לורנס לסיג – (לא) נגד שקיפות שקיפות כשלעצמה לעולם אינה תנאי מספק. אם אנחנו רוצים אמון ציבורי בממשל, אנחנו צריכים לייצר ממשל שראוי לאמון הציבור. ראוי כשלעצמו, להלכה ולמעשה. לשם כך אנחנו צריכים להתמקד בגורמי ההשפעה האמיתיים על הממשל ולוודא שהם ממשל שמחויב לאינטרס הציבורי. כך שכשהציבור יסתכל על מערכת הגורמים המניעים את הממשל תהיה […]
רבקי דב"ש – חקיקה פסיבית מול מציאות אקטיבית: האם חוק חופש המידע עדיין משרת את מטרתו? מטרתו של המאמר היא לשרטט בקווים כלליים את תיקוני החקיקה הנדרשים בחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בחלוף עשרים שנה מעת חקיקתו. השינויים המוצעים הם שילוב של שני תהליכים: הראשון, תיקונים שהציע צוות השקיפות בפורום הממשל הפתוח בראשות כותבת המאמר, והשני, […]
לימור זר־גורמן – הרפורמה בדין המשמעתי של עורכי הדין: האם תוקנו הליקויים? מערכת הדין המשמעתי של פרופסיית עורכי הדין בישראל נקבעה בחוק לשכת עורכי הדין בשנת 1961. בחמישים השנים שחלפו מאז ועד לרפורמה במסגרת תיקון 32 לחוק, שבה עוסק המאמר, לא נעשה כל שינוי מהותי במערכת שסבלה מליקויים רבים שעיקרם פוליטיזציה רבה וחוסר שקיפות כמעט […]
יורם רבין ורועי פלד – שבע שנים לחוק חופש המידע: האם הושגה השקיפות המיוחלת? ביום שלישי, 19 במאי 1998, קיבלה כנסת ישראל את חוק חופש המידע. בכך הצטרפה ישראל לשורה של מדינות מערביות שבמהלך שנות ה-90 הכירו בחיוניותו של חוק חופש המידע להבטחת זכויות האזרח, לקיומה של דמוקרטיה בריאה, לחברה אזרחית פתוחה ולמאבק בשחיתות. נוסח […]