הספר "זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות בישראל", בעריכת יורם רבין ויובל שני, מרכז אוסף מאמרים הדנים באספקטים שונים של זכויות האדם החברתיות והכלכליות, ובכך זוכה לראשונה ענף זה של תורת זכויות האדם – שהוזנח יחסית לזכויות האזרחיות והפוליטיות – למקום בספרות המשפטית הישראלית. למפעל זה חשיבות מיוחדת בעידן הגלובליזציה הניאו-ליברלית, שבו גדלו הפערים הכלכליים בין האוכלוסיות המוחלשות לבין בעלי ההכנסות הגבוהות, בין מדינות, בתוך מדינות ובתוך הפירמה העסקית. כך, למשל, במרבית המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, ה- OECD, התרחב אי- השוויון בעשורים האחרונים לעומת העבר. ישראל, למרבה הצער, מהווה אחת הדוגמאות הקיצוניות לעקומה חדה של הגדלת הפערים. במציאות זו, הדיון בזכויות החברתיות, המבטאות רצון לאזן בין ליברליזם ובין רווחה, רלוונטי באופן מיוחד בישראל.

The post פרנסס רדאי וערן גולן – חוקתיזציה של זכויות חברתיות – על "זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל" (יורם רבין ויובל שני עורכים) ואחרית דבר בעניין בג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר appeared first on המשפט.

אנו מסכימים עם דבריהם של אמנון רובינשטיין וליאב אורגד במאמרם "המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל", כי יש לדון על עקרונות יסוד לחוקה, וכי ה"מבוא" הוא מקומו הטבעי של הללו. כמו כן אנו מסכימים עמם כי על עקרונות היסוד של החוקה לסייע בידה למלא את תפקידיה: לחנך, לייצב את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולאפשר צמיחת סולידריות לאומית. בדמוקרטיות המערביות, הידועות גם כמדינות הלאום הנורמליות, מוסכם גם כי אין דמוקרטיה מתוקנת וסולידריות לאומית טובה ללא שני עקרונות אלו – עקרון ההבחנה בין קהילה לאומה, מזה, ועקרון ההפרדה בין הרשות הקהילתית והרשות הלאומית, מזה.

The post חן יחזקאלי ויוסף אגסי – חוקה לישראל תגובה לא' רובינשטיין ול' אורגד "המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל" appeared first on המשפט.

אליטה היא קבוצת אנשים בצמרת. היא כוללת אנשים שהגיעו אל המקום הגבוה ביותר, אפשר לומר המצטיין ביותר, בתחום מסוים של פעילות אנושית. ברשימה זו ייבחן הכותב את הרכב האליטה המשפטית בשני מישורים: ראשית, במישור המוסדי, כלומר על פי השתייכותם של חברים באליטה למוסד או למגזר מסוים, כגון על פי השתייכות למערכת בתי המשפט; שנית, במישור האישי, כלומר על פי המאפיינים האישיים של החברים באליטה, כגון ארץ מוצא והכשרה מקצועית.

The post יצחק זמיר – האליטה המשפטית appeared first on המשפט.

ביום שלישי, 19 במאי 1998, קיבלה כנסת ישראל את חוק חופש המידע. בכך הצטרפה ישראל לשורה של מדינות מערביות שבמהלך שנות ה-90 הכירו בחיוניותו של חוק חופש המידע להבטחת זכויות האזרח, לקיומה של דמוקרטיה בריאה, לחברה אזרחית פתוחה ולמאבק בשחיתות. נוסח החוק שהתקבל גובש באופן ראשוני על ידי ועדה ציבורית שהוקמה בעקבות לחץ ציבורי ופרלמנטרי. ההרמוניה ששררה בעת קבלת החוק, העובדה שנתקבל פה אחד ללא הסתייגויות והחיבוק החם שזכה לו הן מהאופוזיציה, הן מהקואליציה והן מהממשלה, הבטיחו לכאורה את הקרקע הנוחה ביותר להטמעתו של החוק במערכות השלטון וליישומו המוצלח. זמן קצר בטרם התקבל החוק התבטא שר המשפטים דאז צחי הנגבי, שקבלת החוק תביא ל"ממשל פתוח, זמין, נגיש לכל אזרח ולכל תושב, חברה דמוקרטית יותר בריאה ואיכותית". פרופ' זאב סגל בספרו "הזכות לדעת באור חוק חופש המידע", שנתפרסם כשנה לאחר כניסתו של החוק לתוקף, מתאר את תכליתו של החוק, שהיא "להנהיג בישראל את 'מהפכת השקיפות' ". סגל הוסיף והגדיר כמה תנאים להשגתה של מטרה זו. שבע שנים לאחר קבלתו של החוק, ניתן לבחון באיזו מידה התמלאו תנאים אלה – והאם הושגה השקיפות המיוחלת.

