישראלים הנו מופרז וכי אין להניח שבית הדין החדש יתמקד בהפרות קלות יחסית של הדין (במיוחד במקרים בהם ספק אם הפרות בוצעו לאחר כניסת החוקה לתוקף, כנדרש על ידה).

The post יובל שני – ישראלים על ספסל הנאשמים? – השלכות כניסתה לתוקף של חוקת רומא מבחינת מדינת ישראל appeared first on המשפט.

ב- 1998, בטקס חגיגי שנערך ברומא, חתמו 120 מדינות על חוקת רומא – אמנה בינלאומית המכוננת את בית הדין הפלילי הבינלאומי. לראשונה בהיסטוריה האנושית הוחלט להקים בית דין בינלאומי קבוע אשר תהיה לו סמכות שיפוט על יחידים אשר נחשדו בביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, רצח עם או פשעי תוקפנות אין ספק כי הפוליטיזציה אשר השפיעה על עיצוב חוקת רומא, כבד גדמה להחלשת בית הדין, וליצירת דה-לגיטימציה מסוימת לגביו, לפחות בעיני חלק מהמדינות. זאת ועוד, אין ספק כי עתה המדינות יעקבו בדריכות אחר תהליך בחירת השופטים, התובע והמסייעים לו ואחר פעולותיהם ותהליך השפיטה לכשיתבצע. כל אינדיקציה לפוליטיזציה באחד מאלה, הגרום להמשך החלשת המנגנון. לעומת זאת, התנהגות ראויה, שכולה, מרוסנת והגונה של בית הדין, עשויה, בעתיד, לאפשר לאלו המתנגדים לו כיום, לשקול אפשרות תמיכה בו. מאמר זה נועד לסקור בקצרה את אופיו של בית הדין הפלילי הבינלאומי וסמכויותיו, ולהציג את הבעייתיות הכרוכה בהקמת בית הדין במתכונתו הנוכחית, כפי שזוהתה על ידי ישראל וארצות-הברית.

The post שביט מטיאס ומירי שרון – בית הדין הפלילי הבינלאומי appeared first on המשפט.

Government of Israel and many of its citizens have a reasonable suspicion of bias against Israel by the United Nations and other international organizations. This is partly the consequence of partial treatment in respect of the Middle East by the United Nations General Assembly, Security Council and Human Rights Commission. Even if one makes an assumption that many of their criticisms of Israel are justified, other similar if not more serious human rights violations or infractions of international law on the part of many other members of the United Nations have been overlooked or given scant attention by those bodies. Then too, there is the anti-Israel lobby, which exhibited its power at the Durban conference on Racism and Xenophobia. That can hardly have been calculated to instill confidence in Israel with regard to international human rights organizations

The post ריצ'רד ג' גולדסטון – Israel and the ICC appeared first on המשפט.

כותרת הסימפוזיון – ישראל והגלובליזציה של המשפט הבינלאומי הפלילי – מתייחסת לשני תהליכים מרכזיים המתרחשים באחת בשיח המשפטי : האחד, הוא כניסתה לתוקף , ב- 1 ביולי 2002, של חוקת רומא המקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC – International Criminal Court) כמוסד המוסמך להפעיל סמכות שיפוט בינלאומית על יחידים החשודים בעברות נגד המשפט הבינלאומי המנויות בחוקתו; השני, הוא מגמה המסתמנת במדינות שונות להקנות לבתי המשפט שלהן סמכות שיפוט על אנשים החשודים בביצוע עברות נגד המשפט הבינלאומי, ולהפעלתה של זו על ידי בתי המשפט. המיוחד בסמכות שיפוט זו, הידועה כסמכות שיפוט אוניברסלית, הוא היעדר זיקה כלשהי כין המדינה המפעילה סמכות שיפוט לבין העברה, העבריין או הקרבן, כאשר ההצדקה להפעלת סמכות השיפוט מצויה באופיין הנתעב של העברות שבהן מדובר: מעשים ה"מפרים ערכי מוסר אוניברסליים ועקרונות הומניטריים", כדברי בית המשפט העליון בישראל בע"פ 61/336 אייכמן נ' הי"מ.

The post ארנה בן־נפתלי ויובל שני – בפתח הסימפוזיון appeared first on המשפט.

