משה בר ניב ורן לחמן – "צדק תרדוף" מניעי השופטים בישראל להתמנות לכהונת שופט מאמר זה מתמקד בבחינת המניעים שהביאו את השופטים, המכהנים בבתי משפט השלום והמחוזי בישראל, לרצות לכהן בתפקיד השיפוטי. המאמר מבוסס על ניתוח אמפירי של דיווח השופטים עצמם לגבי המניעים שהניעו אותם להתמנות, ובכך הוא ייחודי וראשוני מסוגו.
משה בר ניר, רן לחמן ורויטל אלטברגר – הגידול במספר עורכי הדין בישראל: עמדות עורכי הדין כלפי התופעה והשלכותיה מחקר זה בוחן באופן אמפירי את עמדותיהם של כ-2,800 עורכי דין על הגידול העצום שחל במספר חברי פרופסיית עריכת הדין בישראל. המחקר סוקר גם את תפיסותיהם על השלכות הגידול על הפרופסיה ועל מערכת המשפט בכללותה, וכן […]
לימור זר־גוטמן – השפעות העלייה הדרמטית במספר עורכי הדין העלייה הדרמטית במספר עורכי הדין בישראל החלה בשנת 1995 והיא עדיין נמשכת. המאמר מתאר בעזרת נתונים אמפיריים את הגידול הדרמטי במספר המוסמכים לעריכת דין בכל שנה, מה שהוביל לגידול במספר עורכי הדין עד כדי הכפלת הפרופסיה את מספרה בכל עשור. אף שהשיח על "הצפת המקצוע" מתקיים […]
חמי בן-נון, בועז שנור ואייל כתבן – "תיקון אולם": התנהגויות מכבידות וכבוד בית המשפט עניינו של מאמר זה בהתנהלות היומיומית של שופטים אל מול עורכי הדין המופיעים בפניהם. במחקר זה ביקשנו לבחון כיצד מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במישור היחסים שבין עורכי הדין ובין השופטים מנקודת מבטם של השופטים; עד כמה השופטים חווים התנהגויות של עורכי […]
גד ברזילי – השפה הדו-ערכית של עורכי דין בישראל: פוליטיקה ליברלית, כלכלה ליברלית, שתיקה והתנגדות המאמר בוחן מחקרית והשוואתית את חשיבותם של עורכי דין בישראל לשיח הציבורי ולביקורת חברתית-פוליטית. המאמר מסביר את חשיבותם העקרונית של עורכי דין למשטרים פוליטיים ובמיוחד לדמוקרטיות. בנוסף, המאמר מציג לראשונה נתונים השוואתיים מקוריים, שמלמדים כי בישראל שיעור עורכי הדין הגבוה […]
לימודי התואר השני במגמות הקליניות בחוגים לפסיכולוגיה באוניברסיטאות בישראל הם תחילתו של מסלול הכשרה לעיסוק בטיפול פסיכולוגי. המאמר עוסק בהיעדרן המוחלט כמעט של פרספקטיבות מגדריות ביקורתיות במהלך ההכשרה, ובהשלכות של היעדר זה על עבודתם של אנשי מקצוע. באופן ספציפי, המאמר מדגים את הרלוונטיות של פרספקטיבות אלו לגישות טיפול פסיכודינמיות, המבוססות על תאוריה פסיכואנליטית ומהוות כיום […]
ריבה זיו – מעסיקות ישראליות מול מהגרות עבודה: תפיסות סטראוטיפיות ומרחק חברתי בין נשים ישראליות ובין מהגרות עבודה מטרת המחקר הייתה לבחון אם מגע עם מהגרות עבודה יקטין תפיסות סטראוטיפיות ומרחק חברתי כלפיהן. נבדקה ההשערה, שנשים ישראליות שאינן מעסיקות מהגרות עבודה יהיו בעלות תפיסות סטראוטיפיות וחוסר נכונות לקרבה חברתית עם מהגרות עבודה בהשוואה לנשים ישראליות […]