The post יורם רבין ורועי פלד – שבע שנים לחוק חופש המידע: האם הושגה השקיפות המיוחלת? appeared first on המשפט.

בחלק הראשון של המאמר, יציג הכותב את עיקרי הרקע לסוגיית זכויות עובדים בעת חילופי מעבידים בדין המצוי. בחלק השני של המאמר יתאר וינתח באופן ביקורתי את התגלגלות הפרשה שנדונה בפרשת רמת"א בבתי הדין לעבודה ובבג"ץ. מכיוון שפסק דינו של בג"ץ ארוך ומורכב, נסקור בפירוט רב יחסית את עמדותיהם של השופטים קודם להבאת עמדתנו שלנו. בחלק השלישי של המאמר יבקש הכותב לשרטט קווים מנחים להסדר חקיקתי אפשרי של סוגיית מעמד העובדים בעת חילופי מעבידים.

The post פרנסס רדאי וגיל־עד נועם – זכויות עובדים בעת חילופי מעבידים בעקבות בג"ץ הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ appeared first on המשפט.

תהליך מעניין מסתמן בעת האחרונה אצל שופטי בית המשפט העליון, בכל הנוגע לסוגיית דיני ההפקעות. תמצית הטענה היא שבית המשפט העליון, שבאופן מסורתי היה במשך שנים "חלוקתי" מאוד, קרי אפשר למדינה ליטול מקרקעין בקלות יחסית ולחלק אותם מחדש, עמד להחליף, בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובהתאם לרוחות שנשבו מכיוון האקדמיה, את כסותו ה"חלוקתית", שנראתה כשמרנית מדי, ולהמיר אותה בכסות אחרת, ליברלית-קפיטליסטית, פחות חלוקתית ויותר "קנייניסטית", קרי מגנה על קניין הפרט. והנה עוד בטרם התרגלו השופטים לכסותם החדשה, כבר בחרו כמה מהם לחזור אל כור מחצבתם החלוקתי, אפשר משום שחשו, גם בעקבות רוח שנשבה מכיוון האקדמיה, כי האפנה החדשה אף היא – שמרנית. שבים הם אפוא אל הסגנון החלוקתי, אך הפעם החלוקתיות עצמה היא הבון-טון, היא "הדבר". וכמו בענייני אפנה, יש כאלה שמובילים את האפנות החדשות עוד בטרם אחרים הסתגלו לאפנות הישנות. כפי שנראה להלן, אנו נמצאים כיום בעיצומו של ויכוח בין שתי האסכולות באשר למשקל שיש
לייחס לכל אחת מהן בפסיקת בית המשפט.

The post חיים זנדברג – הפקעות, אחריות חברתית והגנת הקניין הפרטי בעיני בית המשפט העליון. אגב דין וחשבון הועדה הבינמשרדית לשינוי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 appeared first on המשפט.

הלבנת הון הנה תהליך של הטמעת רכוש שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית הלגיטימית כדי שניתן יהיה להשתמש בו ללא חשש מרשויות האכיפה. בספרות מקובל לראות בהלבנת הון תהליך תלת-שלבי הכולל את השלבים הבאים : שלב ההשמה, שבו מוחדר הכסף שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית ; שלב הריבוד, שבו נעשות הפעולות לטשטוש מקורו של הכסף; ושלב ההטמעה, שבו נמשך הכסף בצורתו החדשה ה"מולבנת" כדי לשמש את העבריין לניהול אורח חייו. בשנת 2000 נחקק חוק איסור הלבנת הון, ובמסגרתו נוספו לספר החוקים הישראלי העברות של הלבנת הון. מאמר זה ידון בשינוי שחוללו עברות אלה בדרך התמודדותן של רשויות האכיפה עם הפשיעה בכלל ועם הפשיעה המאורגנת בפרט.