המכשול שמדינת ישראל החלה בבנייתו בשנים האחרונות ואשר מכונה במאמר זה "גדר ההפרדה", יוצר כבר עתה הפרדה מרחבית ברורה בין מרבית ריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית המצויה בשטח המכונה לרוב "הגדה המערבית" או "יהודה ושומרון", לבין שטחי מדינת ישראל. הקטע הצפוני של גדר ההפרדה הושלם ברובו וכך הדבר באזור ירושלים. החלק הדרומי של הגדר, מירושלים דרומה בואכה מדבר יהודה, הושלם רק בחלקו הקטן. המקרה של העיר ירושלים וסביבתה שונה מהותית מאזורים אחרים שבהם עובר (או מתוכנן לעבור) תוואי גדר ההפרדה, וזאת משום שלאורך ההיסטוריה המודרנית של העיר, פרט לתקופה קצרה יחסית של תשע-עשרה שנים (1967-1948), היא היוותה מוקד משותף מבחינה תפקודית לאוכלוסיות השונות המתגוררות בה ובסביבתה. עובדה זו בולטת מאוד גם בהקשר של שירותי הרפואה. לא בכדי יעסוק אפוא מאמר זה בשאלת נגישותםשל שירותי הבריאות שבאזור ירושלים לאוכלוסייה הפלסטינית. חשוב להקדים ולציין שאף שקיימת אוכלוסייה ישראלית נכבדת בשטחים שמחוץ לגדר ההפרדה, יתרכז הדיון במאמר זה בעיקר באוכלוסייה הפלסטינית שבשטחים אלה.

The post נעם שובל ואסף שטרן – השפעת גדר ההפרדה על נגישות לבתי חולים appeared first on המשפט.

ב-12 בספטמבר 2005 השלימה מדינת ישראל את "תכנית ההתנתקות", שבמסגרתה פינתה התנחלויות, בסיסי צבא וכוחות קרקעיים מרצועת עזה. לפינוי זה קדמה נוכחות קבועה של הצבא הישראלי ברצועת עזה שנמשכה מאז שזו נכבשה על ידי ישראל מידי מצרים בשנת 1967. במסמכים רשמיים ובהצהרות לציבור, מסרה ישראל שמטרתה ביישום התכנית היא להקטין את החיכוך ולשים קץ לאלימות ולאבדן החיים, הנגרמים מהעימותים שבין החיילים והמתנחלים הישראליים הנוכחים ברצועת עזה באופן קבוע לבין הפלסטינים תושבי הרצועה. מדינת ישראל תיארה גם את תכנית ההתנתקות כאמצעי לשיפור המצב הכלכלי והרווחה החברתית של תושבי רצועת עזה, שעיקרו מתן הזדמנות לאחרונים לנהל את ענייניהם בעצמם. במסמכים הרשמיים עוד נמסר, שתכנית ההתנתקות "תשלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלסטינים ברצועת עזה אנו מבקשים להוכיח במאמר זה כי בניגוד לרטוריקה ששימשה לתיאור תכנית ההתנתקות, מדינת ישראל לא ויתרה, למעשה, על שליטתה ברצועת עזה, אלא רק הסירה מרכיבי שליטה אחדים ובד בבד הידקה את אחיזתה במרכיבים אחרים. אכן, האופן שבו מימשה מדינת ישראל את שליטתה ברצועת עזה מאז ספטמבר 2005 – בין היתר על ידי הטלת הגבלות חמורות על תנועת אנשים וטובין אל רצועת עזה וממנה ועל ידי אחיזה איתנה במימון שירותים ציבוריים – תרם ליצירת משבר כלכלי והומניטרי ברצועה. משבר זה, לא היה כדוגמתו ב-38 שנות השליטה הישראלית הישירה, שקדמו לנסיגתם של הכוחות הקרקעיים הקבועים.

The post שרי בשי וקנת מן – שליטה ואחריות: מעמדה המשפטי של רצועת עזה לאחר "ההתנתקות" appeared first on המשפט.

המאמר מנתח חלק מהגותו הבין-לאומית של יצחק ברויאר (1883–1946) – משפטן והוגה חשוב של אגודת ישראל. פרט לפן האוטופי של הגותו, יש לביקורתו ולהגותו השלכות פרגמטיות – שחלקן מקוריות ומעוררות מחשבה. ברויאר מבקר בחריפות את המושג "ריבונות", ורואה בו כפירה. בעיניו הוא העילה המרכזית למלחמות ולסבל אנושי בעולם. לדעתו, ריבונות מתבטאת גם באינדיבידואליזם – ריבונות היחיד. לטעמו, הבסיס האפשרי היחידי לקיום אנושי הוא עליונות שלטון המשפט (האלוהי) – אל מול הפוליטיקה והכוח. ברויאר מבקר גם את האוניברסליזם ואת מרכיב ה"זכויות" שבמושג זכויות האדם. לטעמו, שניהם מוטעים מבחינה מושגית, ומרעים את גורל האדם במקום להטיב אותו. הוא מתנגד ללאומיות המוחלטת הרעה בעיניו (ששיאה במדינת הלאום), ומעמיד מולה לאומיות יחסית. הוא מציג את הלאומיות היהודית, את חוקי התורה וההלכה ואת המטא-היסטוריה היהודית כמודל ואופציה חלופיים. הוא גם רואה במשטר המנדטים של חבר הלאומים ובפרויקט המשפט הבין-לאומי התפתחות ראויה ודגם חלופי חשוב. הוא מבקר את ההתפתחות בפועל של המשפט הבין-לאומי ומוסדותיו בזמן אמת.

