שביט מטיאס ומירי שרון – בית הדין הפלילי הבינלאומי
ב- 1998, בטקס חגיגי שנערך ברומא, חתמו 120 מדינות על חוקת רומא – אמנה בינלאומית המכוננת את בית הדין הפלילי הבינלאומי. לראשונה בהיסטוריה האנושית הוחלט להקים בית דין בינלאומי קבוע אשר תהיה לו סמכות שיפוט על יחידים אשר נחשדו בביצוע פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה, רצח עם או פשעי תוקפנות אין ספק כי הפוליטיזציה אשר השפיעה על עיצוב חוקת רומא, כבד גדמה להחלשת בית הדין, וליצירת דה-לגיטימציה מסוימת לגביו, לפחות בעיני חלק מהמדינות. זאת ועוד, אין ספק כי עתה המדינות יעקבו בדריכות אחר תהליך בחירת השופטים, התובע והמסייעים לו ואחר פעולותיהם ותהליך השפיטה לכשיתבצע. כל אינדיקציה לפוליטיזציה באחד מאלה, הגרום להמשך החלשת המנגנון. לעומת זאת, התנהגות ראויה, שכולה, מרוסנת והגונה של בית הדין, עשויה, בעתיד, לאפשר לאלו המתנגדים לו כיום, לשקול אפשרות תמיכה בו. מאמר זה נועד לסקור בקצרה את אופיו של בית הדין הפלילי הבינלאומי וסמכויותיו, ולהציג את הבעייתיות הכרוכה בהקמת בית הדין במתכונתו הנוכחית, כפי שזוהתה על ידי ישראל וארצות-הברית.