The post יהודה שפר – העברות שבחוק איסור הלבנת הון: המאבק הבינלאומי בהלבנת הון במציאות הישראלית appeared first on המשפט.

בשלב הראשון במאמר, יתמקד הכותב בזיהוי ובמיפוי השימוש הלשוני בביטוי כבוד האדם בחוקות ובמסמכים בין-לאומיים. הכותב יבקש לציין, כי במסגרת מאמר זה ימעיט לעמוד על המובנים השונים הכרוכים בכבוד האדם מבחינה פילוסופית, ולא ינסה להעניק צידוק לרעיון הזכות לכבוד האדם. בנוסף, הוא יתמקד בשימושים המשפטיים הדבוקים בו בפועל במסמכים מכוננים של זכויות אדם ובשניים ממאפייניו שניתן להסיק משימושים אלו. למעשה, במדינת ישראל מעולם לא ניתן צידוק לקיומה של הזכות לכבוד האדם, וקיומה הונח א-פריורית על ידי משפטנים. הדעות אמנם חלוקות באשר לתוכנה ולהיקפה של זכות זו, אולם עצם קיום הזכות אינו מוטל
בספק. על כן הפרדת הדיון בין המצוי בפועל במסמכים משפטיים שונים, לבין הרצוי מבחינה עקרונית, תאפשר, ואף תצריך, מבט מחודש ומפוכח יותר באשר לשימושים המשפטיים הנעשים בביטוי "כבוד האדם" במדינת ישראל. בשלב השני, יציג את השתלשלות האירועים שהובילו לניסוח חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו כך שתשתמע מתוכנו הזכות לכבוד האדם. ניסוח זה, כפי שיוברר, הנו פרי תהליך חקיקתי חפוז, שלא לזמר רשלני. לאור שני החלקים הקודמים אאיר כמה סוגיות והשלכות בדרך פירושה של הזכות לכבוד האדם בבית המשפט העליון החל משנות התשעים.

The post דורון שולצינר – כבוד האדם – הצדקה, לא זכות appeared first on המשפט.

תרבות המערב בת ימינו מתנשפת בכבדות בתקופה האחרונה. מאחורי צעדיה הנמרצים והגדולים אל עולם טכנולוגי , סלולרי , מסחרי ומפותח יותר, יש מי שנושף בעורפה ומאיים לנצל את כל חולשותיה ויתרונותיה עד כי לא תוכל להמשיך. אלו הם הפשיעה המאורגנת וארגוני הטרור, ההולכים ומתחזקים יחד עמה, הן במישור הגלובליזציה ההולכת ומתפתחת, והן במישור התמורות העולמיות השונות
הגורמות לתולדת הפשע המאורגן והטרור הבין-לאומי. במישור הגלובליזציה, התסריט אולי נשמע טוב – חופש תנועה וקלות יחסית שבה מיליוני נוסעים טסים וסחורות נעות ברחבי תבל, בשילוב עם טכנולוגיית תקשורת סלולרית ומחשבים זמינים , זולים וקלים לתפעול, ההופכים את העולם לכפר ענקי ומאפשרים גלובליזציה כלכלית עצומת ממדים. אך יתרונות אלה הם גם נקודות החולשה המנוצלות בתחכום רב על ידי גורמים עוינים, פליליים טרוריסטיים ואיטיות התגובה של תרבות המערב הליברלית והנאורה בחקיקה, באכיפתה, באיסוף ראיות ובחילופי מידע( מנוצלת על ידם בתחכום רב. במישור התמורות העולמיות נוצרה מציאות חברתית וכלכלית חרשה. בין השינויים העולמיים אפשר למנות את השינוי החריף שהתרחש במזרח אירופה – קריסת המשטר הקומוניסטי, הליברליזציה והפתיחות היחסית בסין , אירועי הטרור העלולים להפוך לאיום אסטרטגי על מדינות רבות במערב, ובעיקר ארצות-הברית, וכן הפלישה האמריקנית לאפגניסטן ולעיראק לאחר אירועי ספטמבר 2001. כל התמורות הללו מהוות כר נרחב ונוח ליצירת ארגוני פשיעה וטרור. על מנת שמדינות אלה לא ייפלו קרבן למציאות חדשה , יש להיערך באופן עדכני בפן החקיקתי והאכיפתי (למשל לארגן מחדש את מנגנוני המוריעין והמשטרה) כדי שלשלטון החוק אכן יהיו שיניים. התמורות העולמיות והגלובליזציה השפיעו גם על ישראל שבמשך שנים רבות התלבטה בשאלה המכרעת אם אמנם ארגוני פשיעה פועלים בה, ואף הכחישה את קיומם. המציאות הקשה של השנים האחרונות – מלחמת הכנופיות, חיסולים הדדיים , פגיעה בחפים מפשע, חשיפת כנופיות ישראליות ובין-לאומיות וקשרים בין
חשודים בפלילים לפוליטיקאים ולאנשי חוק – חייבה מתן מענה חיובי לשאלה, והוכחה לכך אפשר למצוא בחוק החדש לטיפול בארגוני הפשע המאורגן בישראל. לנוכח התפתחות הפשיעה המאורגנת בעולם והצטרפותה של ישראל למועדון המפוקפק של המדינות אשר בהן היא פועלת, אבחן תחילה את תופעת הפשע המאורגן בעולם ואת מאפייניה, ולאחר מכן אנסה להציג כמה כלים בולטים העשויים לסייע בהתמודדות עם הפשיעה המאורגנת, הן ברמה הארצית והן ברמה הבין-לאומית בפן המשפטי-אכיפתי.