The post עמוס ישראל־פליסהואור – ביקורת חרדית של ריבונות, אינדיבידואליזם ומושג זכויות האדם: הגות לאומית ובין-לאומית דתית של הרב ד"ר יצחק ברויאר appeared first on המשפט.

לאורך ההיסטוריה כולה נחשב אונס נשים בזמן מלחמה לתוצאה בלתי-נמנעת של אירועי הקרב. מאמר זה בוחן את האופן שבו עוגנו פשעי המין והמגדר במשפט הבין-לאומי הפלילי, ומבחין בין כמה תקופות משפטיות שונות, החל ברגעי היווצרות המשפט הבין-לאומי הפלילי ועד לנוסחו העדכני ביותר – אמנת רומא. במסע ביקורתי זה השתמשתי בתובנות שנולדו מהאופן שבו התפתחה עברת האונס במשפט המדינתי ומתוך התאוריות הפמיניסטיות השונות, החושפות את ההטיה המגדרית במשפט הבין-לאומי ואת שתיקתו בכל הנוגע לפשעי המין והמגדר. המאמר מציע להתבונן בפשעי המין כעברות בעלות ממד כפול – גזעי ומגדרי. וזאת, על בסיס הטענה כי אונס בזמן קרבות אינו רק פשע שקשור לעימות, אלא פשע הכולל שכבה נוספת בהיותו כלי להכפפה נשית ולהעצמה גברית. על כן, לא די בהכרה בו כעברה נוספת תחת תבניות העברה המסורתיות, אלא יש לעגן אותו גם כעברה נפרדת ומיוחדת שתציב, לראשונה, באופן רשמי וברור את גבול הנורמה, תיצור נורמה משפטית אחידה בין שיטות המשפט הלאומיות השונות ותסיר מעברה זו את רסיסי הפטריארכליות שדבקו בה.

The post אלונה חגאי־פריי – על הדרה ופשעים יוצאים מן הכלל: פשעי מין, מגדר והמשפט הבין-לאומי הפלילי appeared first on המשפט.

תרבות המערב בת ימינו מתנשפת בכבדות בתקופה האחרונה. מאחורי צעדיה הנמרצים והגדולים אל עולם טכנולוגי , סלולרי , מסחרי ומפותח יותר, יש מי שנושף בעורפה ומאיים לנצל את כל חולשותיה ויתרונותיה עד כי לא תוכל להמשיך. אלו הם הפשיעה המאורגנת וארגוני הטרור, ההולכים ומתחזקים יחד עמה, הן במישור הגלובליזציה ההולכת ומתפתחת, והן במישור התמורות העולמיות השונות
הגורמות לתולדת הפשע המאורגן והטרור הבין-לאומי. במישור הגלובליזציה, התסריט אולי נשמע טוב – חופש תנועה וקלות יחסית שבה מיליוני נוסעים טסים וסחורות נעות ברחבי תבל, בשילוב עם טכנולוגיית תקשורת סלולרית ומחשבים זמינים , זולים וקלים לתפעול, ההופכים את העולם לכפר ענקי ומאפשרים גלובליזציה כלכלית עצומת ממדים. אך יתרונות אלה הם גם נקודות החולשה המנוצלות בתחכום רב על ידי גורמים עוינים, פליליים טרוריסטיים ואיטיות התגובה של תרבות המערב הליברלית והנאורה בחקיקה, באכיפתה, באיסוף ראיות ובחילופי מידע( מנוצלת על ידם בתחכום רב. במישור התמורות העולמיות נוצרה מציאות חברתית וכלכלית חרשה. בין השינויים העולמיים אפשר למנות את השינוי החריף שהתרחש במזרח אירופה – קריסת המשטר הקומוניסטי, הליברליזציה והפתיחות היחסית בסין , אירועי הטרור העלולים להפוך לאיום אסטרטגי על מדינות רבות במערב, ובעיקר ארצות-הברית, וכן הפלישה האמריקנית לאפגניסטן ולעיראק לאחר אירועי ספטמבר 2001. כל התמורות הללו מהוות כר נרחב ונוח ליצירת ארגוני פשיעה וטרור. על מנת שמדינות אלה לא ייפלו קרבן למציאות חדשה , יש להיערך באופן עדכני בפן החקיקתי והאכיפתי (למשל לארגן מחדש את מנגנוני המוריעין והמשטרה) כדי שלשלטון החוק אכן יהיו שיניים. התמורות העולמיות והגלובליזציה השפיעו גם על ישראל שבמשך שנים רבות התלבטה בשאלה המכרעת אם אמנם ארגוני פשיעה פועלים בה, ואף הכחישה את קיומם. המציאות הקשה של השנים האחרונות – מלחמת הכנופיות, חיסולים הדדיים , פגיעה בחפים מפשע, חשיפת כנופיות ישראליות ובין-לאומיות וקשרים בין
חשודים בפלילים לפוליטיקאים ולאנשי חוק – חייבה מתן מענה חיובי לשאלה, והוכחה לכך אפשר למצוא בחוק החדש לטיפול בארגוני הפשע המאורגן בישראל. לנוכח התפתחות הפשיעה המאורגנת בעולם והצטרפותה של ישראל למועדון המפוקפק של המדינות אשר בהן היא פועלת, אבחן תחילה את תופעת הפשע המאורגן בעולם ואת מאפייניה, ולאחר מכן אנסה להציג כמה כלים בולטים העשויים לסייע בהתמודדות עם הפשיעה המאורגנת, הן ברמה הארצית והן ברמה הבין-לאומית בפן המשפטי-אכיפתי.