The post גדי אשד – הפשיעה המאורגנת בישראל ובעולם – מגמות ותהליכים appeared first on המשפט.

בחלקה הראשון של רשימה זו יטען הכותב כי מיקוד הביקורת השיפוטית במובן הפורמלי של מבחני המידתיות, הולם את כישוריו של בית המשפט בבירור עובדות ובניתוח קשרים סיבתיים. הוא מתיישב עם העיקרון הדמוקרטי שלפיו החלטות בעלות אופי ראשוני אמורות להיקבע קודם כול על ידי נציגים המבטאים את הרצון של מרבית האזרחים, והוא משרת את המטרה הדמוקרטית בשקיפות מניעים שלטוניים. מוצדק להחיל את המובן המהותי של מבחני המידתיות(ואף זאת באופן מוגבל) רק על אותם מקרים שבהם נפגעות זכויות יסודיות, ורק לאחר שהחלה קפדנית של מבחני המידתיות במובן הפורמלי לא הובילה לפסילת המדיניות השלטונית. חלקה השני של רשימה זו ייוחד לקריאה ביקורתית של פסק הדין בעניין בית מוריק. ברוח העמדה המוצעת על ידי הכותב בחלק הראשון, יטען שבית המשפט שגה בהתמקדו במובן המהותי של מבחני המידתיות. העמימות של מבחני האיזון עלולה להוביל לכך שהכרעות שיפוטיות תהיינה סובייקטיביות ובכך ייפגע העיקרון הדמוקרטי שלפיו הכרעות חיוניות אמורות להיקבע על ידי נבחרי העם.

The post משה כהן־אליה – המובן הפורמלי והמובן המהותי של מבחני המידתיות בפסיקת בג"ץ בעניין גדר הביטחון appeared first on המשפט.

בדברינו נשתדל להבהיר מהי "חקירת יכולת נאותה" שעל פיה אפשר לקבוע, ברמת ההוכחה הנהוגה במשפט האזרחי, את יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב. לחקירת היכולת שתי תכליות עיקריות : האחת, להכשיר את הקרקע למתן צו תשלומים נגד החייב לפי יכולתו המוכחת, והשנייה, להשיג מידע מפורט ורחב ככל שיהיה על קיומם של נכסים מהסוג שאפשר לגבות מהם את החוב הפסוק באמצעות הליכים של עיקול ומכירה.

The post דוד בר־אופיר ומאיר גלבוע – חקירת יכולת – תפקיד ראש ההוצאה לפועל בזירת ההתמודדות בין הזוכה לחייב appeared first on המשפט.