The post גדי אשד – הפשיעה המאורגנת בישראל ובעולם – מגמות ותהליכים appeared first on המשפט.

הספר נשוא רשימה זו, "המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום" מאת ארנה בן-נפתלי ויובל שני, הנו מן המשובחים בתחום המשפט הבינלאומי הפומבי. הוא מצליח הן במשימה של הדגשת מהפכת ההומניזציה של המשפט הבינלאומי הפומבי ושימת הפרט במרכז, והן במשימת היפוך דרך החשיבה על המשפט הבינלאומי והעצמת אלו הקשובים לכלליו. הוא עושה זאת באופן מעורר פליאה תוך שהוא מעמיד לרשות הקורא עושר ביבליוגרפי וניתוח מקורי. כבר מראשיתו מזמין הספר את הקורא לצאת למסע מעורר של חשיבה ביקורתית על תחום שעד כה במודע או שלא במודע נדחק אל מחוץ לתודעתו, תחום אשר כאמור מהפכה מתרגשת עליו. לא נותר לי אלא להמליץ בפניכם להקדים ולצאת למסע מאתגר זה.

The post איריס קנאור – הדקדוק הפנימי של היחסים הבינלאומיים appeared first on המשפט.

בשנים האחרונות יש למשפט הבינלאומי הפומבי תפקיד חשוב בהסדרת נושאי הקניין הרוחני השונים. זכויות הקניין הרוחני הן ביסודן זכויות טריטוריאליות המיושמות במדינה מסוימת, אלא שבמציאות הבינלאומית המודרנית התעורר הצורך לאפשר לבעלי הזכויות לשמור על זכויות הקניין הרוחני שלהם במדינות רבות ככל שניתן. האמנות הבינלאומיות בתחום הקניין הרוחני כמעט שלא חייבו מדינות לקבוע בדין הפנימי סטנדרטים מהותיים להגנה על קניין רוחני. מהפך בעניין זה חל עם אימוצו של הסכם טריפס. הסכם זה, מבטא שאיפה ליצירת הרמוניזציה, ולו חלקית, של דיני הקניין הרוחני המהותיים באופן שבו בעלי הזכויות בקניין רוחני יוכלו לשמור על זכויותיהם ולאכפן במדינות רבות ככל שניתן. לראשונה, מחייב הסכם טריפס את המדינות החברות בארגון הסחר העולמי להתאים את הדין הפנימי שלהן לסטנדרטים מינימליים של הגנה על קניין רוחני, הקבועים בהסכם. אולם כפי שנראה, תוכנם של דינים אלה, היקף התפרשותם, ובמידה לא מעטה אף עצם ההצדקה לקיומם, היוו נושא למחלוקת בינלאומית טרם גיבושו של ההסכם. במאמר זה אנו מבקשים להציג מחלוקת זו,לעמוד על מקורותיה ולנתח את השפעתה על עיצוב דיני הקניין הרוחני הבינלאומיים .נתמקד בהיבט מרכזי אחד של מחלוקת זו – מתן הגנת פטנט בתרופות והשפעתה על מדינות מתפתחות.

The post גיל־עד נועם – מדינות מפותחות, מדינות מתפתחות והגנה על קניין רוחני : היבטים בינלאומיים של הגנה על קניין רוחנימדינות מפותחות, מדינות מתפתחות והגנה על קניין רוחני : היבטים בינלאומיים של הגנה על קניין רוחני appeared first on המשפט.