המאמר מציג את המסגרת המשפטית הכללית לטיפול בתופעה של דברי גזענות והגינוי שלהם. מסגרת זו כוללת את החוק הפלילי האוסר הסתה לגזענות, את הקוד האתי של מועצת העיתונות המוסיף על כך ואת חוק איסור לשון הרע. לאחר מכן, מחבר המאמר בוחן את המצב המשפטי ואת יישום הוראות חוק איסור לשון הרע על דברי הגזענות עצמם ועל ביטויי הגינוי והביקורת על דברי הגזענות. נוסף על כך, המחבר סוקר את גישתם של בתי המשפט לתופעה של תביעת לשון הרע נגד המבקרים את הגזען; לדידו, נראה כי עדיין לא גובשה עמדה אחידה בנושא, וייתכן שמי שיזכה בסופו של היום לסעד ולפיצוי יהיה דווקא הדובר הגזען. לבסוף, מציע המחבר הצעה לפרשנות חוק איסור לשון הרע במטרה להתמודד עם התופעה הנסקרת ולאפשר למבקרים של דברי הגזענות חופש ביטוי של ממש והגנה מפני תביעות לשון הרע של הדובר הגזען.

The post יובל קרניאל – גזענות, תקשורת ולשון הרע – האם מותר לומר על גזען שהוא "נאצי"? appeared first on המשפט.

רשימה זו מטרתה להציג היבטים משפטיים והיסטוריים בהסדר אי-אכיפת חוק שירות ביטחון על קהילת המיעוט הערבי. בחלק הראשון תוצג המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית להסדר אי-גיוס קהילות המיעוטים לשירות ביטחון. לאחר מכן יוצגו היבטים היסטוריים בהסדר אי-גיוס המיעוט הערבי לצה"ל כפי שגובש בראשית ימי המדינה (בהתבסס על מסמכים אותנטיים מארכיון צה"ל) וכפי שהוא תקף בשינויים מסוימים עד ימינו. כמו כן, יוצגו טעמיו השונים של הסדר זה מנקודת מבט מוסדית-ביטחונית ומנקודת המבט של המיעוט הערבי בישראל, וכן ניסיונות לשינוי מצב דברים זה לרבות מספר עתירות שהוגשו לבג"ץ . לבסוף יוצג רינן קצר באשר לתוקפו המשפטי של הסדר אי-גיוס קהילת המיעוט הערבי לשירות ביטחון, לאור ניתוח הדין המשפטי.

The post ליאב אורגד – המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון appeared first on המשפט.

בתי המשפט החלו לבדוק באילו נסיבות ניתן להרוג בעלי חיים; עד כמה מוצדק לגרום סבל לבעל החיים; והאם מותר להאכיל חתולי רחוב. אף התקבלו החלטות באשר לשימוש בכלבים לצורך אימון רופאים. לבסוף הגיע גם תור הדיון במעמד בעלי החיים במשפחה, וזאת כאשר בית המשפט נדרש לפסוק בגורלם של בעלי חיים השייכים לבני זוג שנפרדו. למיטב ידיעתנו, זו הפעם הראשונה שבה בית משפט בישראל דן בצורה מעמיקה בסוגיה כגון זו.

The post פבלו לרנר – אצל מי תישאר הכלבה? ההתחשבות ב"טובת החיה" במקרה של סכסוך משפחתי appeared first on המשפט.

בפתח רשימה זו נתחקה אחר תכלית הסדר חלוקת האחריות ונתאר את הפרקטיקה הנוהגת בחיי המעשה ביחסים שבין המנפיק ללקוח בהקשר זה. לאחר מכן נעמוד על פסיקת בית המשפט ועל העקרונות שעל פיהם ניתח את הסדר חלוקת האחריות, תוך בחינה ביקורתית של הפסיקה.

The post אמיר בכר – שימוש לרעה בכרטיס חיוב – שחיקת ההגנה המוקנית לצרכן appeared first on המשפט.

החיסיון מפני הפללה עצמית, כשמו כן הוא, מטרתו להגן על אדם מפני הפללת עצמו. ככזה, הוא יכול להתפרס על מגוון רחב של אירועים. ה"מפגש" עם הרשות יכול להניב כמה דרישות מצד האחרונה .ברשימה זו בחרנו להתמקד בסוגיית תחולתם העיונית של החיסיון מפני הפללה עצמית ושל זכות השתיקה בנוגע לסמכותה של הרשות לכפות על אדם למסור מסמך שברשותו.

The post גיא רוטקופף – על החובה למסור מסמכים לרשות הצורך להגדיר מחדש את תחומי החיסיון מפני הפללה עצמית ואת זכות השתיקה appeared first on המשפט.

במאמר זה אעסוק באופן הערכת הפיצוי בגדר ראש הנזק של פגיעה בזכות לאוטונומיה. משהכיר בית המשפט בראש הנזק של פגיעה בזכות לאוטונומיה, עולה השאלה כיצר יוערך הפיצוי בגדרו. מטרתו של מאמר זה היא לבחון את הגישה שאומצה באשר לסוגיה זו בפסק הדין ואת הגישות האפשריות האחרות באשר לסוגיה, וכן לבחון , בחינה ביקורתית, את השאלה מהי הגישה הראויה באשר לאופן הערכת הפיצוי בגדר ראש נזק זה.

The post נילי קרקו־אייל – אופן הערכת הפיצוי בגדר ראש הנזק של פגיעה בזכות לאוטונומיה appeared first on המשפט.

המשפט הישראלי מכיר בהקשרים מסוימים בפיצוי בשל פגיעה באוטונומיה. במאמר זה אבחן פן אחד וחדיש של ההגנה המוענקת על ידי המשפט לאוטונומיה של הפרט – פיצויים הנפסקים בשל עצם שלילת כוח הבחירה של התובע כיצד לפעול.

The post צחי קרן־פז – פיצוי בשל פגיעה באוטונומיה: הערכה נורמטיבית, התפתחויות עכשוויות ומגמות עתידיות appeared first on המשפט.

ברשימה זאת אתמקד אך ורק בהיבט המיוחד של עלות גיוס התרומות המסחרי. השאלה שאעסוק בה היא : האם יש פסול בגיוס תרומות מסחרי כאשר העלויות גבוהות מאוד, והאם יש מקום להסדרה חקיקתית שתמנע פעילות כזאת, תפקח עליה או, לפחות, תבטיח מסירת מידע לציבור ככל הנוגע לקיומה, לטיבה ולהיקפה של העמלה. נושא זה טרם זכה בארץ לטיפול מערכתי או חקיקתי כלשהו, אם כי עלה , בדרך אגב, בדיוניה של ועדת אפרתי, שטרם הגיעו להכרעה וטרם פורסמו.

The post חיים זנדברג – לאן הולך הכסף שלך? פיקוח על עמלות גיוס תרומות באמצעות הטלפון appeared first on המשפט.

חיים כהן היה מוכן ומזומן לתת פומבי לרעותיו בענייני ציבור, במיוחד בענייני שלטון תקין, זכויות אדם וצדק חברתי. הוא אפילו ראה עצמו מחויב מבחינה חברתית להשמיע את קולו כל אימת שסבר כי יש צורך להתריע על תקלה או להזהיר מסכנה. לא פלא שהוא נעשה, לאחר שפרש מבית המשפט, מוקד עלייה לרגל. הרדיו והטלוויזיה חיזרו אחריו ושמחו לראיין אותו. קולו, דמותו ודעותיו נעשו, כביכול, בני בית אצל רבים. אנשים רבים מרחבי הארץ , לא פעם אנשים שלא הכיר כלל, היו מתקשרים אליו ומבקשים לשטוח בפניו בעיות אישיות או שאלות עקרוניות. הוא היה נוהג להשיב להם בכתב ידו היפה או לקבל את פניהם בביתו. לתשובות שנתן הייתה סמכותיות נדירה שנבעה לא רק ממעמדו אלא גם מאישיותו. אנשים נטו לאמץ את דבריו ולהסתמך עליו. אם יש רבי חילוני , דומה לרבי של חסידים, חיים כהן היה רבי כזה.

The post יצחק זמיר – השופט חיים ה' כהן האיש והרוח appeared first on המשפט.

מהו הדין החל על חוזים של רשויות מנהליות? אף ששאלה זו אינה חדשה, התשובה לה עדיין אינה מגובשת. מאמר זה נועד להגדיר את עקרונות היסוד שצריכים לחול על הדיון בחוזים של רשויות מנהליות ולבחון את אופן יישומם, תוך התמקדות בדוגמה של השתחררות רשות מחוזה שכרתה.

The post דפנה ברק־ארז – השתחררות מחוזה של רשות מנהלית: מקרה מבחן לדואליות הנורמטיבית appeared first on המשפט.

במאמר זה תידון סוגיית המבוא לחוקה. תחילה יוצגו היבטים תאורטיים באשר למבוא לחוקה ותכניו בכמה מדינות. לאחר מכן יוצגו תפקידיו הלא משפטיים של המבוא לחוקה במדינות אחדות בעולם. בהמשך יוצגו שלושה מודלים באשר למעמדו המשפטי: מעמד טקסי-סימבולי, מעמד פרשני ומעמד חוקתי – מקור עצמאי מחייב לזכויות אדם ולערכי יסוד. ולבסוף יידונו השאלות אם למדינת ישראל יש מבוא לחוקה; אם ראוי שהכרזת העצמאות תשמש כמבוא לחוקה; מהו המעמד המשפטי הראוי שיהיה למבוא לחוקה לכשיחוקק.

The post אמנון רובינשטיין וליאב אורגד – המבוא לחוקה ומעמדו המשפטי: המקרה של ישראל appeared first on המשפט.

במאמר זה, מבקש הכותב לעסוק בטיפול השיפוטי בעברה של אי-מניעת פשע, על רקע פסק דינו של השופט חשין בע"פ 3417/99 הר-שפי נ' מ"י. העברה של אי-מניעת פשע נחשבת לעברה הנושאת עמה מטען של בעיות, והיא אף זכתה וזוכה לקיתונות של ביקורת. שאלה אחרת שהתעוררה בקשר לעברה זו היא אם נכון וראוי להחיל עליה את הכלל של עצימת עיניים, כך שיהא די בחשד כי עומד להתבצע פשע כדי לכונן חובת פעולה לפי עברה זו. מטרה שנייה של מאמר זה, הנה לטעון כי הבסיס לקביעה זו מעורער. בהקשר זה יש להקדים ולציין כי הקביעה נעשתה במסגרת הערת אגב, שכן בנסיבות העניין נפסק שלמערערת הייתה מודעות מלאה לרכיבי היסוד העובדתי של העברה. אולם בשל חשיבותה ובשל המקום המשמעותי שהוקדש לה בפסק הדין, מצאתי לנכון לדון בה במסגרת רשימה זו.

The post מרדכי קרמניצר – החובה להלשין או החובה לדווח – על העברה של אי-מניעת פשע appeared first on המשפט.

המאמר יתמקד בשאלת היחס בין חוזה לרגש או בין חוזה לאהבה, בהקשר של חוזה נישואין ובעיקר הבטחת נישואין; המאמר יבחן אם ראוי לתת תוקף להסכמות פרטיות מסוג זה, ובאיזה היקף; הוא יבחן מה היחס בין הסכמה פרטית בעניין זה לבין ערכיה של החברה.

The post נילי כהן – ירידתה ועלייתה של הבטחת נישואין appeared first on המשפט.

המאמר יעסוק בסברה המקובלת לפיה קיים ניגוד עניינים בין פורמליזם לערכים. בפתח הדברים, כותב המאמר יצביע על מה שיראה אולי כפרדוקס, והוא שדרישות פורמליות מיועדות כרגיל דווקא לבטא ערכים ולחזקם. כללים פורמליים אחרים, לרבות אלה המצויים במשפט המודרני, מיועדים אף הם להגן על ערכים. בדומה לדרישות פורמליות אחרות, קיים תמיד סיכון שבמקום להבטיח את הערך שמדובר בו, הן יפעלו לסיכולו. למרות זאת, ברור שהנחת המחוקק היא כי דווקא הכלל הפורמלי הוא שיבטיח בדרך כלל את הערך של כיבוד רצון המצווים, אף שבמקרים ספציפיים אחרים הוא עלול להכשיל מטרה זו.

The post דניאל פרידמן – פורמליזם וערכים – ביטחון משפטי ואקטיביזם שיפוטי appeared first on המשפט.